שנקר (מכללה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות
סמליל המכללה הנוכחי שעוצב על ידי דן ריזינגר
Shenkar College, Ramat Gan.JPG
הבניין ע"ש מיטשל בקמפוס שנקר
תאריך ההקמה 1970
סוג מכללה אקדמית מתוקצבת
נשיא פרופ' שיזף רפאלי
מנכ"ל עו"ד דרור קווה
סטודנטים 2,934[1]
סטודנטים לתואר ראשון 2,729[1]
סטודנטים לתואר שני 205[1]
סטודנטים מתוקצבים 2,942
מיקום אנה פרנק 12, רמת גן
קמפוס רמת גן
קואורדינטות 32°05′25″N 34°48′11″E / 32.090147222222°N 34.803152777778°E / 32.090147222222; 34.803152777778
www.shenkar.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות[2] (מקוצר לרוב ל"שנקר") הוא מכללה אקדמית, הממוקמת ברמת גן, ומיועדת להכשרת כוח אדם אקדמי ולמחקר בתחומי ההנדסה, העיצוב והאמנות.

המוסד כולל פקולטה להנדסה, פקולטה לעיצוב וכן בית-ספר לאמנות רב-תחומית. המוסד חרת על דגלו את הרב-תחומיות, ובבסיסה שיתוף הפעולה בין שלוש הפקולטות[3]. המוסד נקרא על שם אריה שנקר. בית הספר מפעיל עשרה מכוני ומרכזי מחקר, בתחומי הנדסת פלסטיקה, פרמצבטיקה, טקסטיל, תרבות ועיצוב, אופנה - ועוד[4].

שנקר מפעיל מחלקה ללימודי חוץ. המחלקה מפעילה מגוון קורסים ומסלולי לימודי תעודה, רובם בנושאים הקשורים לעיצוב ולאופנה[5].

בחסות המוסד פועלת המכללה הטכנולוגית "שנקר הנדסאים", הממוקמת מחוץ לקמפוס שנקר המרכזי, בקרבת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. המכללה מציעה שני מסלולי לימוד: המסלול ללימודי הנדסאים - הנדסאי בניין/אזרחית, הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסאי אדריכלות נוף, הנדסאי תוכנה והנדסאי עיצוב מדיה ואת המסלול ללימודי תעודה במגוון תחומים[6].

בשנת 2017, נבחר בית הספר למקום ה-6 ברשימת "50 בתי הספר לאופנה הטובים בעולם" של המגזין הבינלאומי Business of Fashion[7].

באפריל 2020 החל פרופ' שיזף רפאלי לכהן כנשיא המכללה, לאחר 10 שנים שבהן כיהנה פרופ' יולי תמיר כנשיאה[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנקר בוויקישיתוף

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945 הונחה אבן פינה לבית ספר לטכנאי טקסטיל על שם אריה שנקר[9], עם התפתחות ענף הטקסטיל בארץ נבנה בשנת 1956[10] מבנה גדול בן שלוש קומות שנקרא "טכניקום אורט לטקסטיל על שם אריה שנקר" ושימש כתיכון (כיתות ט'-יב') למקצועות הטקסטיל. בעקבות משבר בענף הטקסטיל והעדפת התלמידים מקצועות אחרים כגון אלקטרוניקה נסגר בית הספר[11].

ראשיתה של מכללת שנקר היא בהמלצה על הקמת מכללה לצורכי הכשרת כוח אדם אקדמי, עבור תעשיית הטקסטיל בארץ, על ידי ועדה מטעם משרד המסחר ותעשייה[12]. הקמת הבסיס לפעילות המכללה בוצעה באמצעות אנשי אקדמיה ותעשיינים. אנשי אקדמיה ומהנדסים המומחים בתחום הטקסטיל גויסו ועלו ארצה מארצות הברית לצורך הקמת המכללה.

נשיא המכללה הראשון היה ד"ר נתן בראון, שעמד עד אז בראש מערכת החינוך של ניו-יורק[13].

