שנות ה-20 של המאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמאל למעלה, עם כיוון השעון: קריירת המוזיקה של לודוויג ואן בטהובן, אחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בהיסטוריה, הגיעה לשיאה במהלך העשור ; המהפכה התעשייתית הראשונה החלה לצבור תנופה שיא במדינות המערב במהלך העשור ; התצלום העתיק ביותר בעולם צולם במהלך שנת 1826. במהלך העשור פותח תהליך הדאגרוטיפ אשר היה המכשיר העיקרי ששימש לתצלום תמונות לפני פיתוח המצלמה ; מלחמות העצמאות של אמריקה הדרומית היו בעיצומן במהלך העשור כאשר המדינות ברזיל, בוליביה, פרו ואורוגוואי קיבלו את עצמאותן במהלך העשור ; המונים מתאספים כדי לחזות בהשקת מסילת הרכבת הראשונה בעולם - קו הרכבת סטוקטון–דרלינגטון (1825) ; המנוע החשמלי הראשון בעולם נוצר על ידי המהנדס ההונגרי אניוס ג'דליק ; הדיווח המהימן והמתועד הראשון על גילוי יבשת אנטארקטיקה התרחש במהלך העשור כאשר הצאר אלכסנדר הראשון יזם מסע חקר רוסי בראשות האציל הפרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ; בעקבות ההתעצמות של הקולוניאליזם האירופי ברחבי אפריקה ואסיה החל התנגדות לקולוניאליזם מצד החברות המושפעות/מנוצלות, כאשר במקרים מסוימים המקומיים אף פתחו מלחמות נגד הקולוניאליזם, כמו לדוגמה במלחמת ג'אווה(אנ') שהחלה ב-1825.
מאות:
המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20
עשורים:
1800–1809 - 1810–1819 - 1820–1829 - 1830–1839 - 1840–1849
שנים:
<<< - 1820 - 1821 - 1822 - 1823 - 1824 - 1825 - 1826 - 1827 - 1828 - 1829 - >>>

שנות ה-20 של המאה ה-19 היו העשור השלישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1820 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1829.

עשור זה הוא ראשיתה של תקופת דוקטרינת מונרו המשפיעה על הסדר הבינלאומי, מכיוון שבמהלך זה ארצות הברית לא תסכים לקולוניאליזם אירופאי ביבשת אמריקה, אולם מצהירה כי תשמור על מדיניות של בדלנות ותמנע מהתערבות במלחמות אירופאיות.

האימפריה הבריטית, שמנצחת במלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה, מפגינה עוצמה שמאפשרת לה להגדיל את שליטתה גם על שטחיה של סיאם, ומבססת את מעמדה כמעצמה אזורית בדרום אסיה[1].

בעשור זה מושלם הגל המרכזי של תהליך הלאומיות הדרמטי, בו נוצרות מדינות אמריקה הלטינית על חשבון הקולוניות של ספרד ופורטוגל[2].

בעשור זה ישנה אבן דרך משמעותית בדמוקרטיזציה של המערב, כאשר מרחיבה ארצות הברית את זכות הבחירה לציבור רחב של גברים לבנים – מהלך מתקדם בהרבה מהמקובל עד אז, שיוצר עניין באירופה ולימים ישפיע על הדמוקרטיזציה במדינות נוספות[3][4].

אירועים בולטים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829)

מלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1826-1817: הפלישה הבורמזית לאסאם (אנ') – בשנים 1821–1822 משלימה ממלכת בורמה את כיבוש ממלכת אסאם. אסאם פונה לבריטים לעזרה, ואלו נאבקים בבורמזים ומגיעים מולם בשנת 1826 להסכם המותיר שטחי כיבוש מסוימים בידי הבורמזים, אולם מעביר לידי הבריטים, בפועל, את אסאם ואזורים נוספים מדרום בורמה[5][6].
  • 1823-1821: המלחמה העות'מאנית–פרסית (אנ') – על רקע מספר מתיחויות פוליטיות מתמשכות, האימפריות מבצעות פלישות הדדיות זו לשטחה של זו, ומסיימות את המאבק בהסכם הבנות[7].
  • 1824–1826: המלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה
  • 1821–1829: מלחמת העצמאות היוונית – מלחמת עצמאות מוצלחת של מהפכנים יוונים נגד האימפריה העות'מאנית שהתקיימה בין השנים 1821 עד 1830. בהמשך האימפריה הרוסית, בריטניה, וממלכת צרפת סייעה ליוונים, בעוד שהכוחות העות'מאנים הסתייעו בכוחות ממצרים, אלג'יריה, טריפוליטניה, ותוניס.
  • 1827-1825: מלחמת פרס–רוסיה – בעידוד בריטי, ניסו הפרסים לנצל חילופי שלטון באימפריה הרוסית כדי לכבוש בחזרה שטחים סמוכים בשליטה רוסית. המלחמה שנפתחה בסדרת כיבושים מהירה של הפרסים, הסתיימה בהסכם כניעה שנאלצו הפרסים לקבל[8].
  • 1829-1827: המלחמה העות'מאנית-רוסית – מלחמה שהתקיימה בין האימפריה הרוסית ויוון מצד אחד לבין האימפריה העות'מאנית. בעקבותיו נחתם הסכם אדריאנופול שנתן לרוסים את מרבית החוף המזרחי של הים השחור ואת פתח נהר הדנובה. האימפריה העות'מאנית גם הכירה בריבונות הרוסית על גאורגיה ועל שטחים בארמניה של היום.
  • 1829-1828: מאבקים באמריקה הלטינית – המדינות הצעירות באמריקה הלטינית חוות מספר התנגשויות בראשית דרכן העצמאית. במהלך שנתיים אלו פרו מתנהלת בזו אחר זו במלחמות מול קולומביה הגדולה ובוליביה[9].

