שנינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
'The feast of reason, and the flow of soul,' - ie - the wits of the age, setting the table in a roar by James Gillray.jpg

שנינות היא סוג של הומור אינטליגנטי, המתבטא ביכולת לומר או לכתוב דברים חכמים ובדרך כלל מצחיקים[1]. כאשר נאמר על מישהו שהוא שנון, הכוונה היא לאדם המיומן בנתינת הערות מצחיקות הדורשות תחכום ואינטליגנציה גבוהה[2].

אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שנונות עשויות להיות שמישות למצבים שונים. לעיתים הערה שנונה תהיה כזו המשלבת הומור עם רמה גבוהה של הבנה, מה שמשרה חוכמה ואף גאונות. עם זאת, לעיתים הערות שנונות יהיו עוקצניות ביותר ובכך יכולות להביא לפגיעה או להיתפס כמתנשאות.

בספרות ובשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנינות בשירה מאפיינת את הסגנון המטאפיזי (אנ'), והייתה רווחת בתקופתו של המחזאי האנגלי ויליאם שייקספיר, אשר זכור כמי שהגה את הביטוי "עדיפה טיפשות שנונה מאשר שנינות טיפשית"[3]. לעיתים שנינות בספרות ובשירה משמשת ככיסוי קליט ועוקץ למסרים ורגשות עמוקים יותר, תוך ניצול העובדה כי שנינות משלבת הומור עם חשיבה גאונית ומאפשרת לכותב להביע דרכה את מסריו מבלי להרחיב בדיבור ובו בזמן להשאיר את המסר ברור. המשורר האנגלי ג'ון דאן נודע בשימושו בסגנון זה[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד. וו. ג'פרסון, "Tristram Shandy and the Tradition of Learned Wit", עמ' 49–225.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.