שמשון דרנגר
שמשון (שימק) דרנגר (באנגלית: Shimshon Draenger; 21 במרץ 1917 - 18 בנובמבר 1943) היה פעיל בתנועת הנוער עקיבא בקרקוב וממנהיגי מרד גטו קרקוב. נרצח על ידי הנאצים במהלך חיסול המרד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמשון דרנגר נולד ב-1917 בעיר קרקוב שבפולין לדוד דרנגר ולאה לבית שטיין. לשמשון היו 3 אחים (יורק, ירז'י וברוך) ואחות (ססיליה צ'רנה). המשפחה הייתה משפחת סוחרים אמידה ושומרת מסורת. בילדותו חונך בחדר ובהמשך נשלח ללמוד בגימנסיה העברית שבעיר. ב-1930 הצטרף לתנועת הנוער עקיבא[1]. תחילה הדריך קבוצות ויצא איתם למחנות ובהמשך מונה להוציא לאור את עיתון התנועה "דברי עקיבא".
ב-1938 נישא שמשון לגוסטה דוידזון שהייתה גם היא פעילה בתנועת הנוער.
לאחר כיבוש פולין, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאסר דרנגר על ידי הגרמנים, ב-22 בספטמבר 1939, בעקבות כתבות אנטי נאציות שהתפרסמו בעיתון התנועה. לאחר שהשתחרר מהכלא בדצמבר 1939 המשיך את פעילותו בתנועת "עקיבא" ובמקביל פעל במחתרת של התנועה. מדצמבר 1941 עד אוגוסט 1942 ניהל את החווה להכשרה חקלאית בקופליני (Kopaliny) שם המשיך את פעילותו המחתרתית כשאשתו לימדה שם ידיעת הארץ.
ב-20 באוגוסט 1942 היה דרנגר בין מקימי מחתרת "החלוץ הלוחם" בקרקוב (ובשמה המלא "הארגון הלוחם של הנוער היהודי החלוצי") בה היו שותפות רוב תנועות הנוער הציוניות שפעלו בקרקוב למעט תנועת השומר הצעיר שפעלה במסגרת מחתרת "איסקרא" (הניצוץ) בפיקוד צבי באומינגר. מחתרת "החלוץ הלוחם" מנתה כ-100 חברים ובראשה עמדו 4 אנשים:
- מפקד - אהרון "דולק" ליבסקינד מתנועת "עקיבא".
- גזבר ובהמשך קצין מבצעים - אברהם "לאבאן" לייבוביץ מתנועת "דרור".
- מנהל "המשרד הטכני" (הכנת תעודות מזויפות) ועורך הביטאון המחתרתי - שמשון (שימק) דרנגר מתנועת "עקיבא".
- מלאכי (מאניק) אייזנשטיין מתנועת " הסתדרות הנוער החלוצי".
במסגרת הוויכוחים במחתרת על אופי הפעילות וההתנגדות לכובש הנאצי, היה שמשון מבעלי הדעות האקטיביסטיות שדחפו לפעולה נגד הנאצים. עמדתו זו הלכה והתחזקה ככל שהנאצים הוציאו לפועל את האקציות כנגד תושבי הגטו.
במה אנו עדיין מַשְלִים את נפשנו. למה אנו מצפים עוד לאחר מעשי הרצח המתוחכמים? כלום צר לנו על כמה ימים של ריקבון מוּסרי ממאיר? הלא מתחת לעיי המפולת של אושר התקוות שנכזבו, מתחת לחיים שנהרסוּ, עומם עדיין ניצוץ זעיר של אנושיוּת אמיתית. עלינו ללבוֹת ניצוץ זה, להפוך אותו לשלהבת שתגאל אותנו מההשפלה, תשמור ממוות, תטהר את המצפּוּן ותעודד את רוחנו. אל נשכח ניצוץ זה, נזִין אותו בטרם יכבה
— שמשון דרנגר (מתוך ביטאון 'החלוץ הלוחם', נדפס: אליעזר שבייד, 'הדילמה הקיומית והמוסרית של ההתנגדות המזוינת בגטו', קדושת החיים וחירוף הנפש, בעריכת ישעיהו גפני ואביעזר רביצקי, ירושלים 1992, עמ' 302)
בשלהי 1942 הגבירו המחתרות את פעולות ההתנגדות לשליטה הנאצית בקרקוב ובסביבתה. שיאה של ההתנגדות אירעה ב-22 בדצמבר 1942 אז תקפו אנשי המחתרות מספר רב של מטרות ובראשן קפה ציגנריה שהיווה מקום התכנסות לקצינים נאצים. בעקבות פעילות זו החל הצבא הנאצי לפעול לחיסול המחתרת היהודית בעיר. במהלך החודשים הראשונים של 1943 נהרגו רב מנהיגי המחתרת ורוב חבריה נתפסו ונשלחו למחנות ריכוז. במהלך ינואר 1943 נתפס שמשון על ידי הגסטפו וכשנודע הדבר לאשתו היא הסגירה את עצמה. שמשון נאסר בכלא מונטלופיך וגוסטה בכלא הלצלוב הסמוך. ב-29 באפריל 1943 הצליח הזוג לברוח מבתי הכלא והסתתר ביערות שמסביב לקרקוב שם חברו לפרטיזנים. שמשון ניסה לחדש את הוצאת עיתון המחתרת בו קרא להמשך ההתנגדו לנאצים.
