שנטל ואן דן ברוק-בלאק

שנטל ואן דן ברוק-בלאק
Chantal van den Broek-Blaak
	בלאק בחולצת הקשת, 2018
לידה	22 באוקטובר 1989 (בת 34); זוידלנד, הולנד
תחום	כביש
התמחות	רב גונית
קבוצה נוכחית	SD Worx
קבוצות עבר	AA-Drink Cycling Team (2008–2012) ; Team TIBCO–To The Top (2013) ; Specialized–lululemon (2014) ; בוולס–דולמנס
הישגי שיא	אליפות העולם (2017) ; גנט-וולחם (2016) ; מרוץ אמסטל גולד (2018) ; רונדה ון פלנדרן (2020) ; סטרדה ביאנקה (2021)
	www.chantalblaak.nl
	מאזן מדליות
מתחרה עבור הולנד
אליפות העולם
מייצגת את קבוצת Specialized–lululemon
מייצגת את קבוצת AA Drink - Leontien.nl
מייצגת את קבוצת בוולס–דולמנס
אליפות אירופה

שנטל ואן דן ברוק-בלאק (בהולנדית: Chantal van den Broek-Blaak; נולדה ב-22 באוקטובר 1989) היא רוכבת אופני כביש הולנדית הרוכבת, נכון ל-2023 בקבוצה ההולנדית SD Worx. בלאק היא אלופת העולם במקצה העלית נשים (ברגן 2017) ובמקצה נגד השעון לקבוצות עם קבוצת Specialized–lululemon (פונפרדה 2014) ובוולס–דולמנס (דוחה 2016). בנוסף לכך, היא מדליסטית הכסף מהמשחקים האירופיים (2019) בנגד השעון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאק נולדה בזוידלנד שבהולנד. ב-2006, סיימה במקום ה-11 באליפות העולם עד גיל 19. ב-2007 התחרתה באותה התחרות, וסיימה חמישית במקצה נגד השעון ועשירית במקצה הכביש, אך ניצחה את אליפות הולנד עד גיל 19.

ב-2008 הצטרפה לקבוצת AA, בה רכבה עד סוף 2012. ב-2009, באליפות אירופה שנערכה בהוגלד-גיטס, זכתה בלאק במדליית הזהב. לאחר מכן סיימה תשיעית באליפות הולנד. ב-2010, סיימה בלאק במקום השישי ברונדה ון פלנדרן לנשים. ב-2011, פתחה בלאק את העונה במרוץ אומלופ הט ניוסבלד לנשים וסיימה שלישית. לאחר מכן התחרתה באיטליה, כשסיימה רביעית בטרופאו קוסטה אטרוסקה ושלישית בטרופאו אלפרדו בינדה. ביוני, סיימה בלאק במקום השלישי באליפות הולנד, אחרי מריאנה ווס ההולנדית ואירנה ואן דן ברוק השנייה. באוגוסט סיימה בלאק במקום הרביעי בגרנד פרי דה פלואה.

ב-2012, השתתפה בלאק באליפות העולם שנערכה בואלקנבורג, במקצה נגד השעון לקבוצות, זכתה בלאק עם קבוצתה במדליית הארד. ב-2013 עברה בלאק לעונה אחת בלבד לקבוצת Team TIBCO - To The Top, הישגיה הבולטים באותה עונה היו מקום שביעי באומלופ הט ניוסבלד, ומקום חמישי בטרופאו אלפרדו בינדה.

ב-2014 עברה לקבוצת Specialized-lululemon הגרמנית, היא ניצחה את מרוץ Molecaten Drentse 8 וסיימה רביעית באליפות הולנד בנגד השעון. באוגוסט התחרתה בשוודיה וניצחה את מרוץ Open de Suède Vårgårda, וגם את מקצה נגד השעון של המרוץ. בספטמבר, זכתה במדליית זהב באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות, כשקבוצתה הקדימה את קבוצת אוריקה ואת קבוצת אסטנה. בלאק התחרתה גם במקצה נגד השעון האישי, אך סיימה במקום ה-13 בלבד. במקצה העלית באליפות, סיימה במקום ה-17.

ב־2015 עברה לקבוצת בוולס–דולמנס ההולנדית, בה היא רוכבת עד היום. במרץ, היא סיימה רביעית באומלופ הט ניוסבלד, וארבעה ימים לאחר מכן ניצחה את מרוץ לה סמין, כשהיא מקדימה את אנה ואן דר ברחן ואת אמה יוהנסון. ב-Omloop van het Hageland - Tielt-Winge, סיימה שנייה. באפריל, סיימה תשיעית ברונדה ון פלנדרן לנשים. היא השתתפה בטור Euskal Emakumeen Bira, וניצחה את הקטע השלישי. באליפות הולנד, סיימה בלאק במקום השלישי בנגד השעון ובמקום העשירי במרוץ הכביש. לאחר שב-2014 זכתה בלאק במדליית הזהב באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות, לא הצליחה לשחזר את ההישג ב-2015, לאחר שזכתה במדליית הכסף עם קבוצתה החדשה.

