שער המפרץ
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| הדמיה של העיר המתוכננת | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | חיפה |
| עיר |
 חיפה |
| חבל ארץ | עמק זבולון |
| על שם | מפרץ חיפה |
| שטח | 36.5 קמ"ר |
| גובה | 9 מטרים |
| קואורדינטות | 32°47′42″N 35°03′27″E / 32.795067°N 35.057373°E |
שער המפרץ (ידועה גם בתור: התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה) היא תוכנית להקמה של עיר ישראלית לחופי מפרץ חיפה ולמרגלות הכרמל, על חשבון אזורי התעשייה הרבים של מפרץ חיפה, השוכנים כיום במקום זה, בין הקריות לחיפה.
על פי התכנון, תקום במקום עיר ירוקה ובה אזורי תעסוקה ומסחר רבים, כאשר עם השלמתה יתגוררו בה כ-500,000 איש בכ-100,000 יחידות דיור.[1]
מצב מצוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מפרץ חיפה (רובע)
העיר מתוכננת לקום בעיקר ברובע מפרץ חיפה, אזור תעשייה ענק שרובו שייך לעיר חיפה ומיעוטו לקריית אתא ולנשר. באזור התעשייה קיימים מספר מפעלים החשובים למדינת ישראל, ביניהם מפעלי כרמל אולפינים.
מבחינה תחבורתית משורת אזור התעשייה על ידי המרכז התחבורתי מרכזית המפרץ ובו תחנת הרכבת מרכזית המפרץ, יחד עם תחנת הרכבת חוצות המפרץ בצפון האזור. בנוסף קיימים בו נמל חיפה, נמל הקישון ונמל התעופה חיפה.
אל האזור מגיעים מדרום מנהרות הכרמל וממזרח כבישים 75 ו-772, ולכל אורכו הוא משורת על ידי כביש 4, נתיבי המפרץ, דרך יגאל ידין ורחוב חלוצי התעשייה.
באזור זה זורמים נחל הקישון, נחל ציפורי ונחל גדורה.
התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית מתייחסת לשטח שבין הכרמל, הים התיכון, רכסים והקריות. על פיה, יושארו נמל חיפה, נמל הקישון, נמל התעופה חיפה ותשתיות הכבישים המהירים והרכבות במקומם, אך כל המפעלים יתפנו.
כל דרום השטח, בין נחל הקישון לכרמל, יוגדרו ויפותחו כפארק מטרופוליני גדול על שטח של 7,000 דונם, פי שניים מפארק הירקון בגוש דן. בתחום הפארק יזרום נחל קישון ובו יתחברו אליו נחל ציפורי ונחל גדורה.
שאר שטחי התוכנית, בעיקר בצפונה ומזרחה, יוועדו למגורים (100,000 יחידות דיור על 14,500 דונם) ותעסוקה ומסחר (5 מיליון מ"ר על כ-6,000 דונם). אזורים אלה אמורים להביא תושבים רבים למפרץ ולספק תעסוקה לתושבי מטרופולין חיפה. על מנת להתמודד מראש עם תופעות של הצפות, ייבנו בתוך השטחים העירוניים בריכות אגירה, שיהיו מחוברות לנחלים על ידי תעלות מי תהום בתוך העיר, שיהפכו אותה לירוקה יותר. ככלל, בשטחים העירוניים יפותחו מסדרונות אקולוגיים, פארקים ושטחים ירוקים, ואף ייפתח נפתול חדש ובו שפך חדש לקישון, סמוך לחוף קריית חיים של היום. סך כל השטחים הירוקים בתוך האזורים העירוניים – כ-2,200 דונם במספר
כביש 772 יהיה לשדרת התחבורה המרכזית של העיר, כאשר במרכז יחצה אותה כביש 705 שיוארך מהכרמל פנימה אליה. במערב העיר ישופרו תשתיות כביש 4 וכביש המפרץ ובחלק מהמקטעים הם יאוחדו לכביש אחד. על פי התוכנית, במערב העיר ימשיכו לפעול נמלי התעופה והים ויספקו לעיר תעשייה, תיירות ותחבורה מתקדמת.
סביב לרחוב חלוצי התעשייה בצפון העיר תפותח חזית של בתי קפה, מסעדות ותיירות, וברצועת הים של העיר ייבנו טיילת ומרינות, ותפותח ריביירה. התוכנית מציעה אתרים נוספים שניתן להקים בעיר, כגון "אי מוזיאונים" בדרומו.
הצ'ק פוסט, באזור דרום-מערב התוכנית, יישאר תעשייתי, אך יוקף משלושה עבריו באזורים ירוקים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בספטמבר 2023 אושרה תוכנית המתאר להקמת העיר.[2]
על פי המקורות, התכנון של רשות מקרקעי ישראל הוא לממש את התוכנית עד 2074, חמישים שנה מעת תכנונה.[3]
פינוי המפעלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות עלו מספר תוכניות להעתקת מפעלי בז"ן מהמפרץ למקומות אחרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יובל ניסני, ישראל בשנת ה-100: "עיר חדשה" באזור חיפה ומאה קומות בתל אביב, באתר גלובס, 27 באפריל 2023
- ↑ יובל ניסני, מפרץ חיפה בדרך לשינוי דרמטי: מה התוכנית שאושרה ומתי תצא לפועל?, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2023
- ↑ גיא נרדי, חזון חדש למפרץ חיפה: 100 אלף דירות במקום התעשייה המזהמת, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2024
