שער האמונה

שער האמונה
מידע כללי
פַּסל	דניאל כפרי
טכניקה וחומרים	אבן גיר
נתונים על היצירה
מיקום	יפו העתיקה
קואורדינטות	32°03′15″N 34°45′11″E / 32.0541141°N 34.7531165°E

שער האמונה הוא פסל מאת האמן דניאל כפרי, הממוקם בפארק אברשה ביפו העתיקה. הפסל, שנחנך בשנת 1977, עשוי מאבן גלילית ומתאר שלושה אירועים מקראיים מרכזיים: עקדת יצחק, חלום יעקב וכיבוש יריחו. עיצובו כשער מסמל את הכניסה לארץ ישראל ואת הגשמת הבטחת הארץ לאבות האומה. הפסל הפך עם השנים לאטרקציה תיירותית ביפו ומבטא את חזרתו של כפרי אל הדת לאחר מלחמת יום הכיפורים.^[1]

תיאור ומשמעות הפסל

הפסל "שער האמונה" מורכב משני עמודים בגובה ארבעה מטרים, עליהם מונחת קורה עליונה שאורכה זהה. השער משמש כמייצג סמלי להבטחת הארץ לאבות האומה ולמימושה. המזוזה הימנית מתארת את עקדת יצחק, כאשר בניגוד לתיאורים הקלאסיים, אברהם נראה כורע מעל האייל ומניף את יצחק כלפי מעלה. לצד זאת, חקוקה על העמוד הבטחת הזרע שניתנה לאברהם:^[2]

”כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו” (בראשית, כ"ב, ט"ז–י"ח)

המזוזה השמאלית מציגה את חלום יעקב עם סולם ומלאכים העולים ויורדים בו, בליווי הפסוק המתאר את ההבטחה שניתנה לו:

”הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ"” (בראשית, כ"ב, י"ג)

הקורה העליונה מסמלת את מימוש ההבטחה באמצעות כיבוש יריחו, כאשר בצד אחד נראים בני ישראל תוקעים בשופרות להפלת חומות העיר, ובצד השני הם נושאים את ארון הברית.

רקע והיסטוריה

הפסל "שער האמונה" ממוקם בפארק אברשה שביפו העתיקה, בראש גבעה המשקיפה על נמל יפו. הפארק תוכנן על ידי האדריכל אברהם קרוון, והוא כולל שטחי צמחייה מגוונים, מדשאות, עצי תמר ותאנה, אמפיתיאטרון פתוח להופעות וממצאים ארכאולוגיים שהתגלו במקום. הפסל נבנה בעקבות חזרתו של דניאל כפרי בתשובה לאחר מלחמת יום הכיפורים, והוא היה היצירה הראשונה שפיסל לאחר מכן. כפרי, יליד צ'כוסלובקיה, עלה לישראל בשנת 1949, למד ב"בצלאל" וזכה בפרסים רבים, בהם פרס ירושלים לפיסול ופרס בתחרות בינלאומית במונקו. לאחר תקופה שבה חזר בשאלה, שב כפרי לחיים דתיים ומחלק את זמנו בין ביתו בביתר עילית לבין הסטודיו והגלריה שלו בירושלים. יצירותיו מוצגות במקומות רבים בישראל, ובהם המרכז הרפואי שיבא, מכון ויצמן, נמל התעופה בן-גוריון ויפו העתיקה.^[2]

חפירות ארכאולוגיות

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו מדרום לפסל בשטח שכונה בעבר "השטח הגדול", נחשפו שרידי שער מתקופת השלטון המצרי בארץ ישראל, המתוארך למאה ה-13 לפנה"ס – תקופתו של רעמסס השני, שעל פי המסורת היה פרעה של יציאת מצרים. הכיבוש המצרי של ארץ ישראל החל במאה ה-15 לפנה"ס, בתקופת תחותמס השלישי, ונמשך כ-300 שנה. השער שנמצא בחפירות שוחזר באתר, והוא דומה בצורה מרשימה לפסל "שער האמונה". כתובות הירוגליפיות שהתגלו במקום מציינות את שמו ותוארו של רעמסס השני, ונראה כי השער שייך לארמונו של נציג המלך המצרי.^[2]