שנאת חרדים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערך מגמתי, המכיל נושאים ודוגמאות שאינן קשורות בהכרח לשנאה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שנאת חרדים בישראל מתבטאת על ידי גילוי שנאה או תיעוב קיבוצי כלפי חרדים. גילויי שנאה כוללים לעיתים אלימות[דרוש מקור] כלפי חרדים או קריאות להחרימם, לבדלם, לגרשם[1] או לפגוע בהם. הסיבות לשנאת חרדים כוללות,[דרוש מקור] בין שאר הסיבות, חשש משונות תרבותית, חשש מאיום דמוגרפי, חששות כלכליים, וביקורת כלפי אורח חייהם. בחברה הישראלית קיימות כמה גישות קוטביות לשנאת החרדים, חלקן שואפות לטפל בבעיה[2], חלקן מצדיקות את השנאה[3][4][5], וחלקן טוענות שהיא איננה קיימת[דרוש מקור].

רקע

בשנים שטרם קום מדינת ישראל, החל משנות ה-20 של המאה ה-20, התחנכו רוב ילדי ארץ-ישראל בחינוך חילוני, שהתנהל בשני זרמים: הזרם הכללי וזרם העובדים. בזרם הכללי רווחו מסרים הדוגלים בחילוניות, ובזרם העובדים שררו גם יסודות אנטי-דתיים[דרוש מקור]. האידיאל החינוכי בשני הזרמים היה יצירת "עברי חדש", האמור להיות היפוכו של היהודי הגלותי. הגדרת ה"הגלותיות" כללה בתוכה זיקה לדת ולמסורת. החינוך לחילוניות, שהיה חזק יותר בגוש השמאל, הושפע מתנועות סוציאליסטיות וקומוניסטיות בעולם. לאחר הכרזת העצמאות הגיעו לישראל מאות אלפי עולים חדשים, והמחלוקת בין חילונים לדתיים לא איחרה לבוא, ועיקרה התנהל סביב שאלת חינוך ילדי העולים[6].

בסוף 1949 שיגר ח"כ דוד צבי פנקס, נציג החזית הדתית, שאילתא לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ובה קבע:

הפעולה אשר נעשית במחנות העולים, אם נציינה בציון הקל ביותר, אפשר לציינה ככפייה מצפונית ואינקוויזיציה... נעשית פעולה הרסנית נגד דת ישראל... עוד לא היה מצב כזה של כפייה וניצול מצבם האומלל של אנשי המחנות; מנסים להעביר אותם על דתם ועל דעתם... היא רצח תרבותי ודתי, ואם הדבר לא ייפסק היום, תתפורר הקואליציה אשר נקראת מדינת ישראל... נצא במלחמת אזרחים, בדמים ממש, אם הדבר הזה לא ייפסק מיד... האם המחנות הם מחוץ למדינת ישראל? האם מישהו נתן לשר החינוך את הרשות למסור את חינוכם של עשרות אלפי ילדים לאנשים העוסקים בהשמדת דת ישראל, גזיזת פיאות, לחץ כלכלי, איומים בחוסר עבודה ואי-סידור בשיכון?... מה שהסתדרות העובדים עושה בעניין זה, זהו כלל שחשבנו אותו לנחלת ימי הביניים... אני מבקש להקים ועדת חקירה ואני רוצה להביא בפניה את כל העובדות

מתוך השאילתא לבן-גוריון

כיוון שהחזית הדתית הייתה עמוד תווך בקואליציה, נאלץ בן-גוריון להקים ועדת חקירה, בראשות השופט בדימוס גד פרומקין, אשר קבעה שטענות הדתיים היו ברובן מוצדקות. לדוגמה, כל חמשת חברי הוועדה קבעו כי גזיזת פיאות הילדים בכפייה "הייתה שיטה ולא מקרה" וכן הייתה מניעת אפשרות של לימוד תורה כשיטה. כתוצאה ממסקנות הוועדה בוטלה מערכת החינוך האחיד של העולים ו"התפוטר" שר החינוך והתרבות הראשון זלמן שזר באוקטובר 1950. שנה לאחר מכן, בפברואר 1951 אף נפלה הממשלה הנבחרת הראשונה בהצבעת אי-אמון בכנסת, סביב אותן התרחשויות.

