שניאור שפושניק
שניאור שפושניק (1896 – 12 בדצמבר 1919) היה מהרוגי מאורעות תל חי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שניאור נולד בחודרוקוב אוקראינה. בשנת 1901 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בפתח תקווה. באחד ממכתביו לאחיו, יהושע, כתב: "נקרב אנו את הקץ, במעשינו הפעוטים, ברוחנו הכביר, כי בני בר כוכבא ורבי עקיבא אנו".[דרוש מקור] הוא התנדב לבוא לתל חי באלול תרע"ט ספטמבר 1919.
בעקבות התמורות בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה וספיחיה, התערער המצב במושבות הגליל העליון. הבדואים התמרדו כנגד הכוחות הצרפתים, ואף תקפו וגירשו את תושבי הכפרים הנוצרים באזור. כך למשל, הותקף באכזריות הכפר אבל אל-קמח (אבל בית מעכה הכנענית כשמה במקרא), בכ' בכסלו תר"ף 12 בדצמבר 1919, ותושביו נרצחו ונבזזו.
בערבו של אותו יום, לאחר שיצאו מאבל, בשעה 19:30, תקפו הבדואים את חצר תל חי באש עשרות רובים עזה. "המתנפלים הקיפו את החצר מכל ארבע פִנותיה וירו בלי חשׂוֹך [כך] כדורים"[1]. חברי הקבוצה כיבו את האורות בבנינים והשיבו אש, אשר גרמה לנסיגת התוקפים. חבר הקבוצה שניאור שפושניק שנמצא עם תחילת היריות מחוץ לחצר נהרג[2][3]. הוא היה החלל הראשון שנהרג על הגנת תל חי. נקבר בבית הקברות האזרחי בתל חי[4].
העיר קריית שמונה נקראת על שמו, יחד עם שבעת חבריו שנהרגו על הגנת תל חי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-יוכבד (פנחס שניאורסון), בגבול הצפון, קונטרס, כ', י"ח טבת תר"ף, עמ' 4.
- ש. ג., 'הח' שפושניק', קונטרס, י"ט, ח' טבת תר"ף, עמ' 20- 21.
- בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, א, ב, הוצאת מערכות, תל אביב תשכ"ה, עמ' 566, 569, 583- 585.
- שפושניק, שניאור באתר יזכור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ש. ג., קונטרס, עמ' 20
- ^ בן-ציון דינור, ספר תולדות ההגנה, א, ב, עמ' 569
- ^ בקבוצת תל-חי (בגליל העליון) היתה התנפלות של בידואים נהרג הפועל ש. שפוצ'ניק, הפועל הצעיר, 18 בדצמבר 1919
- ^ שניאור שפושניק באתר יזכור