רצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שפיכות דמים)
Disambig RTL.svg המונח "שפיכות דמים" מפנה לכאן. לערך העוסק בעברה הלכתית, ראו לא תרצח.

רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת, המוגדר בחוק הבינלאומי כפשע. בכל התרבויות והדתות הדבר נחשב למעשה פשע חמור ביותר, אך חברות נבדלות זו מזו בהגדרה אילו מעשי קטל נחשבים לרצח ממש, ואילו מקרים יוצאים מהכלל. ככלל שיעור ההחרגות (כלומר מקרי הרג אדם מכוון שאינו נחשב לרצח) נמצא בסימן ירידה מתמשכת, אך קיימים יוצאי דופן רבים.

בכל תרבויות האדם רצח הוא פשע חמור. במרבית המדינות רצח הוא עבירה פלילית שעונשה מאסר עולם ובאחרות (כגון ארצות ערב, סין, מדינות שונות באסיה וחלק ממדינות ארצות הברית) הדין קובע עונש מוות למורשעים ברצח והם מוצאים להורג.

הערכות מדברות על כ-400,000 בני אדם המתים כל שנה כתוצאה מרצח בקרב אוכלוסיית העולם כולו[1].

רצח ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – לא תרצח

האיסור "לא תרצח" (לא תעשה) נחשב כאחת משלוש מצוות החמורות ביותר ביהדות, שהדין בהם הוא ייהרג ובל יעבור, כלומר מי שאנוס לרצוח כדי להציל את חייו, מוטב שימות ולא יִרצח[2]. האיסור מופיע בעשרת הדיברות, ונמנה עם שבע מצוות בני נח. על פי המקרא הרוצח הראשון בהיסטוריה היה קין, והפך לסמל לאדם מקולל. עונשו של רוצח הוא בכך שהוא יהרג, מידה כנגד מידה, "שופך דם האדם - באדם דמו ישפך", טעם האיסור מופיע בתורה משום האדם נברא בצלם אלוהים ולכן אין לשום אדם אחר זכות לבטל את חייו, בשל המימד האלוהי שקיים בו. כמו כן מפרידים במקרא בין דינו של רוצח בשגגה לבין דינו של רוצח בזדון.

על פי ההלכה אין ליטול חיים בשום מצב אף לא בהמתת חסד, אולם במקרים מסוימים הריגה מותרת כמו במקרה של ענישת בית דין ומלחמה, ודין רודף. עם זאת חלק מחכמי המשנה הסתייגו מכך עד שאמרו במשנה[3]: סנהדרין ההורגת אחד בשבוע (הכוונה לשבע שנים) נקראת חובלנית, רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם”. לעומתם טען רבן שמעון בן גמליאל שגישה זו תוביל לריבוי מקרי הרצח.

בתרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1280px-Map of world by intentional homicide rate Hebrew.png

רוב התרבויות והדתות בעולם קיבלו עיקרון זה של איסור רצח ככלל מוסרי בסיסי, עם זאת ישומו לעיתים רבות הוגבל רק לבני אותו המעמד או לבני אותו העם. כך בחלק מהמשטרים הקדומים למעמד של האדונים הייתה סמכות לרצוח בני המעמד של העבדים על פי שיקול דעתם, גם היחס של הסמוראים לאיכרים בתרבות היפנית הקדומה, שבה האיכרים היו נתונים בידי הלוחמים לשבט או לחסד, היה דומה. בתרבויות מסורתיות רבות נשים (ובמידה פחותה בהרבה גם גברים, בעיקר כאלה ששכבו עם נשים נשואות) שקיימו יחסי מין מחוץ לנישואין או נחשדו בכך נרצחו.

היו מספר תרבויות בהם בוצע רצח אף כלפי בני אותו המעמד, כמו העיר ספרטה שבה היו הורגים ילדים נכים וחלשים שלא מילאו את ציפיות החברה וכמו המשטר הנאצי שבשל האידאולוגיה של "טיהור הגזע", רצח ביחד עם רצח מיליוני היהודים גם צוענים והומוסקסואלים ובעלי גזעים "נחותים" נוספים, גם מאות אלפי גרמנים שהיו נכים, חולים קשים, בעלי מומים וחריגים.

