לדלג לתוכן

שפות אומוטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

 

שפות אומוטיות
משפחת שפות מוּצַעַת
תפוצה גאוגרפית אתיופיה
מספר הדוברים כ-6.2 מיליון
סיווג שפה
אפרו-אסיאתיות
  • שפות אומוטיות
שפה אם פרוטו-אומוטית
חלוקות משנה אומוטיות צפוניות
אומוטיות דרומיות
מזהים
קוד ISO 639-5 omv
מפת תפוצה

שפות אומוטיות:

  מאו

שפות גימוג'ן:

שפות שכנות:

  אפרו-אסיאתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השפות האומטיות הן קבוצת שפות המדוברות בדרום-מערב אתיופיה, סביב נהר אומו, בפי כ-6.2 מיליון דוברים. חלק מהשפות האומוטיות משתמשות בכתב געז ואחרות באלפבית הלטיני המותאם לצורכיהן. השפות האומוטיות מתאפיינות ברמה גבוהה של מִדְבָּק (אגלוטינטיביוּת) ובמערכות טונאליות מורכבוֹת (למשל שפת בנץ'). הקבוצה ממוינת בדרך כלל כשייכת למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, אך יש החולקים על כך. מעמדה של הקבוצה כמשפחת-שפות בפני עצמה גם הוא שנוי במחלוקת.

קבוצת השפות האומוטיות חולקה לארבע קבוצות "אומוטיות" נפרדות בגלוטולוג גרסה 4.0 וכן על ידי גילדמאן (Güldemann 2018):

ההצעות למיון השפות בקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים של השפות האומוטיות הצפוניות והדרומיות (כונו בעבר "Nomotic" ו"Somotic") קיבלו הכרה מלאה, למרות חילוקי דעות מסוימים לגבי הרכב הענף הצפוני.

הוויכוח העיקרי הוא על מיקומן של שפות מאו בתוך הקבוצה. הבלשן ליונל בנדר (2000) סיווג את השפות האומטיות כדלקמן:

  • האומוטיות הדרומיות / אָרוֹאִיד (הָאמֶר-בָּאנָה, אָארי, דִימֶה, קָארוֹ)
  • האומוטיות הצפוניות / אלה שאינן שפות ארואיד
    • שפות מאו
      • במבאסי
      • שפות מאו המערביות (הוֹזוֹ, סֶזֶה, גָאנְזָה)
    • שפות דיזואיד (דיזי, שֵקוֹ, נָאיִי)
    • שפות גונגה–ג'ימוג'אן
      • גוֹנְגָה / קֶפֿוֹאִיד (בורו, אנפילו, קַאפָה, שֶקָּאצ'וֹ)
      • ג'ימוג'אן
        • יֵמְסָה
        • שפות אוֹמֶטוֹ–גימירה
          • בנץ'
          • צ'ארה
          • שפות אוֹמֶטוֹ
מיון השפות הכושיות והאומוטיות בתוך משפחת-העל האפרו-אסיאתית

המיון על פי הייוורד (2003)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיון על פי בלנץ' (2006)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיון על פי גלוטולוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיון בגלוטולוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור פרוטו-אומוטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמעות פרוטו-אומוטית פרוטו-אומוטית צפונית
אפר *bend
ציפור *kaf
נשיכה *sats’
חזה *t’iam
טפר *ts’ugum
die *hayk’
כלב/ה *kan
בֵיצה *ɓul
אש *tam
עשב *maata
hand *kuc
ראש *to-
לשמוע *si-
פֶה *non-
אף *si(n)t’
שורש *ts’ab-
נחש *šooš
לעמוד *yek’
זה/זאת *kʰan-
את/ה *ne(n)
מים *haats’
אנחנו *nu(n)
אתם/ן *int-
ירוק *c’il-
בית *kyet
שמאל *hadr-
פיל *daŋgVr
אחות, אימא *ind
בית שחי *šoɓ-
סירה *gong-
קבר *duuk
vomit *c’oš-

אוצר מילים משווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר מילים בסיסי לדוגמה ב-40 שפות אומוטיות, מתוך בלאז'ק (2008):[2]