בשנת 1970 פתחה המכללה את שעריה. מגמות הלימוד בזמן פתיחת המכללה היו: טכנולוגיה טקסטילית, ניהול הייצור, ניהול ושיווק, עיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל. מסלולי הלימוד שהתקיימו היו מסלול לתואר הנדסאי, מטעם מה"ט, ומסלול לתואר "בוגר" מטעם המועצה להשכלה גבוהה של העיר ניו יורק. המכללה הוקמה ברמת גן, בבניין ששימש עד לסגירתו, כשנה קודם לכן, כתיכון מקצועי של רשת אורט. במחזור הראשון של המכללה למדו כ-100 סטודנטים[14].

בשנותיה הראשונות של המכללה היא תוקצבה על ידי קרן האגרה לחינוך ומחקר בטקסטיל, אשר פעלה במסגרת משרד התעשייה והמסחר. כספי הקרן הגיעו מאגרה שהוטלה על תעשייני הטקסטיל בארץ. עובדה שהיוותה את הבסיס לקשר של תעשיית הטקסטיל בישראל אל שנקר. כמו כן, תעשיינים רבים כיהנו בחבר הנאמנים של שנקר בתקופה זו.

בשנת 1973 הציגו בוגרי המחזור הראשון של שנקר את עבודות הגמר שלהם, בתצוגת האופנה הראשונה שנערכה על ידי המכללה[15]. תצוגת האופנה של בוגרי בית הספר לאופנה של שנקר הפכה למסורת עבור בוגרי המסלול שמלווה את המכללה במשך כל שנות פעילותה. עד היום נחשבת תצוגת האופנה לאירוע מוכר המסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת בישראל [16][17][18].

בשנת 1976 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה[19], והחלה לקבל למגמות הלימוד עולים מספר רב של תלמידים ערבים, חדשים מרוסיה, ארצות הברית ודרום אמריקה וכן תלמידים שהגיעו מחו"ל עבור לימודים במכללה[20]. בנוסף, החלה המכללה להקים שלוחות בדרום הארץ, בין השאר בקריית גת ובדימונה[21].

בשנת 1983 המכללה עמדה אל מול סכנת סגירה, בשל גרעון תקציבי[22]. לאחר מכן היא הפכה שנקר למתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכל מחלקות הלימוד במכללה הפכו למוכרות על ידה. לבוגרי מחלקות העיצוב הוענק התואר B.Des ובוגרי מחלקות ההנדסה הוענק התואר B.Tech.

בשנת 1988 הוקם בקמפוס המכללה בניין חדש, בו שוכנו ספרית שנקר וארכיון תלבושות וטקסטיל.

במהלך שנות התשעים החלה מגמת עולמית של מעבר תחום יצור הטקסטיל אל מדינות מזרח אירופה ומזרח אסיה. הנהלת המכללה החליטה כי יש להרחיב את תחומי הפעילות שלה בהתאם לכך. העקרון המנחה היה התרחבות לתחומים בהם עוסקת התעשייה בישראל. התחום הראשון אליו התרחבה המכללה היה הנדסת פלסטיקה, בשנת 1995. בשנת 1998 קיבל החוג אישור על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

שנקר במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 שינתה המכללה את שמה המקורי "שנקר" ל"שנקר - בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב". מחלקות העיצוב אוגדו תחת הפקולטה לעיצוב ומחלקות ההנדסה תחת הפקולטה להנדסה. בנוסף, באותה שנה התמזגה המכללה עם בית הספר העצמאי ללימודי העיצוב "ויטל", לאחר שזה הפסיק את פעילותו, ובזכות כך הרחיב את מחלקות העיצוב של המכללה[23].

בשנת 2001 נחנך בניין חדש, על שם מיטשל, בקמפוס המכללה. בשנת 2004 קיבלה המכללה אישור על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר בוגר במדעים, B.Sc., לבוגרי הפקולטה להנדסה.

בשנת 2008 נפתח בית הספר לאמנות רב-תחומית המעניק תואר בוגר באמנויות (B.F.A). בהמשך נפתח בבית הספר תוכנית לתואר שני בעיצוב (M.Des), תואר שני בעיצוב למהנדסים ותואר שני בעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים.