ביפן בתקופת אדו (1603-1868), האיכרים נקטו בשיטות לצמצום הריבוי הטבעי, בעיקר "דילול" של תינוקות ממין נקבה. כאשר נולדה ילדה, הייתה לאב את הזכות לצוות על המיילדת לחנוק את התינוקת באמצעות נייר רטוב שקוף אשר הוכן למטרה זאת.

דתות רבות רצחו אנשים שלא הסכימו לבצע המרת דת, לעיתים בצידוק שהרצח נועד להציל את נשמתם של הכופרים, ושקיומו הרוחני של האדם חשוב יותר מקיומו הגשמי.

שיעור מקרי הרצח בעולם נמצא בסימן ירידה מתמשכת, מעשרות ואף למעלה ממאה נרצחים לשנה ל-100,000 נפש באוכלוסייה בימי הביניים, ועד נרצח אחד בלבד לשנה ל-100,000 נפש במרבית מדינות אירופה בראשית המאה ה-21[4]. ניתן להבחין (ראה מפה) שרצח נפוץ יותר במדינות בהן שלטון החוק חלוש, ונדיר יותר בשני סדרי גודל בארצות המערב ובמזרח אסיה.

עבירות המתה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עבירות המתה בישראל

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירות ההמתה שבחוק העונשין עברו לישראל בירושה מפקודת החוק הפלילי (1936) של המנדט הבריטי, וחלק מהעבירות בחוק היו בלתי מעודכנות. בשנת 2007 מינה שר המשפטים ועדה לבחינה מחודשת של עבירות ההמתה בישראל כתוצאה מכך. הוועדה המליצה לערוך רפורמה מקיפה בתחום. המלצות הוועדה מומשו בתיקון לחוק העונשין (תיקון 137 לעבירות ההמתה)[5] שאושר בכנסת ב-1 בינואר 2019 ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019. במסגרת התיקון נוספו לחוק עבירות רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת, ובוטלה עבירת ההריגה.

מדרגי עבירות ההמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גרימת מוות ברשלנות (ס' 304 - לחוק העונשין) - הגדרתה היא מרכיב אי המודעות של מבצע העבירה להשלכות האפשריות שלה, כלומר, גרימת מותו של אדם אחר. ("מודעות בכוח"). לדוגמה: מקרים מסוימים של מוות בעקבות רשלנות רפואית, מקרי רשלנות בשימוש בנשק או מכונות, מקרים מסוימים של תאונות דרכים שהתרחשו בעקבות התנהגות פזיזה של הנהג, ונסיבות אחרות שבמסגרתן החשוד או הנאשם נמנעו מנקיטת אמצעי הבטיחות הדרושים כלפי זולתם. עבירה זו נותרה כשהייתה בדין הקודם.
  2. המתה בקלות דעת (ס' 301 ג' - לחוק העונשין) - דהיינו שמבצע ההמתה פעל בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת מותו של אדם, מתוך תקווה להצליח למנוע זאת. עונשה המרבי של עבירת ההמתה במדרג זה הוא 12 שנות מאסר.
  3. רצח באדישות או בכוונה (ס' 300 - לחוק העונשין) - לשון החוק הוא 'הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם', מדרג זה הוא חמור יותר מגרימת מוות ברשלנות ומהמתה בקלות דעת, וזהו מדרג ה'רצח' שהיה קיים גם בחוק הקודם (ומכונה כעת גם 'רצח סתם'). דינה של עבירה זו הוא מאסר עולם. במדרג זה אין צורך בהתקיימות נסיבות מחמירות נוספות כגון תכנון מקדים, אכזריות מיוחדת, וכו', ודי בהתגבשות היסוד העובדתי והיסוד הנפשי האמור ביחס למעשה ההמתה[6].
  4. רצח בנסיבות מחמירות (ס' 300 א' - לחוק העונשין) - נסיבות מחמירות הן בין היתר: תכנון מוקדם, התאכזרות לקורבן, מניעים גזעניים הקורבן הוא עד או שופט בהליך פלילי, וההמתה נועדה לשבש את ההליך, ועוד, שבהיתקימן דינה של עבירת הרצח הוא מאסר עולם חובה, בניגוד למדרג הפחות יותר 'רצח באדישות או בכוונה' ('רצח סתם') שבו דין הרוצח הוא עד מאסר עולם ועונשו נתון לשיקול בית המשפט. במדרג זה אין נפקה מינה אם הרצח נעשה באדישות או בכוונה.
  5. רצח בנסיבות של אחריות מופחתת (ס' 300 ב' - לחוק העונשין) - לצד קביעת עונש מאסר עולם חובה במדרג 'רצח בנסיבות מחמירות' המחוקק מכיר במספר נסיבות יוצאי דופן שבהתקיימם ניתן לבית המשפט שיקול דעת בקביעת העונש והוא יהיה מופחת ממאסר עולם (עד 15–20 שנים, תלוי בנסיבה המפחיתה). בין הנסיבות המקלות ניתן למצוא את ההמתה בעקבות התעללות (300ב (א), או את ההמתה בעקבות קנטור (300ב (ב)).