שפה עין אוזן אף שֵן לשון פֶה דם עצם עץ מים לאכול שֵם
בסקטו Basketo af waytsi sints ačči B ɪnts'ɨrs no·na suuts mεk'εts B mɪts B waːtse A moy- B sumsa
דוקה Dokka af waytsi si·nts ačči ɨrs'ɪns no·na su·ts mik'әts mittse wa·tsi m- suntsa
מאלה Male ’aːpi waizi sied‘i ’ači ’ɪndɪrsi daŋka sugutsi mεgεtsi mitsi waːtsi mo- sunsi
וולאיטה Wolaita ayf-iya; A ayp'-iya haytta sir-iya acca; A acc'a int'arsa doona suutta; Ch maččamié mek'etta mitta hatta m- sunta
קוּלוֹ Kullo ayp'-iya haytsa siid'-iya acc'a ins'arsa doona sutsa mek'etsa barzap'-iya hatsa m- sutta
קאנצ'ה Cancha ayp'e hayts sire acc‘a ins‘arsa doona suts mek'etsa mits haats m- sunts
מלוֹ Malo ’áɸe hʌ́je síd'e ’áčʰә ’irɪ́nts dɔ́nʌ sútsʰ mεk‘ɨ́ts‘ mɪ́ts ’átsә m- sʊns
גוֹפָה Gofa ayp'e haytsa siide acc'a intsarsa doona sutsa mek'etta mitsa hatse m- suntsa
זאלה Zala ayfe (h)aytsa sid'e ačča int'arsa duna tsutsa mitsa hatsa maa-
גָאמוּ Gamu ayp'e haytsa siire acc'a ins'arsa doona suuts mek'ets mitsa hatse m- sunts
דָאצֶ'ה Dache ayfe hayts'e siyd'e acé ɪntsεrs duna suts mek'ets šara hatse m- sunts
דוֹרְזית ayp'e waye sire acc'a ins'arsa duuna suts mek'etsa mits haats m- sunts
אוֹיְדָה Oyda ápe, ayfe B haːye sid'e ’ač, pl. o·či iláns B doːna suts mεk'εts mɪns'a haytsi mu’- suntsu
זַייסֶה Zayse ’áaɸε waayέ kuŋké ’acc' ints'έrε baadέ súuts' mεk'έεte mits'a wáats'i m- č'úuč'e
זֶרְגוּלָה Zergulla ’aːɸe wai kuŋki ’ac'e ’insәre haː’e suːts nεkεtε mintsa waːtse m- suːns
גַנְג'וּלֶה Ganjule ’áaɸε waašέ kuŋkε gaggo ints'úrε baadέ súuts' mεk'έtε mits'i waats'i m- ts'únts'i
גִידִיצ'וֹ Gidicho ’áaɸε waašέ kuŋké gaggo ints'úrε baadέ súuts'i mεk'εte míts'i wáats'i m- ts'únts'i
קָצָ'אמָה Kachama ’áaɸε uwaašέ kuŋkέ gaggo ints'úrε baadέ súuts'ε mέk‘έtee mits'i wáats'i m- ts'únts'i
קוֹיְרָה Koyra ’áɸε waayέ siid'ε gaggo ’únts'úrε ’áaša súuts' mεk‘έεte míts'e; Ce akka wáats'e múuwa súuntsi
צָ'ארָה Chara áːpa wóːya sínt'u áč'a ’íns'ila noːná súːta mertá mítsa áːs'a ḿ-na sumá
בֶּנְץ' Bench ap (h)ay sint' gaš; san eyts' non sut mert inč so’ m’ sum
שֶה She af ai sint' gaš ets' non sut mεrt enc so’ mma sum
יֵמְסָה Yemsa aafa; kema odo siya a’ya terma noono anna mega i’o aka me suna
בְּוּוֹרוֹ Bworo aawa waaza šint'a gaša albeera noona ts'atts'a mak'әttsa mitta aatsa maa- šuutsa
אַנְפִֿילוֹ Anfillo aːfo waːjo šiːnto gaːššo εrɪːtso nɔːno ts'antso šaušo mɪːtso yuːro m šiːgo
קָאפָֿה Kafa affo, aho wammo; kendo muddo gašo eč'iyo nono; koko dammo šawušo met'o ač'o mammo; č‘okko šiggo
מוֹצָ'ה Mocha á·p̱o wa·mmo šit'ó gášo häč'awo no·no damo ša·wúšo mit'ó à·č'o ma̱·(hä) šəgo
פרוטו-אומוטית משוחזרת *si(n)t’ *non- *haats’
שפות מאג'י Maji
פרוטו-מָאגִ'י משוחזרת *ʔaːb *háːy *aːç’u *eːdu *uːs *inču *haːy *um
דיזי Dizi ab-u aːi sin-u ažu yabɪl εd-u yεrm-u us wɪč aːi m- sɪm-u
שָאקוֹ Shako áːb aːy B sɪnt' áːč'u érb eːd yärm uːsu íːnču áːy m̥̀- suːm
נָאיִי Nayi ’aːf B haːy si.n B acu B yalb eːdu yarbm ’uːs B incus B hai m- suːm
שפות מאו Mao
מאו Mao áːfέ wáːlέ šíːnt'έ àːts'ὲ ánts'ílὲ pɔ́ːnsὲ hándέ máːlt‘έ ’íːntsὲ hàːtsὲ hà míjà jèːškέ
סֶזֶה Seze aːb, áːwi wέὲ šíːnté háːts'έ, haːnsì jántsílὲ/ t'agál waːndè hámbìlὲ bàk‘ílí ’innsì háːns'ì máːmɔ́ nìːší
הוֹזוֹ Hozo abbi wεεra šini ats'i S wìntə́lә waandi hambilε bak‘ilε S ’íːnti haani maa iiši
שפות ארואיד Aroid
דִימֶה Dime ’afe, ’aɸe k'aːme nʊkʊ F baŋgɪl; ɪts; kәsɪl ’ɨdәm ’afe; B ’app- maχse; F dzumt k‘oss; F k‘ʊs ’aχe; B haːɣo naχe; B nәːɣ- ’ɨčɨn mɨze; F naːb
האמֶר Hamer api, afi k'a(ː)m- nuki ’ats' ’ad’ab ap- zum’i leːfi ak'- noko kʊm- nam-
בָּאנָּה Banna afi k'ami nuki atsi adʌb/adɪm afa zump'i lεfi ɑhaka/haːk'a noko its-; kum- na(a)bi
קארוֹ Karo afi k'ami nuki asi attәp' M ’apo mәk'әs lefi aka nuk'o isidi
אָרי Ari afi k'ami nuki atsi; B kasel geegi adim afa zom’i lεfi ahaka noɣa; B nɔk'ɔ its- nami
אוּבָּאמֶר Ubamer a·fi ɣ/k'a·mi nuki atsi admi afa mək'əs ~ -ɣ- lεfí aɣa luk'a, luɣa ’its- na·mi
גָלילה Galila a·fi k'a·mi nuki ači admi afa mәk'әs lεfí aɣa/aháɣa lu·ɣa/lo·ɣa ič- la·mi

