שמשון בר-נוי

**שמשון בר-נוי**
	שמשון בר-נוי מימין עם בובי פנחסי במרכז ויפה ירקוני, 1951
	שמשון בר-נוי מימין עם בובי פנחסי במרכז ויפה ירקוני, 1951
לידה	1922
פטירה	1988 (בגיל 66 בערך)
מוקד פעילות	ישראל

שמשון בר-נוי (19 בפברואר 1922 - 11 ביולי 1988) היה זמר ישראלי שנחשב לאחד מכוכבי הזמר הראשונים בישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם פטר נוימן בברלין בשנת 1922. עלה לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, והתיישב באשדות יעקב. במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, ולחם במסגרת הבריגדה היהודית בגדוד מס' 2. הוא השתחרר מן הצבא הבריטי בספטמבר 1946 בדרגת לוטננט. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגת נועם בחטיבת עציוני. הוא עבר קורס צניחה בצ'כוסלובקיה, ובחודש ספטמבר 1948 כאשר הוקמה יחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל, במחנה אחוזה על הר הכרמל, פיקד בר-נוי (באותם ימים נוימן) על פלוגה ג'^[1].

בימיה הראשונים של מדינת ישראל היה בר-נוי לכוכב זמר, והתייחד בקול הבריטון הרועם שלו. הוא נמנה עם האמנים הראשונים שזכו לחוזה הקלטות בחברת התקליטים "הד ארצי". על שיריו המצליחים נמנו "הורה נהלל" ("משתמט אני הייתי"), "יש לי כנרת", "שלכת" ("עמוק עמוק העצב בעיניים") ו"את חכי לי ואחזור". בר-נוי נחשב לאהוב ההתיישבות העובדת, בניגוד לבן זמנו ישראל יצחקי, שנחשב לאיש "החוגים הסלוניים". השניים שלטו בזירת הזמר הפופולרי בראשית שנות החמישים. להיטו הידוע ביותר של בר-נוי, שמילותיו הקודרות תואמות את קולו הייחודי, הוא "מי מכיר את האיש שבקיר" (1955), שכתב יהודה פרדיס, יצא כסינגל וזכה להצלחה רבה. במשך תקופה מסוימת שימש בר-נוי כאחראי על הבידור באוניות הנוסעים של חברת "צים". ב-1956 הופיע בסרטו של נתן אקסלרוד, דן וסעדיה.

בסוף שנות החמישים עבר בר-נוי לגור בארצות הברית, המשיך להופיע לזמן קצר, אולם לבסוף פרש מעסקי הבידור ופתח עסק למכירת מכוניות. מיעט לבקר בישראל. ב-1986 הגיע ארצה כדי להתארח בתוכנית "חיים שכאלה" עם יפה ירקוני, שם ביצע איתה את דואט העבר שלהם, "קרה זה רק הפעם"^[2]. המפגש הפתאומי בין השניים נחשב מרגעי השיא בתוכנית. זמן קצר אחר-כך עבר להתגורר בקנדה, שם נפטר בגיל 66 מדום לב. הוא הותיר אחריו שתי בנות בישראל ואת אשתו פני בקנדה.

בשנת 2009 יצא לאור לראשונה אוסף משיריו, "האיש שבקיר", על גבי תקליטור. השיר "מי מכיר את האיש שבקיר" מושמע עד היום וזכה לביצועים של אורלי זילברשץ בנאי באלבום "הקברט של מירנדה", של ברי סחרוף באלבום "הכל או כלום" וכן לביצוע של מרסדס בנד במיזם "צו השעה" בשנת 2020.