בשנת הלימודים תש"ע (2010), נחנכה במכללה תוכנית לימודים המעניקה לבוגריה את התואר מוסמך במדעים, M.Sc., בהנדסת פלסטיקה. תוכנית זו הייתה התוכנית הראשונה במכללה לתואר שני. על פי המועצה להשכלה גבוהה, נמצאת התוכנית במצב של הסמכה קבועה.

בסמסטר ב' של שנת הלימודים 2012 (תשע"ב) החלו הלימודים במסלול לתואר מוסמך בעיצוב, M.Des.. במהלך שנת הלימודים שונה שמה של הפקולטה לעיצוב לשם "הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי".

בשנת 2018 נערך בשנקר האקתון וויקמידיה הראשון לעיצוב.

פעילות סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שנקר" היא עמותה שפועלת למען הסטודנטים והסטודנטיות בשנקר במישורים האקדמיים, החומריים והתרבותיים, וכדי לייצג את הסטודנטים בפני מוסדות שנקר וכלפי חוץ. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים בישראל[24].

הנחת אבן פינה לבית הספר שנקר, 1945

בזמן משבר הקורונה הוקם מיזם חברתי כלכלי ללא מטרות רווח על ידי סטודנטים במטרה לייצר תזרים מזומנים מיידי כאשר בתי העסק שלהם היו סגורים בזמן המשבר.

חבר הנאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הנאמנים של שנקר הוא גוף אשר לוקח חלק בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת עיקרי המדיניות של שנקר בכל הנוגע לתחומי הניהול, הפיתוח והתקציבים. הוא מורכב מנציגים מהארץ ומחו"ל בעלי תפקידים בכירים בעולם העיצוב, האמנות והאופנה. יו"ר חבר הנאמנים היא הגברת אורית אפרתי.

בכל שנה מקיים חבר הנאמנים של שנקר אירוע שנתי במסגרתו מוענקים תוארי עמית כבוד מטעם שנקר לאישים הבולטים בהישגים הקשורים לפעילות המכללה במישרין או בעקיפין, בנוסף לתרומתם לתחום התמחותם.

בין האישים הבולטים: משה גרשוני, אורי גרשט, לימור לבנת וקרן מור[25].

ארגון בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון בוגרי שנקר הוא עמותה שהוקמה בראשית 2009 ופועלת כגוף עצמאי. ארגון הבוגרים משמש כנציגם של בוגרי שנקר, וחזונו ליצור מארג של הזדמנויות לקידום הבוגרים לדורותיהם, והצבתם בחזית האקדמיה, כמו כן בחזית התעשייה הישראלית והגלובלית[26].

נשיאי המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם שנות כהונה
נתן בראון 1970-1972[27]
גד אלון 1972-1987[28]
דוד סמואל 1987-1994[29]
אמוץ וינברג 1994-2010[30]
Yuli Tamir2018.jpg
יולי תמיר 2010-2020[31]
Sheizaf Rafaeli.jpg
שיזף רפאלי 2020- מכהן[32]

סמל המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המכללה עוצב על ידי המעצב דן ריזינגר בשנת 1982. הוא משלב את האות ש' בעברית והאות S בלועזית בחיבור שתי וערב.

ריזינגר עיצב את הסמל לאחר שקיבל השראה מפעילות המכללה בשנות ה-70 כמכללה טכנולוגית לאופנה וטקסטיל[33].

בשנת 2010 קיבל ריזינגר תואר כבוד מטעם מכללת שנקר, עבור עיצוביו המשפיעים בתרבות הישראלית. תואר זה ניתן לו בין היתר עבור עיצוב סמל המכללה[34].

