שנגרילה

שנגרילה (באנגלית: Shangri-La) הוא מקום בדיוני המתואר כעמק נסתר, שלו ונצחי, בהרי ההימלאיה. המקום הופיע לראשונה ברומן האופק האבוד (1933) מאת הסופר הבריטי ג'יימס הילטון, ומאז הפך למטאפורה תרבותית עבור גן עדן ארצי, מקלט של שלום והרמוניה, מבודד מהעולם המודרני.

מקור השם

המונח "שנגרילה" נטבע על ידי ג'יימס הילטון בספרו האופק האבוד, בו תיאר מנזר בודהיסטי סודי בתוך עמק קסום בטיבט, בו חיים נזירים אשר מאריכים ימים ושומרים על ידע עתיק. הספר זכה להצלחה רבה, והפך את שנגרילה לסמל של מקום אידיאלי ובלתי מושג.

השראה גאוגרפית

הילטון מעולם לא ביקר בטיבט, אך ככל הנראה שאב השראה מדיווחים של חוקרים מערביים, במיוחד מכתביו של מגלה הארצות הבלגי ז'וזף פרננד פֶרְנִי (Joseph Rock) אשר סייר בטיבט וביונאן בשנות ה־20 של המאה ה־20. אזורים שונים, בעיקר בצפון מחוז יונאן שבהרפובליקה העממית של סין, זוהו על ידי חוקרים ותיירים כמקורות אפשריים למיתוס שנגרילה.

בשנת 2001 שינתה ממשלת סין את שמו של מחוז ז'ונגדיאן (Zhongdian) ל"שנגרילה" (בסינית: 香格里拉, בפין-יין: Xianggelila), כמיתוג תיירותי בהשראת הרומן.

השפעה תרבותית

קולנוע – בשנת 1937 הופק סרט מצליח המבוסס על הספר, בבימויו של פרנק קפרה.
מוזיקה – הביטוי "שנגרילה" מופיע בשירים רבים, ביניהם של להקת The Kinks ושל זמרים נוספים.
תיירות – השם "שנגרילה" שווק בהקשרים תיירותיים ברחבי אסיה ובעיקר בסין, כיעד לחובבי הרפתקאות ורוחניות.
שפה – הביטוי "שנגרילה" הפך למטפורה נפוצה עבור מקום אידיאלי, מבודד ושליו.

שנגרילה ומיסטיקה

הרעיון של שנגרילה מקביל למיתוסים מזרחיים קיימים, ובמיוחד לממלכה הטיבטית המיתולוגית שאמבאלה (Shambhala), המתוארת בכתבים בודהיסטיים כמרכז רוחני סמוי מן העין.

ביקורת

חוקרים מודרניים מציינים כי הדימוי של שנגרילה משקף תפיסה אוריינטליסטית, המסתכלת על המזרח כמקום תמים רומנטי ואקזוטי, תוך טשטוש המציאות החברתית והפוליטית של האזורים הללו.

קישורים חיצוניים