מקורות מצוטטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bender, M. Lionel. 2000. Comparative Morphology of the Omotic Languages. Munich: LINCOM.
  • Fleming, Harold. 1976. Omotic overview. In The Non-Semitic Languages of Ethiopia, ed. by M. Lionel Bender, pp. 299–323. East Lansing, MI: Michigan State University.
  • Newman, Paul. 1980. The classification of Chadic within Afroasiatic. Universitaire Pers Leiden.

ביבליוגרפיה אומוטית כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bender, M. L. 1975. Omotic: a new Afroasiatic language family. (University Museum Series, 3.) Carbondale, IL: Southern Illinois University.
  • Blench, Roger. 2006. Archaeology, Language, and the African Past. AltaMira Press
  • Hayward, Richard J., ed. 1990. Omotic Language Studies. London: School of Oriental and African Studies.
  • Hayward, Richard J. 2003. Omotic: the "empty quarter" of Afroasiatic linguistics. In Research in Afroasiatic Grammar II: selected papers from the fifth conference on Afroasiatic languages, Paris 2000, ed. by Jacqueline Lecarme, pp. 241–261. Amsterdam: John Benjamins.
  • Lamberti, Marcello. 1991. Cushitic and its classification. Anthropos 86(4/6):552-561.
  • Zaborski, Andrzej. 1986. Can Omotic be reclassified as West Cushitic? In Gideon Goldenberg, ed., Ethiopian Studies: Proceedings of the 6th International Conference pp. 525–530. Rotterdam: Balkema.
  • Zuckermann, Ghil'ad (2012). Burning Issues in Afro-Asiatic Linguistics. Cambridge Scholars. ISBN 1-4438-4070-X.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Güldemann, Tom (2018). "Historical linguistics and genealogical language classification in Africa". In Güldemann, Tom (ed.). The Languages and Linguistics of Africa. The World of Linguistics series. Vol. 11. Berlin: De Gruyter Mouton. pp. 58–444. doi:10.1515/9783110421668-002. ISBN 978-3-11-042606-9.
  2. ^ Blažek, Václav. 2008. A lexicostatistical comparison of Omotic languages. In Bengtson (ed.), 57–148.