שמשון ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' הרב שַׁמשון[1] ברויאר (ה'תרנ"א, 1891 - י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974) היה אקטואר ומתמטיקאי ישראלי יליד גרמניה. הממונה הראשון על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (1951–1955), האקטואר והממונה על הביטוח בישראל מקום המדינה ועד הקמת המוסד לביטוח לאומי. והאקטואר הראשי של המוסד בעשור הראשון להקמתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרנקפורט דמיין, לציפורה (סופי) הירש, בתו של רש"ר הירש, ולרב שלמה זלמן ברויאר שהחל אז בכהונתו בהנהגת הקהילה האורתודוקסית בעיר במקום חמיו ובראשות הישיבה המקומית. הוא נקרא על שם סבו המפורסם. בראשית דרכו למד בישיבתו של אביו, ואף נסמך לרבנות. בגיל צעיר החל להתעניין במתמטיקה, השלים לימודי מתמטיקה וביטוח סוציאלי במספר אוניברסיטאות בגרמניה ואף שימש כמרצה באחדות מהן. במשרתו האחרונה בגרמניה כיהן כפרופסור במכון הטכנולוגי של קרלסרוהה (אנ').

עם עליית הנאצים לשלטון, איבד את משרתו ועלה לארץ ישראל עם משפחתו. המשפחה השתקעה בירושלים והתגוררה בשכונת רחביה[2]. בארץ עבד כאקטואר ראשי ב"מגדל חברה לביטוח" (במשך 15 שנה) וכיועץ למוסדות ובנקים בענייני ביטוח[3]. בהמשך החל לעבוד במקביל כאקטואר והממונה על הביטוח בישראל מקום המדינה ועד הקמת המוסד לביטוח לאומי. במחצית הראשונה של שנות ה-50 כיהן כממונה הראשון על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר[4], ועם הקמת המוסד לביטוח לאומי ב-1955 עבר אליו ושימש בתפקיד האקטואר הראשי של המוסד בעשור הראשון להקמתו, עד לפרישתו לגמלאות ב-1966. בתפקידו זה התריע שוב ושוב על הגרעונות של ענף ביטוח זקנה ושארים ודרש להעלות את שיעור דמי הביטוח הלאומי[5]. בשנת 1962 הדפיס בהוצאת הביטוח הלאומי את חיבורו הקצר "דרכי ההיוון: לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי פקודת הנזיקים".

ברויאר כתב גם חידושי תורה ובירורים בסוגיות התלמוד ובנושאים הלכתיים, אחדים מהם פורסמו על ידו בבמות שונות. מאמר תורני אחד בנושא מתמטי בסוגיית "נתן סאה ונטל סאה", פורסם בכתב העת "המעיין". מאז פטירת אחיו הרב ד"ר יצחק ברויאר ב-1946, העביר במקומו את שיעורו הקבוע בתלמוד בבלי בעיון במשך עשרות שנים עד לפטירתו[6].

הוא נפטר בירושלים י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974, ונקבר בהר המנוחות.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הניקוד החריג על פי עדה כהן, פרופ' שמשון ברויאר, להלן: "קישורים חיצוניים".
  2. ^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט: שכונות, בתים, אנשים - כרך א, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"ב, עמ' 257. והערה 287 שם.
  3. ^ פרופ' ברויאר ש. - אקטואר ראשי של המוסד לבטוח לאומי, הצופה, 3 באוגוסט 1954
  4. ^ הממונים על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לדורותיהם, באתר משרד האוצר.
  5. ^ אהרן גבע, גן עדן של תינוקות בשטח ביטוח־הזיקנה, מעריב, 15 בדצמבר 1959
  6. ^ דוד הנשקה, מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס, תשע"ו 2016. עמ' טז.