שמשון בן-יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמשון בן-יהושע
אין תמונה חופשית
לידה 12 באוקטובר 1933 (בן 89)
באר טוביה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אגרונומיה
מוסדות
פרסים והוקרה פרס בן-גוריון (2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמשון בן-יהושע (נולד בכ"ב בתשרי ה'תרצ"ד, 12 באוקטובר 1933) הוא פרופסור אמריטוס מהמחלקה לביוכימיה ומדעי המזון, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית בירושלים. מדען בכיר במכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, המינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני. עסק בחקר טיפול בתוצרת חקלאית טרייה לאחר קטיף (Postharvest), במסגרת עבודתו במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1933 במושב באר טוביה, למשפחה חקלאית. בנם של צילה לבית כשר וחיים בן-יהושע (קובלנץ). אביו חיים בן-יהושע נולד בשנת 1900, ביבפטוריה, אשר בקרים, רוסיה. לימים היגר לאמריקה והתגורר עם אחיו. משם התגייס לגדודים העבריים, בגדוד יוצאי אמריקה, גדוד 39 של קלעי המלך, ונמנה עם לוחמי תל-חי. אמו צילה לבית כשר, נולדה בשנת 1895 ברוזישץ', אוקראינה. עלתה ארצה בשנת 1922.

אחיו יעקב בן-יהושע ופרץ בן-יהושע הם ממקימי הרפתות הגדולות בישראל.

סיים את חוק לימודיו היסודיים במושב באר-טוביה ולמד את שנות בית הספר העל-יסודי בבית ספר תיכון בית ירח בעמק הירדן. בין מוריו היו אליעזר שמואלי ומנהל בית הספר לימים חתן פרס ישראל לחקלאות שמואל סטולר[1].

במהלך שירות הצבאי, פיקד על היאחזות הנח"ל ליד עין-רדיאן, וליווה את אזרחותה והפיכתה לקיבוץ יטבתה[2].

במהלך שנים אלו היה מבין היוזמים להגברת נטיעות התמרים בערבה כשדה חקלאי[3]. עם מינוי דב יוסף לשר הפיתוח של מדינת ישראל, פנה בן-יהושע אליו וביקש את עזרתו בפיתוח משק התמרים. למשימה הצטרף שמואל סטולר שהציג את בן-יהושע בפני בן-ציון ישראלי[4]. השר דב יוסף העמיד תקציב למשימה, ובן-ציון ישראלי יצא בשנת 1954 לאיראן להביא חוטרים לערבה. עם מותו הטרגי של בן-ציון ישראלי, מונה למשימה יעקב אבידב (יאני אבידב), אשר נסע לאיראן ב-1955 והביא רבבות חוטרי תמר אשר נשתלו במטעי יטבתה ומטעים נוספים ברחבי היישוב.

בוגר אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA, בארצות הברית, בה הוענק לו תואר B.Sc. בהצטיינות יתירה (Summa cum Laude) בתחום subtropical horticulture, 1956. למד במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת UCLA, אותו סיים בשנת 1960, בגיל 27. במסגרת פוסט-דוקטורט, הונחה על ידי פרופ' אריק קון באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, קליפורניה ארצות הברית.

לאחר ששב לישראל, ביצע פוסט-דוקטורט נוסף במכון ויצמן למדע והשתלב בהקמת המכון למחקר יישומי במכון ויצמן ב-1962. ובשנת 1965, עם סגירת המכון למחקר יישומי עבר לתחנה לחקר החקלאות, לימים מרכז וולקני[5].

בשנת 1962 נישא ללסלי בריטני (Leslie Briney), ולהם שלושה ילדים. לאחר 13 שנות נישואים נפרדו בני הזוג בשנת 1975. בשנת 1979 הקים משפחה משלבת עם פרופ' נעמה צבר בן-יהושע. למשפחה חמישה ילדים, פרופ' גליה צבר, אייל בן-יהושע, ד"ר רון צבר, ד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע ועו"ד עמית בן-יהושע.

