לדלג לתוכן

שער שומרון (מועצה מקומית)

(הופנה מהדף שער השומרון)
שער השומרון
עץ אפרים, אחד משני היישובים שהתאחדו לשער השומרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבי רואה
תאריך ייסוד 2022
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,811 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 8,770 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 191
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה[2]
32°06′21″N 34°59′46″E / 32.105715°N 34.995999°E / 32.105715; 34.995999
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 11.3%
גילאי 10 - 14 12.2%
גילאי 15 - 19 8.4%
גילאי 20 - 29 12.3%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 15.5%
גילאי 60 - 64 3.7%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 2
תלמידים 1,233
 –  יסודי 1,233
מספר כיתות 44
ממוצע תלמידים לכיתה 29.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל שער השומרון נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
www.shaar-s.org.il

שער שומרון היא התנחלות ומועצה מקומית במערב השומרון, שהוכרזה בשנת 2022, התשפ"ב. היישוב נוצר על ידי איחוד היישובים עץ אפרים ושערי תקווה, שהשתייכו קודם לכן למועצה אזורית שומרון.[4] מאוחר יותר צורף אליה היישוב אלקנה.

שערי תקווה ועץ אפרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 רכשו יערי רוזן ורחל רהט קרקעות בתחום הכפר עזון עתמה שבשומרון, באמצעות חברת "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ" שבבעלותם.[5] עם רכישת הקרקעות החלו בקידום תוכנית בניין עיר, חלוקת השטח למגרשים לבנייה פרטית ושיווקם באמצעות אסיפות ברחבי המדינה. מחיר מגרש לבניית בית פרטי היה בין 2,000 ל-4,000 דולר לדונם ועלות הבנייה הייתה כשליש מהעלות בתחומי הקו הירוק.[6]

לאחר שנתיים של שיווק, נרכשו כל המגרשים ביישוב החדש, שערי תקווה, ובינואר 1982 נערך טקס עלייה לקרקע.[7] היה זה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהוקם ביוזמה עסקית פרטית. בשנת 1984 הקימו על הקרקעות את היישוב עץ אפרים.

איחוד הרשויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2001 המליצה הוועדה למבנה מוניציפלי ביישובי יהודה ושומרון בראשות משה ליבוביץ על איחוד עתידי של אורנית, אלקנה, עץ אפרים ושערי תקווה, תוך שימור המצב הקיים באופן זמני.[8] ביוני 2003 המליצה הוועדה לאיחוד רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון בראשות נילי שחורי על איחוד אלקנה, עץ אפרים ושערי תקווה, וכן המליצה על איחוד שלושתם עם אורנית כמועצה אזורית, והכלילה בה את אזור התעשייה שער שומרון.[8] ביולי 2008 ועדה נוספת בראשות יעקב אמיתי המליצה לאחד את ארבעת היישובים למועצה אחת.[8][9] ב־2017 מינה שר הפנים אריה דרעי ועדה נוספת לבחינת איחוד ארבעת היישובים. הוועדה המליצה על איחודם כרשות מקומית אחת.[10]

במאי 2022 חתם אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס על הצו לאיחוד היישובים שערי תקווה ועץ אפרים. בכך הושלם מהלך שנרקם במשך כשבע שנים וקיבל את תמיכתם ואישורם של שרת הפנים איילת שקד ושר הביטחון בני גנץ.[11][12] בסוף מאי 2022 מינתה שקד את אבי רואה ליו"ר המועצה המקומית שער השומרון.[13]

באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצת שער שומרון עם המועצה המקומית אלקנה ועם המועצה המקומית אורנית, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה.[14] ב-3 ביוני 2025 פורסם דו"ח הוועדה הממליץ לאחד בין שער שומרון לאלקנה אך לא לאורנית[15] ב-16 ביולי חתם ארבל על החלטת האיחוד.[16][17]

על פי נתוני הלמ"ס, ערב ההכרזה על איחוד היישובים היו ביישוב שערי תקווה כ-6,100 תושבים, וביישוב עץ אפרים כ-2,600 תושבים.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2025 (אומדן), מתגוררים בשער השומרון 8,811 תושבים, מתוכם 8,770 תושבי ישראל (מקום 191 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה[2]‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה .. ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[18]

ראשי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. ^ 1 2 מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
  3. ^ 1 2 3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ קלמן ליבסקינד, ‏על איילת שקד, על יוסי דגן, ועל המועצה המקומית החדשה בשומרון, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2022
  5. ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  6. ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
  7. ^ שערי התקוה: בהלה לזהב, מעריב, 21 בינואר 1983
  8. ^ 1 2 3 ועדה לאיחוד רשויות מקומיות אורנית, אלקנה, שערי תקווה ועץ אפרים דו"ח הוועדה, באתר משרד הפנים, ‏יולי 2008
  9. ^ "איחוד הרשויות טוב למדינת ישראל", באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2017.
  10. ^ בחינת איחוד הרשויות המקומיות: אורנית, אלקנה והוועדים המקומיים שערי תקווה ועץ אפרים, באתר משרד הפנים, ‏דצמבר 2017
  11. ^ אריה יואלי, ‏שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
  12. ^ אפרת פורשר, לאחר 24 שנים: מועצה מקומית חדשה בשומרון, באתר ישראל היום, 10 במאי 2022
  13. ^ התפקיד החדש של אבי רואה: יו"ר המועצה המקומית שער השומרון, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2022
  14. ^ הוועדה לבחינת איחודי רשויות מקומיות יוצאת לדרך
  15. ^ פורסמו המלצות הוועדה הגאוגרפית לבחינת איחודי רשויות, ב-3 מקבצי רשויות שנבחנו על ידי הוועדה, בהתאם לכתב המינוי שניתן לה על ידי מנכ"ל משרד הפנים. באתר משרד הפנים
  16. ^ שר הפנים ארבל: איחוד בין אלונה ומנשה, אלקנה ושער שומרון, באתר "סרוגים", 16 ביולי 2025
  17. ^ בהחלטת שר הפנים ארבל, יאוחדו המועצות האזוריות אלונה ומנשה, והמועצה המקומית אלקנה ושער שומרון, באתר משרד הפנים, ‏16 ביולי 2025
  18. ^ פרופיל שער השומרון באתר הלמ"ס
  19. ^ גיא עזרא, ‏נבחר יו"ר למועצה המקומית החדשה 'שער השומרון', באתר "סרוגים", 31 במאי 2022