שנת גכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשון יש 29 ימים ובכסלו 30 ימים, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג גכה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 6.25% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת גכה[1]. לאחרונה הייתה שנת גכה בה'תשס"ב ובה'תשס"ו ובשנת ה'תשס"ט. שנת גכה הבאה צפויה בשנת ה'תשפ"ו.

לאחר שנה מסוג שנת החא, תמיד תבוא שנת גכה.

לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום


מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת גכה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג גכה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

לוח הפרשות (אם מופיעים שני תאריכים השמאלי הוא בחו"ל)
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ו בתשרי שמות כ"א בטבת ויקרא ג' בניסן במדבר כ"ט באייר דברים ד' באב
נח ג' בחשוון וארא כ"ח בטבת צו י' בניסן נשא ז' בסיוון י"ד בסיוון ואתחנן י"א באב
לך לך י' בחשוון בא ו' בשבט שמיני כ"ד בניסן בהעלתך י"ד בסיוון כ"א בסיוון עקב י"ח באב
וירא י"ז בחשוון בשלח י"ג בשבט תזריע א' באייר שלח כ"א בסיוון כ"ח בסיוון ראה כ"ה באב
חיי שרה כ"ד בחשוון יתרו כ' בשבט מצרע מחוברת קרח כ"ח בסיוון ה' בתמוז שפטים ב' באלול
תולדת ב' בכסלו משפטים כ"ז בשבט אחרי מות ח' באייר חקת ה' בתמוז י"ב בתמוז כי תצא ט' באלול
ויצא ט' בכסלו תרומה ד' באדר קדשים מחוברת בלק י"ב בתמוז מחוברת כי תבא ט"ז באלול
וישלח ט"ז בכסלו תצוה י"א באדר אמר ט"ו באייר פינחס י"ט בתמוז נצבים כ"ג באלול
וישב כ"ג בכסלו כי תשא י"ח באדר בהר כ"ב באייר מטות כ"ו בתמוז וילך מחוברת / ה' בתשרי
מקץ ל' בכסלו ויקהל כ"ה באדר בחקתי מחוברת מסעי מחוברת האזינו י"ב בתשרי
ויגש ז' בטבת פקדי מחוברת וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ד בטבת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]