שער הניצחון (פיונגיאנג)

שער הניצחון
개선문
מידע כללי
סוג שער ניצחון עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ההתנגדות הקוריאנית לכיבוש היפני בשנים 1925 עד 1945
מיקום מוראנבונג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קוריאה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 15 באפריל 1982
תאריך פתיחה רשמי 15 באפריל 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°02′41″N 125°45′11″E / 39.04465°N 125.7531°E / 39.04465; 125.7531
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער הניצחון

שער הניצחון בפיונגיאנגקוריאנית: 개선문) הוא מונומנט במרכז בירת קוריאה הצפונית, נבנה בשנת 1982, ומנציח את ההתנגדות הקוריאנית לכיבוש היפני בחצי האי הקוריאני בשנים 1925 עד 1945.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער נבנה בשנת 1982 ב"כיכר השבת הניצחון" שלמרגלות גבעת מורן (모란봉) בעיר. המבנה נועד להאדיר את חלקו של הנשיא קים איל-סונג בהתנגדות ליפנים בשנים אלה. המבנה, שנחנך ביום הולדתו ה-70 של הנשיא, נבנה מ-25,550 לבני גרניט - וכל לבנה מייצגת יום אחד בחייו של סונג, עד לתקופה ההיא (ללא שנים מעוברות).

מבנה ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הוא שער ניצחון, שנבנה במכוון בדומה לשער הניצחון בפריז, אולם גבוה ממנו ב-10 מטר, כך שהוא שער הניצחון השני בגודלו בעולם (אחרי מונומנט המהפכה במקסיקו). גובהו 60 מטר ורוחבו 50 מטר. המבנה הכללי של השער דומה לאחיו הצרפתי, אלא שהשער בפריז נבנה בסגנון קלאסיציסטי-אירופאי, ואילו השער הקוריאני בעל מאפיינים מהאדריכלות המזרח אסייתית המסורתית. בדומה לשער הפריזאי, הוא בנוי במרכזו של מעגל תנועה ומהווה נקודת ציון עירונית חשובה מאוד בעיר. בניגוד לשער הניצחון בפריז, תחת השער עובר אחד מרחובותיה הראשיים של העיר, וסמוכה אליו תחנת רכבת תחתית. מבנה השער כולל בתוכו עשרות חללים, מדרגות, מעליות ומצפים, הנגישים למבקרים כדי להשקיף על העיר. כמו כן, יש ארבעה שערים מקומרים, בגובה 27 מטר כל אחד, המעוטרים ומגולפים בפרחי אזליאה בהיקף. בנוסף, נמצאים בתחתית השער פסלי דמויות הרואיות מברונזה, המייצגים את המשטר הטוטליטארי במדינה[1].

גגו של השער רחב, מחולק לשלושה חלקים ומזכיר גגות של פגודות קוריאניות[1].

על השער חרוט הנוסח המלא של שיר הגנרל קים איל-סונג, ובכל צד שנה: "1925" - שנת תחילת ההתנגדות על פי ההיסטוריוגרפיה הצפון קוריאנית, ו-"1945" - שנת סיום מלחמת העולם השנייה וכניעתה של יפן על ידי המנהיג קים איל-סונג, על פי אותה היסטוריוגרפיה.

אירועים המתרחשים בקרבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד שער הניצחון מסתיים מרתון פיונגיאנג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער הניצחון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]