בפוליטיקה

קמפיין נגד התחרדות, מטעם רשימה משותפת של מרצ ומפלגת העבודה בבחירות למועצת העיר ירושלים ב-2013

היחס לחרדים עולה במערכות בחירות בישראל לאורך שנים. כמה מפלגות מדגישות את כוונתן להילחם במה שהן מחשיבות כסחטנות חרדית ולפעול להפרדת הדת מהמדינה כך שהמרחב הציבורי לא יכלול כפייה דתית כלפי הציבור החילוני. מאידך, יש התופסים מגמות אלה כגילויי שנאה המשמשים בין היתר לחיזוק הלכידות במחנה החילוני[7].

מפלגות שהן יוזמות פרטיות כגון מפלגת אור, שהעוינות לחרדים הייתה מאפיין עיקרי שלה, נכשלה כישלון חרוץ בשלוש מערכות הבחירות שאליהן ניגשה. גם רשימת "רון קובי הימין החילוני נלחמים בכפייה החרדית" נכשלה במערכת הבחירות אליה ניגשה. מאידך, הסיעות הוותיקות, ישראל ביתנו וכחול-לבן שחרטו על דגליהן להקים ממשלה ללא חרדים, השיגו תוצאות גבוהות.

על מערכת הבחירות לכנסת ה-22 כתב הפרשן הפוליטי עמית סגל: "זה היה קיץ מכוער של שנאה והסתה כלפי הציבור החרדי בישראל, שבעקבותיו יצטרך לבוא חשבון נפש נוקב"[8].

בתקשורת

גם במדיה הציבורית ישנם המבקרים מה שנתפס בעיניהם כביטויי שנאה כלפי חרדים. כללי התקינות הפוליטית מוקיעים הכללות המכילות ביטויים כגון "פרזיטים"[9], "עלוקות", "טפילים" "אוכלי חינם" וכיוצא באלו, ועל כן, הם נעדרים לרוב מהשיח הרשמי אך מאידך נפוצים[10][11] כלפי החרדים בבלוגים, טורי דעה ומדיה לא רשמית אשר מבקרים בהכללה את התנהלות הציבור החרדי, את אורח חייו או את מנהיגיו.

על פי דו"ח השנאה המפורסם על ידי קרן ברל כצנלסון, חרדים נמצאים לצד ערבים בראש הרשימה של אלו הסופגים קריאות שנאה בתקשורת[12][13].

דמוגרפיה

גרפיטי נגד התחרדות בירושלים

הדמוגרפיה מראה מגמת עלייה יציבה לאורך השנים של אחוז החרדים מתוך כלל האוכלוסייה היהודית, בעיקר עקב ילודה גבוהה וחזרה בתשובה[14]. לדוגמה, בקרב שכבת הגיל של בני 50 מהווים החרדים כ-7.1% מהאוכלוסייה, בעוד שבקרב בני 20 הם מהווים כ-19.6%. גידול זה בשיעור החרדים מביא במקרים אחדים להפיכתם של אזורי מגורים שבהם רוב חילוני לאזורי מגורים שבהם רוב חרדי. תופעה זו מכונה התחרדות והיא מהווה נושא של מספר קמפיינים אשר שמו למטרה להלחם בה[15].

אפליה תעסוקתית

גורמים בקהילה החרדית (כגון קרן קמח) ובמגזר העסקי פועלים לשילובם של חרדים (ובפרט חרדיות, שהשכלתן רלוונטית יותר[דרוש מקור]) בשוק העבודה, תוך ניסיון ליצור תנאי עבודה ההולמים את צורכי הקהילה החרדית[16]. חרדים משתלבים גם במקומות עבודה שאינם מותאמים במיוחד להם.

אף כי לא קיימים נתונים מפורשים לגבי היקף קיומה[דרוש מקור] של אפליה תעסוקתית כלפי חרדים, ובקרב מעסיקים לא-חרדים שקלטו עובדים חרדים לעבודה מובעת שביעות רצון גבוהה מהעובדים החרדים, שיעור גבוה ממחפשי העבודה החרדים ציינו כי חוו קושי במציאת עבודה בשל חוסר רצון של מעסיקים להעסיק חרדים. כמו כן נמצא כי בפועל רק 8% מהמעבידים במגזר הפרטי מעסיקים עובדים חרדים[17][18].

