שמעון שפירא (משורר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שמעון שפירא, (19142008) בליטא, היה משורר, שהיה אסיר ציון ועלה לארץ ב-1966.

למד ב"חדר", אצל מורה פרטי ובוגר הגימנסיה העברית "אור" בעיר וילקומיר. בשנת 1929 נכנס לשורות בית"ר, במשך שלוש שנים היה מפקד פלוגות הכשרה של בית"ר בליטא. שירת בצבא ליטא. ב-1937-1940 עבד כמורה בבית הספר העברי "תרבות" בעיירה פזלבה.

ב-1941 נאסר על ידי הנ.ק.ו.ד. עקב פעילותו הציונית והובא לצפון סיביר, לעבודות פרך בכריתת עצים ביערות בחורף, ובבניית רפסודות בקיץ. 16 שנה עבד במחנות שונות של גולאג. ב-1957 שוחרר ועזב את סיביר. מיד הגיש לשלטונות בקשה לעלות לישראל, אולם, לאחר חודשיים קיבל תשובה שלילית, וב-9 השנים הבאות הגיש כל שנה בקשות עליה לארץ, וב-1966 קיבל היתר יציאה מברית המועצות ויחד עם אשתו ושלושת ילדיו עלה ארצה. ב-3 באפריל 1966 אושר כאסיר ציון על ידי הוועדה לאסירי ציון, שעל יד הסוכנות היהודית, ונרשם כחבר בארגון אסירי ציון מברית המועצות.

בארץ עבד כפקיד בבנק ישראלי לתעשייה ובבנק הבינלאומי הראשון.

שיריו התפרסמו בעיתון "ברקאי" שביוהנסבורג בקובץ "למדשנים ושיר" ובספר "בלהב המאבק". מאז הוציא לאור ספרי שירה נוספים:

  • "משירי אסיר ציון", הוצאת סער, 1988
  • "ממעמקים", הוצאת גוונים - ליאור, דנה קוד: 362-3711
  • "כל החלומות", הוצאת טרקלין, בשנת 2002, 240 עמודים
  • "עקבות", הוצאת טרקלין
  • "אופקים", הוצאת טרקלין
  • "בדרך לארץ אהבתי", רעננה 2001, כולל אוטוביוגרפיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]