אייל, בנו הבכור, נהרג ב-1984 בתאונת נשק במהלך שירותו הצבאי[6]. המשפחה מנציחה את זכרו במסגרת פסטיבל כרמיאל בתחרות הכוריאוגרפיה המרכזית על-שם אייל בן יהושע ליצירה ללהקת מחול פולקלוריסטי.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-יהושע פרסם מעל 190 מאמרים בכתבי עת מדעיים ולמעלה מ-250 פרסומים מדעיים בעברית. מחקרו עסקו ביבולים שונים ביניהם: פירות הדר, אננס, אבוקדו, חסה, מלון, מלפפון, מנגו, סלרי, עגבניות, פאפאיה, פלפל, תאנים, תותי-שדה ותמרים.

שימור פרי ביריעות פלסטיק
מחקריו בחנו את השימוש ביריעת פלסטיק העשויה מפוליאתילן צפוף (פא"צ) לצורך הארכת חיי המדף של פירות לאחר קטיף. עטיפת לימונים בפא"צ, מאפשרת שמירתם יותר משנה באוויר הפתוח, ויותר משנתיים בקירור. תוצאות דומות מתקבלות בפירות הדר נוספים.
גידולי התמר
נושא התמר העסיק את פרופ' שמשון בן-יהושע החל מימי שירותו הצבאי. עם הפרישה לגמלאות חזר לעסוק במחקר של זני תמר איכותיים שהיו נפוצים בחקלאות הקדומה בארץ ישראל[7].
חידוש גידול האפרסמון הקדום
גידול נוסף שזכה להצלחה כבירה בימי העבר הוא האפרסמון. בן-יהושע הוא חלק מקבוצה רב-תחומית אשר חוקרת ובוחנת את אפשרות גידולו של האפרסמון והפקת בשמים וחומרי מרפא מצמח זה[8]. עדויות ראשוניות על אפשרות שימוש באפרסמון לטיפול במחלת הסרטן פורסמו במחקר רב-תחומי שבחן את השפעת החומר הכימי בטא-קריופילין שהופק משרף האפרסמון על תאי סרטן.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-יהושע שימש כיועץ חקלאי בינלאומי, לארגונים בינלאומיים, ממשלות ומלכים. במסגרת זו ייעץ בנושאים של שימור פירות, ירקות ופרחים וביסוס מחקר חקלאי בתחום טיפול בתוצרת חקלאית טרייה לאחר קטיף (postharvest).

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979 ISPAC International Packaging Exhibit in Tel-Aviv – על פיתוח שיטה חדשה לאריזת פירות וירקות ביריעת פלסטיק.
  • משרד החקלאות בקוריאה - מדליה מיוחדת לשירות מצטיין כיועץ FAO.
  • פרס בן-גוריון תש"ע, 2009. בשנה זו חלק את הפרס עם האלוף במילואים עמרם מצנע.
  • ציון לשבח על מפעל חיים, 2013 של שירות למקצוע ולתרומה העולמית לנושא הטיפול בפרי הקטוף מטעם העמותה המקצועית הארגון הבינלאומי של מדע הבוסתנאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמשון בן-יהושע, הדבש והעוקץ סיפור חיי, הוצאה עצמית, 2017
  • Shimshon Ben-Yehoshua, Environmentally Friendly Technologies for Agricultural Produce Quality

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימים קשר זה עם המנהל והמורה הנערץ הוביל ליוזמה של בחירת ענף התמר לגידול במשק הצעיר של היאחזות הנחל עין-רדיאן
  2. ^ ח.פורת, הקמת היאחזות נח"ל ביוטבתה בערבה, באתר News1 מחלקה ראשונה
  3. ^ ש. רכבי, ישוב חקלאי בערבה, דבר, 15 בנובמבר 1953
  4. ^ נאור, ט.(2016). בדרך של טוביה. "קצה המדבר". 180, 14-16
  5. ^ המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון, במרכז הוולקני
  6. ^ רב-טוראי אייל (אייליק) בן-יהושע, דפי יזכור אתר ההנצחה לחללי צה"ל
  7. ^ [1] לונדון, ע. ובן-יהושע, ש. (טבת תשע"ח) תולדות ענף התמרים בארץ-ישראל, "קתדרה", 166, עמ' 30
  8. ^ בן-יהושע, ש. ורוזן, ב., הסוד של עין גדי, קתדרה, 132, תשס"ט; עמ' 77-100