ב-2016 רשמה בלאק עונה רוויות הצלחות ותארים, היא ניצחה את מרוץ לה סמין בפעם השנייה ואת מרוץ רונדה ואן דרנט בפעם הראשונה. היא סיימה שנייה באומלופ הט ניוסבלד, 29 שניות אחרי ליזי דייגנן המנצחת, כשבלאק מנצחת את הספרינט מהפלוטון. לאחר מכן ניצחה בלאק את גנט-וולחם, מקדימה את ליסה ברנהאור ואת לוסינדה בראנד ב-1:24 דקות. שישה ימים לאחר מכן כבר סיימה במקום השלישי ברונדה ון פלנדרן, כשמקדימות אותה ליזי דייגנן המנצחת ואמה יוהנסון. היא סיימה שנייה באליפות הולנד בנגד השעון וניצחה את מרוץ Crescent Women World Cup Vargarda TTT, שהוא מרוץ חד יומי לנגד השעון לקבוצות. לאחר מכן ניצחה בלאק את טור בוולס–רנטל ליידיס. באליפות העולם שנערכה בדוחה, זכתה בלאק במדליית הזהב השנייה שלה במקצה נגד השעון לקבוצות, ביחד עם שאר קבוצת בוולס–דולמנס.

אלופת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017, פתחה בלאק שוב את העונה עם תוצאות בכירות, אך לא הצליחה לתעל את זה לניצחון באחת מהקלאסיקות, כשסיימה שנייה באומלופ הט ניוסבלד לנשים, תשיעית ברונדה ון דרנט, רביעית בטרופאו אלפרדו בינדה, שמינית בגנט - וולגם ושלישית ברונדה ון פלנדרן. לאחר מכן היא ניצחה את הקטע הרביעי ב-Healthy Ageing Tour ואת אליפות הולנד בפעם הראשונה. באוגוסט ניצחה בפעם השנייה ברצף את מרוץ Crescent Vårgårda TTT עם קבוצתה. אך הישגיה הבכירים בעונה הגיעו בחודש ספטמבר, כשבאליפות העולם שנערכה בברגן, זכתה בלאק בשתי מדליות. מדליית כסף במקצה נגד השעון לקבוצות, ומדליית זהב בעלית נשים, לאחר שברחה לפלוטון ב-8 הקילומטרים האחרונים, והקדימה אותו ב-28 שניות, כשקתרין גאפורט האוסטרלית זוכה במדליית הכסף ואמיילי דידריקסן הדנית זוכה במדליית הארד, ובכך הפכה בלאק לאלופת העולם וההולנדית השנייה שמנצחת באליפות העולם במאה ה-21, אחרי מריאנה ווס^[1].

בתחילת 2018 סיימה בלאק רביעית בסטראדה ביאנקה, שנית בטרופאו אלפרדו בינדה אחרי קטרזינה ניוואדומה וחמישית ברונדה ון פלנדרן. היא ניצחה שוב קטע בטור Healthy Ageing וסיימה שנייה כללית. לאחר מכן ניצחה את מרוץ אמסטל גולד, לאחר שגברה על לוסינדה בראנד בספרינט הסיום. באפריל ניצחה בפעם השנייה ברציפות את אליפות הולנד, לאחר שהקדימה את איימי פיטרס ואת מריאנה ווס. במקצה נגד השעון באליפות הולנד, סיימה חמישית. היא ניצחה עם קבוצתה בפעם השלישית ברציפות את מרוץ Crescent Vårgårda TTT ואת הקטע הראשון בבוולס–ליידיז טור. היא זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית כסף באליפות העולם כנגד השעון לקבוצות, אך איבדה את תוארה כאלופת העולם לאחר שסיימה במקום ה-44, תשע דקות אחרי אנה ואן דר ברחן, זוכת מדליית הזהב.

בפגרה של 2019 נישאה לרוכב העבר, לארס ואן דן ברוק, ושינתה את שמה בהתאם. בעונה עצמה ניצחה לראשונה בלאק את אומלופ הט ניוסבלד, כשהיא מקדימה ב-1:09 את מרתה בסטיאנלי ואת ג'יפ ואן דן בוס. בהמשך העונה סיימה גם שנייה ברונדה ון דרנט ושביעית ברונדה ון פלנדרן לנשים. היא נכללה בסגל הולנד למשחקים האירופיים (2019), וזכתה במדליית כסף בנגד השעון, 1:15 דקות אחרי מרלן רוסר השווייצרית, זוכת מדליית הזהב.

ב-2020, סיימה בלאק במקום הרביעי באומלופ הט ניוסבלד, לאחר מכן ניצחה בפעם השלישית בלה סמין.