סכסוכים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים פוליטיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של ארצות הברית מ-1822
  • 2 בדצמבר 1823: דוקטרינת מונרו – בנאום לקונגרס מכריז נשיא ארצות הברית, ג'יימס מונרו, כי ארצות הברית לא תסכים לסבול קולוניאליזם אירופאי ביבשת אמריקה. הקמת קולוניות אירופאיות חדשות או פגיעה בעצמאות מדינות באמריקה תחשב כפעילות עוינת כנגד ארצות הברית. מצד שני, ארצות הברית תשמור על מדיניות של בדלנות ותמנע מהתערבות במלחמות אירופאיות.
  • 1824: בית סעוד – 6 שנים לאחר שהפסידה השושלת הערבית במלחמה מול האימפריה העות'מאנית ואיבדה את השליטה במרבית אזוריה, מתחדשת השושלת ובשנה לאחר מכן מצליחה לחדש את שליטתה על חלק משטחי הממלכה בגלגולה הקודם[11][6].
  • 1825: מרד הדקבריסטים – לאחר מספר שנים בהן פועלות תנועות חשאיות לקידום ליברליזם והשכלה באימפריה הרוסית, מנסה קבוצת כוח לנצל את מותו של הצאר, אלכסנדר הראשון, כדי לקדם צאר חדש שיתמוך ברפורמות של קידמה, אולם המרד לא צולח. הצאר ניקולאי הראשון שעולה לשלטון לבסוף מקדם רדיפה אחר מחשבה חופשית ותפיסות מוסר שאינן נובעות מתוך כתבי הקודש[12].
  • 1826: התקרית המשמחת (אנ') – היניצ'רים, ממוקדי הכוח החזקים ביותר באימפריה העות'מאנית, מורדים פעם נוספת לאחר שנודע להם כי הסולטאן, מהמוט השני, מעוניין ליצור כוחות עילית חדשים ומודרניים לאימפריה. בתגובה מכריז מהמוט מלחמה על המורדים ומביא לחיסולם של היניצ'רים[13].
  • 1828: זכות הבחירהארצות הברית מרחיבה את זכות הבחירה לציבור רחב של גברים לבנים, מהלך שיוצר עניין באירופה[14][15].
  • 13 באפריל 1829: חופש דת – הפרלמנט הבריטי מעניק חופש דת לקתולים בבריטניה.

דה-קולוניזציה והשגת עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 25 במרץ 1821 – יוון הכריזה על עצמאות מהאימפריה העות'מאנית
  • 28 ביולי 1821 – פרו מכריזה על עצמאות מספרד
  • 15 בספטמבר 1821 – קוסטה ריקה, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה ואל סלוודור מכריזות ביחד על עצמאותן מספרד
  • 27 בספטמבר 1821 – מקסיקו מקבלת עצמאות – משתחררת משלטון ספרד
  • 28 בנובמבר 1821 – פנמה מכריזה על עצמאותה מספרד, ומצטרפת לרפובליקת קולומביה הגדולה
  • 7 בספטמבר 1822 – ברזיל מכריזה על עצמאותה מפורטוגל באירוע שנודע לימים כזעקת איפירנגה
  • 6 באוגוסט 1825 – בוליביה מכריזה על עצמאות מספרד
  • 25 באוגוסט 1825 – אורוגוואי מכריזה על עצמאות מברזיל

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 23 בפברואר 1820 – קשר רחוב קאטו: נחשפת מזימה להתנקש בחייהם של כל חברי הקבינט הבריטי