במחקר שנערך מטעם משרד התמ"ת על "השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה" ופורסם בנובמבר 2012, נכתב כי :"מהממצאים האיכותניים של המחקר עולה כי גברים חרדים נתקלים במהלך חיפוש העבודה בהערות המתייחסות להשתייכותם המגזרית והדתית, ובחשדנות וספקנות לגבי יכולתם לעבוד בסביבת עבודה מעורבת או חילונית. מהעדויות שנאספו במחקר עולה כי הגברים החרדים נתקלו לעיתים אף בביטוי עוינות ברורים המתייחסים להיותם חרדים"[19].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קובי נחשוני, גבי גזית על החרדים: "עלוקות, פרזיטים, תולעים", באתר ynet, 21 באפריל 2010
  2. ^ דני זאק, ‏"שנאת החרדים עוברת כל גבול", באתר ‏mako‏‏, ‏‏16 ביולי 2013‏
  3. ^ תומר אביטל, "שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה - איום קיומי על ישראל", באתר כלכליסט, 3 ביוני 2012
  4. ^ שחר אילןשנאת חרדים? ביקורת מוצדקת, באתר הארץ, 8 במאי 2013
  5. ^ עמית דניאל, השר לשעבר: שנאת חרדים מוצדקת. המגיש הוריד אותו מהשידור, רדיו קול חי, 27 בנובמבר 2017
  6. ^ צבי צמרת, המטוטלת הישראלית בין כפיה אנטי-דתית לתובענות-יתר דתית, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  7. ^ "החילוניות החדשה אינה מסוגלת לספוג את עצם רעיון קיומו של המיעוט החרדי. להפך: שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש. אין דבר פופולרי וקונצנזואלי הסוחט יותר הנהוני הסכמה מדבר נאצה על החרדים. שנאת החרד היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית". - מתוך מאמר של שלי יחימוביץ, דצמבר 2005
  8. ^ עמית סגל, איך הפכה שנאת החרדים לסחורה הפוליטית הכי חמה, ידיעות אחרונות, ספטמבר 2019
  9. ^ ירוחם שמואלביץ, השר פירון מתנצל: לא הייתי צריך לקרוא לחרדים 'פרזיטים', באתר החרדי "לדעת", 29 במאי 2013
  10. ^ ליאור באקאלו, ‏"החרדים חיים על חשבוננו", באתר ‏mako‏‏, ‏‏16 ביוני 2010‏
  11. ^ רחלי מלק-בודה, שנאת החינם שלנו: חרדים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2011
  12. ^ נתי טוקררשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  13. ^ דו"ח השנאה של קרן ברל כנצלסון מגלה: שונאים, בעיקר ערבים וחרדים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2019
  14. ^ בשנת 2009 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דווחו 33% מהחרדים שלא גדלו בבית חרדי[דרוש מקור]
  15. ^ אליהו קאופמן, בכל מדינה מתוקנת בעולם היו מזמן פוסלים את תעמולת הבחירות של מפלגות העבודה ומר"צ - לבחירות המוניציפליות, בי-ם. הסיסמה שלהן - "לעצור את ההתחרדות", באתר News1, מרץ 2013
  16. ^ מאיר אורבך, העסקת חרדים: "קיבלנו עובדות נאמנות; הן מקבלות יותר ממוקדניות", באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
    בילי פרנקל, חרדיות, צנועות אבל לא פראייריות: הכירו את מפתחות התוכנה הבאות של גוגל, באתר ynet, 4 באוקטובר 2019
  17. ^ חגית סופר-פורמן, שילוב קבוצת מיעוט בשוק העבודה: המקרה של החרדים בישראל, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
  18. ^ חיים ביאור, חרדי בוגר 8200 לא יצליח למצוא
 עבודה - רק בגלל המראה שלו, דה-מרקר.
    קובי יפה, ‏שילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה: איך זה נראה מהצד השני של המתרס?, באתר מעריב השבוע, 16 באוקטובר 2018
  19. ^ רעות מרציאנו, דן קאופמן, השתלבות אקדמאים חרדים בעבודה, משרד התמ"ת, נובמבר 2012