שמשון עמיצור
| לידה |
26 באוגוסט 1921 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1994 (בגיל 73) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| שם לידה |
Shimshon Kaplan |
| מדינה | ישראל |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1948) |
| מנחה לדוקטורט |
יעקב לויצקי |
| תלמידי דוקטורט |
אליהו ריפס, אורי לירון, אהרן קליין, שמואל שרייבר, דלית באום, יונתן גולן, אברהם קליין, עמוס א. קובאץ', ענר שלו, אביטל פרומקין, אבינעם מן, לינדה נוימן, אמיתי רגב |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1953 |
| הערות | בישראל מתקיים לזכרו כנס שנתי באלגברה |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתורת החוגים | |
שמשון אברהם עמיצור (נולד בשם שמשון קפלן[1]; 26 באוגוסט 1921 – 5 בספטמבר 1994) היה מתמטיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת תשי"ג (1953). תרם תרומה חשובה לכל ענפי תורת החוגים, והעמיד תלמידים רבים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמיצור נולד בעיר העתיקה בירושלים, ובילדותו למד בתלמוד תורה. בהמשך עבר לתל אביב ולמד שם בבית הספר "תחכמוני" ובתיכון למסחר "גאולה". כשבגר הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ושב ללימודים עם סיום המלחמה. הוא סיים תואר שני במתמטיקה בשנת 1946.
עמיצור קיבל את תואר הדוקטור שלו בשנת 1949 מן האוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' יעקב לויצקי. זמן קצר אחר-כך גילה, עם לויצקי, את הזהויות הסטנדרטיות של אלגברות המטריצות. תוצאה זו, המכונה משפט עמיצור-לויצקי, היא אבן פינה בתאוריה של חוגים עם זהויות וזכתה מיד להערכה רבה. השניים קיבלו בזכותה את פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1953. בשנת 1960 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.[2] עמיצור לימד קורס במתמטיקה בפקולטה לחקלאות ברחובות באוניברסיטה העברית.[3] בשנת 1969 נבחר עמיצור לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרופ' עמיצור עמד שנים רבות בראש ועדת המקצוע מתמטיקה של משרד החינוך ותרם רבות לקידום החינוך המתמטי בישראל.
היה נשוי לשרה ולשניים נולדו שתי בנות, בן ונכדים.
שמשון עמיצור נפטר בירושלים ונטמן בהר המנוחות.[4]
פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התוצאות החשובות שהוכיח עמיצור בתורת החוגים נמנות:
- משפט עמיצור-לויצקי (1950), לפיו אלגבראות המטריצות מממד מקיימות את הזהות הסטנדרטית . עמיצור הרחיב והעמיק בחקר תורת הזהויות.
- אם לשתי אלגברות פשוטות מרכזיות יש אותם שדות פיצול אז המחלקות המתאימות להם בחבורת בראואר יוצרות את אותן תתי חבורות ציקליות (נדפס באנגלית בשנת 1955 אך הופיע עוד קודם לכן בעבודתו של עמיצור משנת 1949).
- בניית אלגברת חילוק גנרית, שבאמצעותה נבנתה דוגמה לאלגברת חילוק מרכזית (מממד סופי) שאיננה מכפלה משולבת. הדוגמה ניתנה בשנת 1972, לאחר כארבעים שנים בהן השאלה האם כל אלגברת חילוק מממד סופי היא מכפלה משולבת הייתה פתוחה.
- בניית מכפלות משולבות גנריות לחבורות אבליות ביחד עם דייוויד סולטמן (1978). בנייה זו הובילה גם לשתי התוצאות הבאות:
- אלגברות-p לא ציקליות קיימות (עמיצור וסולטמן).