מדיניות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת המכללה הציבה במרכז המדיניות החינוכית שלה ארבעה יעדים:

  1. פיתוח כישורים ההולמים את המאה ה-21: בתוכנית הלימודים קיים דגש על לימודים בינתחומיים, המשלבים בין המחלקות והפקולטות השונות. כל תלמידי הפקולטה להנדסה לומדים בשנת הלימודים הראשונה שלהם קורס בעיצוב למהנדסים. בשנת לימודיהם השנייה משתתפים כל התלמידים בפרויקט חינוכי מיוחד (הנקרא "שבוע מרקחה" - Jam Week), שבו משתתפים תלמידים מפקולטות ומחוגים שונים בסדנאות המנוהלות על ידי שני מרצים, משתי פקולטות שונות. בשנת הלימודים השלישית מתקיימים קורס רב-מחלקתיים, ובשנה הרביעית מתאפשר לסטודנטים ליצור פרויקטי-גמר בין-מחלקתיים. בנוסף, מעודדת המכללה למידה מבוססת פרויקטים (PBL - Project Based Learning), המאפשר לסטודנטים לעבוד בצוות כדי להתמודד עם סוגיות מעשיות מעולם העיצוב וההנדסה.
  2. אחריות ומעורבות חברתית: המכללה מעודדת את תלמידיה למעורבות חברתית. העידוד מתבטא במספר רב של קורסים חברתיים (שרובם רב-תחומיים). כמו כן הקימה המכללה כפר סטודנטים בשכונת פרדס כץ, והיא מקיימת בשכונה פעילות ענפה לטובת תושבי השכונה.
  3. מעורבות במשק ובתעשיית המתקדמות: המכללה פועלת בשיתוף עם התעשייה הישראלית, כדי לקדם את "המהפכה התעשייתית 4.0"[35]. הסטודנטים משתתפים בסדנאות יזומות על ידי החברות הגדולות במשק ובעולם, במטרה להכשיר אותם להשתלב בשוק העבודה ולהביא אל התחום התעשייתי את הידע הנצבר בתחום העיצוב והטכנולוגיות המתקדמות.
  4. בינלאומיות: המכללה מקיימת שותפויות אקדמיות עם מוסדות אקדמיים מובילים, כגון: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, Politecnico di Milano, הקולג' המלכותי לאמנות, RISOD (Rhode Island School of Design), אוניברסיטת פנסילבניה, ואוניברסיטת ריירסון.

הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס שנקר מורכב מכ-5 מתחמים מרכזיים הממוקמים בעיר רמת גן.

הקמפוס הראשי של המכללה ברמת גן מכיל שני בניינים עיקריים:

בניין פרניק - הבניין הראשון בו שנקר פעלה, עוד כאשר בית הספר הוקם בשנת 1970, כשקודם לכם שימש המבנה כבניין תיכון אורט. בשנת 1990 שונה שם הבניין וכיום הוא נקרא על שמם של פרנסס ודייוויד פרניק.

בבניין זה שוכנות המחלקות לעיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית והנדסת תעשייה וניהול, כמו גם משרדי ההנהלה של שנקר.

בניין מיטשל - נקרא על שם אדוארד ואנה מיטשל ונחנך בשנת 2002. נבנה בסיוע קרן מיטשל, משפחת לורבר ואיגוד התעשיינים בישראל. גובהו שבע קומות ומספר קומות תת-קרקעיות, מכיל כיתות וחדרי סמינר לעיצוב ולהנדסה.

בבניין זה שוכנות המחלקות לתקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, והנדסת פלסטיקה. לצדן תמצאו כאן את דקאנט הסטודנטים, את הספרייה ומרכז הלמידה הרב-תחומי ואת משרדי אגודת הסטודנטים. בסמוך לבניין מיטשל שוכן בניין הסדנאות, משכנה של המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן.

בניין פרניק, שנקר
בניין פרניק

בניין ביאליק - מכיל את המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, חממת הצעצועים וכיתות קורסי היחידה ללימודי חוץ.

בניין רוזן - בניין רוזן מכיל את מרכז כתר לחדשנות, מדור המידע והרישום של מכללת שנקר והיחידה הבינלאומית.

