שפות יוטו אצטקיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפוצה גאוגרפית
מיקומם של דוברי השפות היוטו אצטקיות במקסיקו ובאמריקה התיכונה

שפות יוטו אצטקיות הן משפחה של שפות ילידיות אמריקאיות המכילה למעלה מ-30 שפות שונות. השפות היוטו אצטקיות מדוברות בין מערב ארצות הברית לבין מקסיקו. שמה של משפחת השפות נוצר על מנת להציג את שפת ה-Ute  שהיא השפה של האינדיאנים הילידים שמקורם ביוטה ואת השפה האצטקית המדוברת במקסיקו.

משפחת השפות היוטו אצטקיות היא אחת ממשפחות השפות הגדולות באמריקה במונחים של מספר דוברי השפה, מספר השפות, והפיזור הגאוגרפי הרחב.[1] השפה הצפונית ביותר מהמשפחה היא שפת השושוני אשר מדוברת בצפון ארצות הברית בסלמון, איידהו, ואילו השפה הדרומית ביותר היא שפת  הפיפיל המדוברת ב-אל סלבדור. מגזין ה-Ethnologue מגדיר את המספר השפות הכולל במשפחה כ-61, ואת סך הדוברים הכולל כ-1,900,412[2]. כ-1.5 מיליון מסך הדוברים הם של שפת ה-נאוואטל האצטקית שמהווים 78.9% מכלל דוברי משפחת השפות היוטו אצטקיות.

הסיווג הפנימי של המשפחה מחלק לעתים קרובות את המשפחה לשני ענפים: הפלג הצפוני כולל את כל השפות המדוברות בארצות הברית, והפלג הדרומי הכולל את כל השפות של מקסיקו, למרות שחלוקה זו עדיין נדונה האם היא חלוקה גנטית או חלוקה גאוגרפית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות יוטו אצטקיות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Caballero 2011.
  2. ^ Ethnologue (2014). "Summary by language family". SIL International. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2014.