שמשון, שהיה איש המילה הכתובה, היה זה שהעלה על הכתב את רוח המחתרת
תמיד שאפנו לחיי חירות, אך אם עלינו למות, ניפול כלוחמים כדי לזכות במוות גאה וראוי
— שמשון דרנגר, 1942
לא יצאנו למען ניצחון. יצאנו להגן על הרוח, ואת רוחנו האויב לא רצח. המוות אינו מפּלה. השגנו את מטרתנו. אחזנו בנשק. לא רצינו לתת שיגרשו אותנו כצאן לטבח. לא רצינו שאי פעם תאמר ההיסטוריה שיהדות פולין נספתה בצורה עלובה
— שמשון דרנגר, 1942
בשלהי 1943 החליטו שמשון וגוסטה לברוח להונגריה ולשם כך יצרה גוסטה דרנגר קשר עם יהודי בעל אזרחות הונגרית שהתגורר בוויליצ'קה[2]. ב-8 בנובמבר 1943 הגיע שמשון לביתו של אותו יהודי כדי לקבל את התעודות המזויפות אולם עם הַגיעו נעצר על ידי אנשי הגסטפו. ב-9 בנובמבר הגיעה גוסטה (עם אחיינה ויטוש) למקום המפגש המיועד עם שמשון שם נודע לה שנעצר על ידי הגרמנים. היא התכוונה להסגיר את עצמה, אך שוטרי הגסטפו הקדימו אותה ועצרו אותה ב-11 בנובמבר. מרגע מעצרם נעלמו עקבותיהם ויש לשער כי השניים הוצאו להורג.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיריית פתח תקווה קראה רחוב בעיר על שם בני הזוג דרנגר[3].
- עיריית נתניה קראה רחוב על שם ארגון "החלוץ הלוחם"[4]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמשון דרנגר, החלוץ הלוחם - ביטאון הנוער היהודי במחתרת קרקוב 1943, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 2006[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה באומינגר, לוחמי גטו קרקוב, הוצאת "המנורה", 1967[6]
- יעל פלד, קרקוב היהודית 1939–1943 עמידה, מחתרת, מאבק, הוצאת יד ושם 1993 עמודים 255–257
- גוסטה דוידזון-דרנגר, יומנה של יוסטינה, הוצאת בית לוחמי הגטאות 2005, תקציר ועמודים 204–209, 214-215, 230.
- שלוש שורות בהיסטוריה - תנועות "הנוער הציוני", "עקיבא" ו"החלוץ הכלל-ציוני" בימי השואה בפולין, הוצאת משואה, 1999, עמוד 560
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמשון דרנגר באתר יד ושם
- שמשון דרנגר באתר יוצאי קרקוב בישראל
- יוסף וייס, קטע מפרשיות השואה, הַבֹּקֶר, 22 באוגוסט 1947
- שלוש שורות בהיסטוריה: לייחוסו של שמעון דרנגר באתר "מדור לדור"
- שמשון דרנגר באתר "ג'ני"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תנועת עקיבא הייתה תנועת הנוער המרכזית של יהודי קרקוב
- ^ על איש זה שמעה גוסטה מפי אשתו ששהתה עמה בכלא
- ^ דרנגר טובה ושמשון באתר "רחובות מעידים" של עיריית פתח תקווה
- ^
עופר אדרת, מחתרת "החלוץ הלוחם" היתה הראשונה למרוד בנאצים בפולין, אך סיפורה כמעט ונשכח, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015
- ^ יעל פלד (מרגולין), ביטאון בבונקר - על ביטאון "החלוץ הלוחם", מעריב, 22 בנובמבר 1985
- ^ הסופר הוא אחיו של צבי באומינגר מפקד מחתרת "איסקרא"
