לדלג לתוכן

שער סאלאריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שער סאלאריה
Porta Salaria
פורטה סאלאריה. איור מאת ג'וזפה ואסי (המאה ה-18)
פורטה סאלאריה. איור מאת ג'וזפה ואסי (המאה ה-18)
מידע כללי
סוג שער העיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אורליאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־3
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־3 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1871 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°54′39″N 12°29′53″E / 41.9107°N 12.4981°E / 41.9107; 12.4981
(למפת רומא רגילה)
 
שער סאלאריה
שער סאלאריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פורטה סאלאריה לפני הריסתו ב-1871.

שער סלאריהלטינית: Porta Salaria - "פורטה סאלאריה") היה שער בחומת אורליאנוס שברומא. השער נהרס בשנת 1871, שוקם שנתיים לאחר מכן, ונהרס בשנית בשנת 1921.

שער סאלאריה נבנה כחלק מחומת אורליאנוס על ידי הקיסר אורליאנוס במאה השלישית. השער, ממנו יצאה הויה סאלאריה נובה (דרך סאלאריה החדשה), כלל פתח יחיד ומשני צדדיו מגדלי שמירה בצורת מחצית עיגול. בסמוך לשער היו גני סאלוסטיוס.

במהלך המאה החמישית שוקם השער על ידי הקיסר פלביוס אוגוסטוס הונוריוס, ונפתחו מעל הפתח שלושה חלונות גדולים.

מלך הויזיגוטים, אלאריק הראשון פרץ לרומא מבעד שער זה במהלך ביזת רומא בשנת 410.

במהלך ימי הביניים המשיך השער לפעול בשמו הרומי המקורי, ולא "זכה" לשם נוצרי בדומה לשאר שערי רומא.

ב-20 בספטמבר 1870 פרצו חיילי ממלכת איטליה מבעד לחומות העיר בין השער לבין שער פיה. השער נפגע בצורה קשה מחילופי הארטילריה, ונהרס בשנת 1871 בשל הפגיעה הקשה בו.

בשנת 1873 נבנה השער מחדש על ידי האדריכל וירג'יניו וספיניאני, אולם בשנת 1921 הוחלט להרוס את השער המשוחזר ולבנות באתר כיכר על מנת להקל על תנועת כלי הרכב.

במהלך הריסת השער בשנת 1921 נערכו באתרו חפירות ארכאולוגיות במסגרתן התגלו מערות קבורה שהיו לאורכה של ויה סאלאריה במאה הראשונה לפנה"ס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער סאלאריה בוויקישיתוף