שער השלשלת
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער העיר |
| כתובת |
העיר העתיקה |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
|
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אסלאמית |
| מידות | |
| גובה |
4.5 מ' |
| קואורדינטות | 31°46′38″N 35°14′04″E / 31.77734°N 35.23433°E |
|
| |


שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) הוא מבנה כפול בכותל המערבי של הר הבית בין שער המוגרבים ושער הטהרה. הא מורכב מ"שער השלשלת" הפעיל ומ"שער השכינה" הסגור לרוב. שני השערים צמודים זה לזה ומשקוף רחב מחבר ביניהם[1], ומולו ניצב סביל ממלוכית מפואר.
שמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער השלשלת נקרא על שם שרשרת ברזל היסטורית שהייתה תלויה בתקרה. במסורת היהודית היא סימנה את גבול הגישה המותרת להר[1], בעוד שבמסורת המוסלמית יוחסו לה סגולות של עשיית צדק וזיהוי דוברי אמת. הצדדים במשפט היו מגיעים בפני השלשלת ומנסים לאחוז בה. הצודק בדין הצליח, ואילו החייב בדין נכשל, שכן השלשלת הייתה מתחמקת ממנו.[דרוש מקור]
במאה העשירית כונה המקום "שער דוד" בשל מחילה תת-קרקעית שהובילה למגדל דוד[1], וכן "שער השכינה" בשל היותו אתר תפילה יהודי בימי הביניים[2]. כיום, השער מהווה את נקודת היציאה הקרובה ביותר לכותל המערבי עבור מבקרים יהודים.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער השלשלת ממוקם בסופו של תוואי נחל צולב. על התוואי נבנה הדקומנוס בתקופה הרומית. זהו עיקרון אדריכלי שבו נבנה הרחוב ממערב למזרח בערים הרומיות, לרבות איליה קפיטולינה. השער וקטע הרחוב בנויים על קשת וילסון. השער נבנה על ידי האיובים בתקופה הצלבנית[3]. עד התקופה העות'מאנית הדקומנוס התמלא מבנים ורוחבו הוצר משמעותית. הרחוב חולק לרחוב דוד ממערב ולרחוב השלשלת ממזרח, שהובילו משער יפו אל הר הבית.
חשיבותו של שער השלשלת נובעת מסימכותו למבנה ההיסטורי מהתקופה הממלוכית "אל-מדרסה א-תנכיזיה" או ה"מחכמה". המבנה הוקם בשנת 1329, בתקופה הממלוכית, על ידי האמיר סייף א-דין תנכיז, ששימש כמושל סוריה וארץ ישראל. המבנה שימש כמדרסה ללימודי דת, כבית דין וכתחנת אירוח. במהלך התקופה העות'מאנית הפך המבנה למרכז השלטוני והמשפטי הראשי של האזור כולו. ה"מחכמה" שימשה כבית הדין השרעי המרכזי, ואליה הגיעו נתינים מכל רחבי הארץ כדי להסדיר את ענייניהם המשפטיים, הדתיים והמנהליים מול השלטון[4]. בשל הקרבה הזו, זכה שער השלשלת לחשיבות יוצאת דופן לאורך השנים. היותו של השער צמוד ללב השלטון העות'מאני מחד, ופתוח אל רחוב השלשלת הסואן מאידך, הפכה אותו לאחד מצירי התנועה המרכזיים בירושלים. בתקופה הירדנית שימש המבנה כבית ספר תיכון, והחל משנת 1969, משמש המתחם כבסיס קבע של שוטרי משמר הגבול.
השער משמש לכניסה להר הבית עבור מתפללים מוסלמים בלבד, אולם גם יהודים העולים להר הבית יכולים לצאת דרכו.
ב-21 בנובמבר 2021 נרצח יהודי בפיגוע ירי בסמוך לשער.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על שער השלשלת, באתר עיריית ירושלים
- (על שער השלשלת), באתר הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 הרב רבינוביץ שמואל, ספר הכותל המערבי, עמ' עמוד רסג הערה מא-מד
- ↑ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 13
- ↑ Finbarr Barry Flood (2009). "An Ambiguous Aesthetic: Crusader Spolia in Ayyubid Jerusalem". Ayyubid Jerusalem. pp. 202–215.
- ↑ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב: הוצאת דביר, תשט"ו-1955, עמ' 35.