- בניית דוגמה (1979) ביחד עם אליעזר רואן ופייר טיניול לאלגברת חילוק ממד סופי עם אינוולוציה שאיננה מכפלה טנזורית שלאלגבראות קווטרניונים. דוגמה זו השיבה בשלילה לשאלה של אלברט משנת 1939. יצוין שאלגבראות חילוק מממד סופי עם אינוולוציה שקולות בחבורת ברוואר למכפלה טנזורית של אלגבראות קווטרניונים (כפי שהוכיח מרקורייב באמצעות שיטות מתורת-K).
- הכללה של תורת הזהויות הפולינומיות לזהויות רציונליות.
- בניית שדה פיצול גנרי לאלגברה פשוטה.
- קומפלקס עמיצור באלגברה הומולוגית, ששימש את גרותנדיק בבניית התאוריה של flat descent.
- עמיצור ידוע גם במספר 'טריקים' שהמציא, המצויים בלבה של תורת המבנה של חוגים לא קומוטטיביים ובראשם טענה המבטיחה שאם הדרגה של איבר באלגברה גדולה מ- אז לכל שונים זה מזה, אם כולם הפיכים אז ההופכיים שלהם בת"ל. בנייה זו מביאה למספר תוצאות באלגבראות מעל שדות 'גדולים':
- באלגברה שהממד שלה קטן מעוצמת שדה הבסיס, הרדיקל של ג'ייקובסון הוא נילי ואם האלגברה היא עם חילוק אז היא אלגברית.
- השערת קתה ובעיית קורוש תופשות מעל שדות שאינם בני-מנייה.
- מעל שדה שאינו בן-מנייה, כל תת-מרחב נילי של אלגברה הוא LBI, כלומר לכל תת-מרחב מממד סופי שלו יש קבוע n כך שחזקת n של כל אבר בתת-המרחב היא אפס. כל תת-מרחב אלגברי הוא DBI, כלומר לכל תת-מרחב מממד סופי שלו יש קבוע n כך שדרגת כל אבר בו אינה עולה על n.
עמיצור פעל רבות גם בתחום החינוך המתמטי לגילאי בית-הספר, והשתתף בכתיבת ספרי לימוד לגיל זה. היחידה לחקר החינוך המתמטי באוניברסיטה העברית קרויה על שמו, וכן רחוב בבאר שבע.
בישראל מתקיים לזכרו כנס שנתי באלגברה.
בין המתמטיקאים שכתבו את עבודת הדוקטורט שלהם בהנחייתו: אבינועם מן, אמיתי רגב, אליהו ריפס, אורי לירון וענר שלו.
הוקרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1953 זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים.
- בשנת 1969 זכה בפרס רוטשילד.
- בשנת 1990 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- עיריית באר שבע קראה רחוב על שמו בעיר.
- על שמו קרויה היחידה לחקר החינוך המתמטי באוניברסיטה העברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמשון עמיצור, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- שמשון עמיצור, באתר MacTutor (באנגלית)
- שמשון עמיצור באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- קולגות, תלמידים ומשפחה מספרים על חוויות אישיות עם שמשון עמיצור. הקלטת וידאו מסמפוזיון עמיצור ה־27, 2020.
- Avinoam Mann, Shimshon Avraham Amitsur 1921-1994, Israel Journal of Mathematics, 1996
שמשון אברהם עמיצור (1921-1994), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Shimshon Avraham Amitsur, 1921-1994, mathematics.huji.ac.il
- ↑ העלאות באוניברסיטה העברית, דבר, 21 בדצמבר 1960
- ↑ ד"ר ישראל לוין, לימודים, הוראה ומחקר, חיי, "מערכת" - קיבוץ דליה, 1995, עמ' עמוד 74
- ↑ שמשון עמיצור, באתר GRAVEZ
- אלגבראיסטים ישראלים
- מתמטיקאים ישראלים
- מתמטיקאים ביישוב
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מתמטיקה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל למדעים מדויקים
- זוכי פרס ישראל לשנת 1953
- זוכי פרס רוטשילד
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי בית הספר תחכמוני (תל אביב)
- בוגרי גימנסיה גאולה
- לוחמי הבריגדה היהודית
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1921
- ישראלים שנפטרו ב-1994