בניין הסדנאות החדש בשנקר
בניין הסדנאות החדש

בנייק עלית - הבניין המשמש את בית הספר לאמנות רב-תחומית. בניין עלית נמצא מחוץ לקמפוס הראשי של שנקר וממוקם בסמוך למתחם בורסת היהלומים ברמת גן, כ-800 מטרים לערך מהקמפוס הראשי של המכללה. בעבר שימש הבניין כבית חרושת לחברת עלית. בשנת 2009 הבניין נחנך מחדש לאחר תהליך שימור ארוך[36] .

ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הארכיון [37][38] הוא מתרומה שהגיע לשנקר מהמכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק (Fashion Institute of Technology) בשנות השמונים של המאה העשרים, לאחר מכן הוא התרחב על ידי מספר אוספים שנוספו לו.

בארכיון אוסף נדיר של פריטי אופנה של ארץ ישראל ומכיל ביגוד ואביזרים שנוצרו ונלבשו בישראל עוד מהמאה ה-19, באוספיו ישנם גם פריטי טקסטיל ארכאולוגים.

החומרים בארכיון מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים:תחום הטקסטיל המכיל מגוון סוגי בדים ללבוש ולעיצוב הבית, כמו כן ישנם גם סוגי טקסטיל אתנוגרפיים עתיקים וגם בני זמננו, תחום הלבוש המכיל בו מגוון סוגים של פרטי לבוש כמו שמלות, מעילים והלבשה תחתונה, בתחום זה אוסף הארכיון מתמקד באופנה של מדינות מהמאות ה-19 וה-20, ישנם גם אוספים של תלבושות לאומיות ממדינות שונות ותלבושות אתניות של עמים שונים, כמו כן קיים מגוון של פריטים מתחום של אביזרי אופנה כמו כובעים, נעליים, חגורות ומניפות.

אוסף הארכיון מכיל פריטים עשירים ונדירים בעיקר ממדינות אירופה ומארצות הברית, פריטיו מקוטלגים ונשמרים על פי תקן מוזיאונים.

בניין המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, שנקר
בניין המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה

הוא משמש כמרכז לחקר האופנה ההיסטוריה, החברה והתרבות.

הארכיון מכיל אוספים של מספר מעצבי אופנה ישראלים וביניהם רוז'י בן יוסף.

מנהלת הארכיון היא טל גרנובסקי-אמית.

הפקולטות, מחלקות הלימוד ויחידות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטות, מחלקות הלימוד, ומסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגת אופנה בעיצובם של תלמידי שנקר, 1988

