שפות אפרו-אסייתיות
 | |
| תפוצת השפות האפרו-אסייתיות | |
| דוברים |
400,000,000  |
|---|---|
| משפחה | שפות אפרו-אסייתיות |
| קוד ISO 639-2 |
afa |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
השפות האפרו-אסייתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן מעל 400 מיליון דוברים[1] במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה, ביניהן עברית. בעבר כונתה משפחה זו גם כמשפחת הלשונות ה"שמיות-חמיות".
המשפחה מונה את תת-המשפחות הבאות:
- שפות בֶּרְבֶּרִיוֹת
- שפות צ'אדיות
- שפות מצריות
- שפות שמיות
- שפות כושיות
- שפת בֵּזָ'ה (מיון שנוי במחלוקת; משויך בדרך כלל במשפחות הלשונות הכושיות)
- שפות אומוטיות (הכללתן במשפחת הלשונות האפרו-אסייתיות שנויה במחלוקת)
מן המאפיינים המשותפים לשפות האפרו-אסייתיות:
- סימון זכר ונקבה בצורת יחיד. נקבה מסומנת ב-\t\ (בעברית ת', בערבית ة).
- טיפולוגית פועל-נושא-מושא, עם נטיות לנושא-פועל-מושא
- מורפולוגיה תבניתית שבה הטיית מילים היא על ידי שינויים פנימיים, כמו גם הוספת תחיליות וסופיות
- קבוצת עיצורים נחציים.
כמו כן, מוכרים שורשים משותפים כגון:
- ב-נ – "בנייה"
- מ-ת – "מוות"
- ס-נ – "ידיעה" (השווה עם "שינון")
- ל-ס – "לשון"
- ס-מ – "שם"
- ד-מ – "דם"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפות אפרו-אסייתיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפות אפרו-אסיאניות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Afroasiatic, www.languagesgulper.com
