שערוריית הליבור
פרשת הלִיבּוֹר (מכונה גם שערוריית הליבור) הוא שמה של פרשה שנחשפה בשנת 2012, במסגרתה בנקים בכירים ביצעו מניפולציה בריבית הליבור (LIBOR) על מנת לגרוף רווחים.[1] שער הליבור משפיע על שוק המעו"ף ועל כלים פיננסיים רבים בכלכלה העולמית, ולו נגזרים בסך 350 טריליון דולר.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליבור (באנגלית: LIBOR - London Inter-bank Offered Rate) היא ריבית בין-בנקאית על פיה בנקים מלווים ולווים כסף אחד מהשני; שערה נקבע מדי יום מממוצע הערכות/ציטוטים המוגשים על ידי פאנל של כ-11–16 בנקים בכירים בעולם. הליבור מחושבת עבור חמישה מטבעות שונים ושבע תקופות (מועדי פירעון) – החל מיום אחד ועד לשנה. ריבית הליבור משמשת בפועל כאמת מידה עליה מתבססים גופים פיננסים (ממשלתיים ופרטיים), כמו גם נותני משכנתאות וסוכניות אשראי במתן הלוואות, אשר קובעים את הריביות שלהם בהסתמך עליה.[2] הציטוטים הללו אמורים לשקף את המציאות וההערכות הכנות של בנקים בדבר הריבית שבה הם יכולים לגייס כסף בהלוואה קצרת-טווח מבנקים מובחרים אחר.
בשנת 2008, תחקירים בוול סטריט ג'ורנל ובקרן המטבע הבינלאומית העלו את החשד לפיו בנקים מטים את השער באופן קבוע על מנת להניב רווחים; עלתה האפשרות שריביות שהיו נמוכות גם בזמן המשבר הכלכלי של 2008 נקבעו במטרה לגרוף רווחים מתיקי מסחר (פורטפוליו) מבוססי ליבור של הבנקים. החלה חקירה חשאית בעניין, והפרשה נחשפה ביוני 2012 עת שבנקים שהיו צד למניפולציה פנו מיוזמתם לרשויות אכיפה באירופה ובארצות הברית, והציעו להסגיר עצמם ואת חבריהם לקנוניה בתמורה לחסינות ולהפחתה בקנסות.
אירועים מרכזיים בהתפתחות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר התפוצצות הפרשה, מצאה וועדה עצמאית של ארגון FSA הבריטי שתהליך קביעת השער לוקה בחוסר בפיקוח ובקרה, והמליצה על הגברת הרגולציה בנושא. כמו כן, חקירה פלילית החלה בבריטניה ובארצות הברית, כאשר מחלקת המשפטים של ארצות הברית נכנסה לתמונה. חושף שחיתות טען שבכירים ממספר בנקים מעורבים ביצעו תיאומי מחירים (אנ'), ושכל תזוזנה של מאית האחוז (0.0001) יכלה להניב רווחים של כמה מיליוני דולר למעורבים. כמו כן, התברר שבין השנים 2005–2011 בוצעה מניפולציה בתוך מניפולציה - דיכוי שיטתי של הליבור מצד הבנקים כדי לשדר חוסן פיננסי (מקור פנימי ציין שתופעה זו החלה בתחילת שנות ה-90). נחשף שבנקים דיווחו על ריביות נמוכות או גבוהות במכוון, ובכך הציגו מצגי שווא ואפשרו לסוחרים לגרוף רווחים.[3]
מעל 20 בנקים נחקרו, ותכתובות אימיילים ושיחות שתועדו חשפו שסוחרים ביקשו להתאים את שער הליבור למספר מסוים על מנת שפוזיציות מסחריות שלהם יהיו רווחיות.
תביעות ועונשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
לאחר שנחשפה מניפולציית הליבור ננקטו נגד הבנקים בפנלים של הליבור הליכים משפטיים פליליים, מנהליים ואזרחיים, בעקבותיהם הם שילמו מיליארדי דולרים של קנסות ופיצויים, ונושאי משרה בהם נשלחו לכלא. קנסות בסך 9 מיליארד דולר שולמו לנציבות האירופית ולרשויות בארצות הברית ובריטניה, ומספר בנקראים הורשעו.
בין הגופים המעורבים ניתן למנות את Crédit Agricole, HSBC, JPMorgan Chase, Lloyds, Citigroup, Société Générale, ICAP ו-R.P. Martin (חלקם, אף על פי שהיו שותפים למניפולציית הליבור, לא שילמו מחיר כבר מכיוון שחלקם היה קטן יותר או עקב ההעדר ראיות מספיקות); הבנק השווייצרי UBS (אנ') שילם מעל 1.5 מיליארד דולר קנסות;[4] הבנק הגרמני דויטשה בנק (Deutsche Bank) שילם 2.5 מיליארד דולר קנסות; הבנק הבריטי ברקליס (BARCLAYS) שילם 450 מיליון דולר קנסות; הבנק הסקוטי RBS (אנ') שילם 612 מיליון דולר; והבנק ההולנדי רבובנק (Rabobank) שילם מעל מיליארד דולר.[5] בנקים אלו נתבעו בבתי משפט אזרחיים על קיום קרטל, וב-2018 אף הוגשה בישראל תובענה ייצוגית, לפיצוי גופים ואנשים מישראל שנפגעו.[6]
הפיקוח על הליבור עבר לידי ICE Benchmark Administration (IBA), ועל פי הדיווחים ריבית זו צפויה להיעלם בהדרגה עד סוף 2021.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Julia Kagan, The LIBOR Scandal מרץ 2019
- ^ LIBOR - current LIBOR interest rates, Global-Rates
- ^ The Libor Scandal: Mediation and Information Issues, Peter Thompson, PERC Papers Series: Paper No. 15 Economic Imaginaries and Public Knowledge, University of London, February 2016
- ^ שערוריית הליבור: UBS ישלם 68 מיליון דולר בארה"ב, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2018
- ^ Understanding the Libor Scandal' Council on Foreign Relations, אוקטובר 2016
- ^ אלה לוי-וינריב, ייצוגית נגד 5 בנקים זרים: ביצעו מניפולציות בריבית "הליבור, באתר גלובס, 3 באפריל 2018
- ^
אריק בלומברג, סופה של ריבית הליבור: תיעלם בהדרגה עד סוף 2021, באתר TheMarker, 27 ביולי 2017
