שפות שמיות דרומיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השפות השמיות הדרומיות
תפוצה גאוגרפית תימן, עומאן, אתיופיה, אריתריאה והאיים לידן
סיווג שפה
חלוקות משנה
  • לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

    השפות השמיות הדרומיות הן אחת מהקבוצות של משפחת השפות השמיות. השפות השמיות עצמן הן חלק מענף רחב יותר של השפות האפרו-אסיאתיות. השפות השמיות הדרומיות מתחלקות לשתי קבוצות: לקבוצה המערבית, הכולל את השפות האתיו-שמיות ואת שפות דרום-ערב העתיקות, ולקבוצה המזרחית שבה שפות דרום-ערב החדשות.

    השפות האתיו-שמיות מדוברות בעיקר באתיופיה ובאריתריאה, שפות דרום-ערב העתיקות נכחדו כולן, ואילו שפות דרום-ערב החדשות מדוברות בעיקר בחצי האי ערב ובאיים מדרום לו. השפות האתיופיות השונות מדוברות בידי דוברים רבים הרבה יותר מכל שפה שמית אחרת, למעט ערבית. שפות דרום-ערב דעכו מאוד לאורך השנים כיוון שלאחר הכיבוש הערבי של המזרח התיכון, הערבית נעשתה הרבה יותר דומיננטית מהן, ולכן רק המזרחיות עדיין מדוברות והן בסכנת הכחדה.

    כיום מקובל להסתכל על השפות השמיות הדרומיות כעל קבוצה בעלת כמה מאפיינים משותפים, ולא כעל ענף המחייב מקור משותף אחד לכולן. מערכת היחסים בין המקור המשותף המשוער של השפות האתיו-שמיות ובין המקור המשותף המשוער של שפות דרום-ערב החדשות אינה ידועה, ואילו שפות דרום ערב העתיקות מציגות גיוון רב באיזוגלוסות שלהן עם שתי הקבוצות האחרות ואף עם שמית מרכזית (הקבוצה הכוללת את השפות השמיות הצפון-מערביות, את הערבית ואת שפות צפון-ערב העתיקות). כך למשל בשבאית כינויי הגוף בגוף שלישי הם בה״א כמו בעברית (הוא, היא, הם, הן) ואילו בקתבאנית, במינאית ובחצרמותית הכינויים הם בשׁ/ס כמו בשפות דרום-ערב החדשות.

    מיון השפות במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    השפות השמיות הדרומיות מתחלקת לשני ענפים – המערביות והמזרחיות (המסומנות בכוכבית נכחדו):


    ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

    Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.