מכוני המחקר ומתקנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכז לחדשנות ACT Shenkar - מרכז המציע תוכניות שונות עבור סטודנטים, בוגרים ואנשי סגל לפיתוח ותמיכה ביזמות תעשייתית[39].
  • מכוני מחקר
    • המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר - מרכז המקדיש את פעילותו למחקר ופעילות בתחום עיצוב אינטראקציה, ועוסק בדיאלוג בין אנשים לטכנולוגיה. במסגרת פעילות המרכז אנשי הסגל והסטודנטים מפתחים הצעות לאובייקטים וסביבות אינטראקטיביות, המשלבות פיתוחים הנדסיים, עיצוב ואמנות[40].
    • CIRTex Shenkar - המרכז לחקר הטקסטיל בישראל ע"ש דוד וברברה בלומנטל - מרכז שמטרתו לקדם חדשנות ומחקר בתחום הטקסטיל. עבודת המכון משלבת מחקר אקדמי, תעשייתי ומסחרי ומלווה פרויקטים מחקריים המתמקדים בחדשנות בטקסטיל[41].
    • פורום שנקר לתרבות, אמנות וחברה - פורום שהוקם בשנת 2004, ומאגד גורמים מתחומי התרבות, התעשייה, העיצוב והאמנות במטרה לדון בבעיות העומדות בפני החברה והתרבות בארץ ובעולם.
    • מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל - מכון ששם לעצמו לשמר את ההיסטוריית העיצוב בישראל, החל מראשית ההתיישבות בשנת 1882 ועד להיום. המכון אוסף, מקטלג וחוקר עבודות עיצוב ובנוסף מתעד את המחקר שנעשה אודות המעצבים ועבודותיהן, ובאמצעות כך מאפשר להעמיק בתפיסות עולם העיצוב בתקופותיה השונות של ישראל[42]. המכון מפעיל אתר אינטרנטי בעל מאגר של למעלה מ-12,000 פריטים, ומאפשר לחפש בו אחר עבודות ולבצע חיתוכים שונים לפי שנים, נושאים או אירועים[43].
    • מכון הפרמצבטיקה והקוסמטיקה - מתמקד בפיתוח וחקירה של מערכות מתקדמות להובלת תרופות על ידי יישום יכולות מתחום הננו-רפואה, כדוגמת ננו-חלקיקים, ננו-קפסולות, מיניאמולסיות וליפוזומים[44].
    • ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז
    • מכון אדלשטיין לניתוח טקסטילים עתיקים - מרכז המתמחה בניתוח טקסטילים עתיקים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות מרחבי העולם. הטקסטילים המובאים למכון נחקרים בצבעם, בפיגמנטים ובסיבים שלהם. המכון הוקם בשנת 1991 על ידי ד"ר סידני אדלשטיין[45][46].
    • מרכז "כתר פלסטיק" לדיגום דיגיטלי ע"ש סמי סגול - מרכז למחקר מעשי ולקידום תהליכי דיגום מיידי. המרכז נעזר במדפסות תלת-ממדיות בכדי לייצר דגמים מורכבים, ונעזר ביכולותיו ובמחקר בכדי לפתח את התחום ולהשתלב בתוכניות ממשלתיות ולענות על צרכים של התעשייה המקומית.
    • המכון לעיצוב ולטכנולוגיות ירוקות ע"ש יעקב רוזן - מרכז הפועל לקידום והטמעת תחום הקיימות באופן תאורטי ומעשי, ומקיים פרויקטים המשלבים עיצוב, הנדסה ואמנות בכדי לייצר רעיונות ופתרונות ברי-קיימא[47].
  • מתקנים שונים
    • מעבדה לאוטומציה ו-CIM - מעבדה לייצור משולב מחשב (CIM) ורובוטיקה, והיא מאפשרת להתנסות בהפעלת מערכות ייצור מודרניות, רובוטיקה, בקרה וסימולציה. המעבדה הופעלה לראשונה בשנת 2009 ומלמדים בה סטודנטים בשנת לימודיהם הרביעית[48].
    • הספרייה ע"ש ברנשטיין - מרכז למידה רב-תחומי המכיל מאגר מידע רחב בתחומי העיצוב, האופנה, האמנות וההנדסה. הספרייה מספקת שירות לסטודנטים של המכללה, לחוקרים ומרצים וגם לאנשי תעשייה[49].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ במקורות מסוימים מופיע שמו הקודם של המוסד: "שנקר - בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב".
  3. ^ שנקר - מי אנחנו? הסיפור של "שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות", www.shenkar.ac.il
  4. ^ שנקר - מכוני מחקר אקדמיים, www.shenkar.ac.il
  5. ^ שנקר לימודי חוץ | קורסי עיצוב, אופנה וטכנולוגיה, ext.shenkar.ac.il
  6. ^ מכללה טכנולוגית שנקר הנדסאים - הנדסה. עיצוב. אמנות., שנקר הנדסאים