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1817–1824: מגפת הכולרה הראשונה המתועדת פורצת באזור בנגל, ומתפשטת להודו ומשם לאזורים נוספים בהם סין ופרס[19].
  • 1821 – מגפה של קדחת צהובה פורצת במערב אירופה ומתפשטת במיוחד בברצלונה. אלפי חיילים, שרבים מהם בעצמם מתים במגפה בהמשך, מנסים למנוע מתושבים לצאת מהעיר, וכשהמזון והמים אוזלים בעיר פורצות בה מהומות. על פי ההערכות מתים מהמגפה בעיר עצמה בלבד קרוב ל-20,000 איש, ועוד רבים בערים סמוכות[20].
  • 1827 – מגפת הכולרה השנייה המתועדת פורצת גם היא באזור בנגל החל משנת 1827, מתפשטת מערבה וקוטלת רבים[20].

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1822 – הומצאה טכניקת ההליוגרפיה על ידי הצלם והממציא הצרפתי ניספור נייפס. בסביבות 1826 ניספור נייפס יצר בטכניקה זו את התצלום הראשון בהיסטוריה ששרד, "נוף מחלון בלה-גרא"[21].
  • 1822 – נפתח קו הרכבת הראשון "Hetton colliery railway" שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ושימש את חברת הפחם "Hetton Coal Company" להובלת פחם אל העיירה הבריטית "Hetton-le-Hole".
  • 1823 – פיתוח ושיווק מעשיים של דגם מנוע ראשוני המונע באמצעות גז. בשלב זה המנוע היה מגושם, מסורבל ולא יעיל, אולם שימש כבסיס מעשי למנועים מוצלחים יותר שנבנו בהמשך[22].
  • 1826 – הממציא האמריקאי סמואל מוריי רושם פטנט על מנוע הבעירה הפנימית.
  • 7 באפריל 1827 – רוקח אמריקאי בשם ג'ון ווקר ממציא את הגפרור.
  • 1828 – אבקת הקקאו של קונרד ון האוטן ההולנדי מאפשרת הפקה זולה יותר של מוצרי שוקולד, ולראשונה מנגישה שוקולד לציבור הרחב ולא רק לעשירים ביותר[23].
  • 1829 – נבנה המנוע החשמלי הראשון.
  • 23 ביולי 1829 – בארצות הברית רושם ויליאם ברט פטנט על מכונת הכתיבה.
  • 1829 – רוברט סטיבנסון פיתח את רכבת הקיטור ה-rocket.

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג ואן בטהובן מבצע לראשונה את הסימפוניה התשיעית ברה מינור אופוס 125 בשנת 1824

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-20 של המאה ה-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ Guillermo Guajardo, A History of Mining in Latin America: From the Colonial Era to the Present by Kendall W. Brown (review), Research Gate
  3. ^ Jacksonian Democracy, history.com
  4. ^ Democratization, אוניברסיטת בילפלד
  5. ^ Sajal Nag, הפלישה הבורמזית
  6. ^ 1 2 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  7. ^ Turko–Iranian War (1821–1823), encyclopedia.com
  8. ^ RUSSIA i. Russo-Iranian Relations up to the Bolshevik Revolution, iranica
  9. ^ JUAD IGHACIO GALVEZ, Perú against Colombia, Ecuador and Chile (עמ' 8)
  10. ^ אמנון כרמל, ‏אבוריג`נים בטסמניה – סוף טראגי למסורת ארוכה, באתר "הידען", 27 ביוני 2008
  11. ^ שושלת סעוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  12. ^ האימפריה הרוסית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ^ יניצ'רים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  14. ^ Jacksonian Democracy, history.com
  15. ^ Democratization, אוניברסיטת בילפלד
  16. ^ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  17. ^ ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, באתר אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  18. ^ History Of Land Reform, Britannica
  19. ^ CHOLERA, Austin Community College (ארכיון)
  20. ^ 1 2 George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  21. ^ צילום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  22. ^ Development of gasoline engines, אנציקלופדיה בריטניקה
  23. ^ היסטוריה של השוקולד, באתר ערוץ ההיסטוריה
  24. ^ A Brief History of Malaria, NCBI
  25. ^ Telegraph, אנציקלופדיה בריטניקה
  26. ^ Étienne Geoffroy Saint-Hilaire
  27. ^ A Brief History of Hidden Dinosaurs, מגזין סמיתוניאן
  28. ^ What happened to the Indus civilisation?, BBC
  29. ^ A history of aspirin, The Pharmaceutical Journal
  30. ^ The History of Organic Chemistry, study.com
  31. ^ Homo neanderthalensis, מוזיאון הטבע של ההיסטוריה של הטבע, מכון סמית'סוניאן
  32. ^ In Byzantine Footsteps: Monastery of St. Mary of the Spring Zoodohos Pege Istanbul
  33. ^ The story of … the top hat, theconversation