  7. ^ The Top Global Fashion Schools '2017', The Business of Fashion (באנגלית)
  8. ^ שיזף רפאלי – נשיא חדש לשנקר, ערב רב Erev Rav
  9. ^ בית ספר מקצועי של התאחדות בעלי התעשיה, www.jpress.nli.org.il
  10. ^ הושגהפשרה בשכר המורים, www.jpress.nli.org.il
  11. ^ Shared Article, www.jpress.nli.org.il
  12. ^ כאשר חולמיים לעשות אופנה, www.jpress.nli.org.il
  13. ^ Shenkar College of Engineering, Design and Art, www.notjustalabel.com (באנגלית)
  14. ^ שנקר - מי אנחנו? הסיפור של "שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות", www.shenkar.ac.il
  15. ^ ., www.jpress.nli.org.il
  16. ^ דור העתיד: תצוגת הגמר של שנקר לשנת 2019, fashion.walla.co.il
  17. ^ אתר הארץ חסום - חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - עיתון הארץ, www.haaretz.co.il
  18. ^ אופנה, הדור הבא: מה חשבנו על תצוגת הבוגרים של שנקר? | Fashion Forward | אופנה, fashionforward, ‏2018-07-05
  19. ^ "מכלית שנקר' אושוה כמוסד להשכלה גבוהה, www.jpress.nli.org.il
  20. ^ מסיימי מכללת שנקר הוסמכולבוגרי־טכנולוגיה" ", www.jpress.nli.org.il
  21. ^ שלוחה •של מכללת ",:שנקר" ' בדי^ה,, www.jpress.nli.org.il
  22. ^ מכללת שנהר עלולה להיסגר בשל גרעוו תהציכי מאת מירי פז! ?, www.jpress.nli.org.il
  23. ^ שנקר - גרוסמן דוד, www.shenkar.ac.il
  24. ^ על האגודה, Shenkar Students Union (בערבית)
  25. ^ שנקר - חבר הנאמנים של שנקר, www.shenkar.ac.il
  26. ^ שנקר - ארגון בוגרי שנקר, www.shenkar.ac.il
  27. ^ המכללה תספק עתודות לתעשיית הטקסטיל, www.jpress.nli.org.il
  28. ^ אופנה צעירה ו".נ>הול צעיר, www.jpress.nli.org.il
  29. ^ פרופ' דוד סמואל, נשיא מכללת שנקר
  30. ^ שנקר יעניק תואר כבוד לאמן דן רייזינגר, www.news1.co.il
  31. ^ שחר אילן, יולי תמיר תעזוב את שנקר. יישום האיחוד עם אוני' ת"א יישאר לנשיא הבא, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-07-21
  32. ^ שנקר - פרופסור שיזף רפאלי נבחר לנשיא שנקר, www.shenkar.ac.il
  33. ^ פתרון מהמטבח של סבתא: סיפורי הלוגואים המפורסמים של דן ריזינגר, xnet
  34. ^ שנקר יעניק תואר כבוד לאמן דן רייזינגר, www.news1.co.il
  35. ^ המהפכה הרביעית, ישראל טירקל, דעות, גלובס, ‏2017-07-20
  36. ^ אורי חודי, בנין עלית: ממפעל לשוקולד לבניין המחלקה לאומנות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2009-05-13
  37. ^ ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל, ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל
  38. ^ שנקר - ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז, www.shenkar.ac.il
  39. ^ שנקר - המרכז לחדשנות ACT Shenkar, www.shenkar.ac.il
  40. ^ שנקר - המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר, www.shenkar.ac.il
  41. ^ שנקר - CIRTex Shenkar // המרכז לחקר הטקסטיל בישראל ע"ש דוד וברברה בלומנטל, www.shenkar.ac.il
  42. ^ שנקר - מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, www.shenkar.ac.il
  43. ^ ראשי | מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, designarchive.shenkar.ac.il
  44. ^ שנקר - מכון הפרמצבטיקה והקוסמטיקה, www.shenkar.ac.il
  45. ^ The Edelstein Center for the Analysis of Ancient Artifacts, The Edelstein Center for the Analysis of Ancient Artifacts (באנגלית)
  46. ^ שנקר - מרכז אדלשטיין לחקר ממצאים עתיקים, www.shenkar.ac.il
  47. ^ שנקר - מרכז רוזן לקיימות ע“ש יעקב רוזן, www.shenkar.ac.il
  48. ^ שנקר - המעבדה לאוטומציה: ייצור משולב מחשב-רובוטיקה, www.shenkar.ac.il
  49. ^ שנקר - הספרייה // מרכז הלמידה הרב-תחומי של שנקר, www.shenkar.ac.il