קטגוריות מיוחדות של רצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתת חסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתת חסד

בסוגיית "הרצח מתוך רחמים", המכונה גם המתת חסד, קיים פולמוס, מכיוון שהיא נעשית מתוך רצון למנוע חיים של ייסורים, לעיתים לפי בקשתו של החולה, אם ביכולתו לתקשר עם הסביבה או אם הצהיר על כך מבעוד מועד. ברוב מדינות העולם קיים איסור על המתת חסד, בהולנד, בלגיה ולוקסמבורג הדבר אפשרי[7]. בסין מתירים המתת חסד רק בשלב האחרון של המחלה בתנאי שהחולה ביקש זאת באופן רשמי. בקולומביה מתירים המתת חסד של חולים סופניים בהסכמתו המוקדמת של החולה לכך. במדינות יפן, שוודיה, צרפת, ספרד וגרמניה מתאפשרת המתת חסד פסיבית. בשווייץ קיימת חובה לפעילות פעילה של החולה בתהליך ההמתה/התאבדות. החוק השווייצרי אינו מאפשר להזריק חומר ממית לאדם ללא מעורבותו, ידיעתו או אישורו[8].

בשנת 2016 הכנסת דחתה את הבקשה לקיום אפשרות להמתת חסד בישראל[9].

רצח עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח עם

רֶצַח עַם (באנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד - Genocide), הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית – באמצעות רצח המוני.

מעשי טבח מוכרים מתרבויות שונות בדברי ימיה של האנושות. בעת העתיקה התבצעו רציחות המוניות שניתן להגדירן כרצח עם: כך למשל בסופה של המלחמה הפונית השלישית טבחו הרומאים כמעט בכל תושבי קרתגו ורצחו מאות אלפים מתושביה; יוליוס קיסר השמיד כרבע מאוכלוסיית גאליה ומכר רבע נוסף לעבדות ועוד.

במאה העשרים הגיעה תופעת הרצח ההמוני לשיא, בהשמדה המאורגנת ביותר, השיטתית ביותר ובממדים הגדולים ביותר שיצר האדם. לפי הערכות מעשי הרג המוני של אזרחים לא חמושים הובילו למותם של למעלה מ-150 מיליון בני אדם במאה העשרים[10]. הדוגמה הקיצונית ביותר לרצח-עם היא שואת העם היהודי שבה נרדף כל מי שהוגדר כיהודי על ידי גרמניה הנאצית ונרצחו כ-6,000,000 יהודים, בעיקר בין השנים 1939-1945[11].

רצח סדרתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רוצח סדרתי

רוצח סדרתי הוא אדם שביצע שלושה מעשי רצח שונים או יותר, לאורך זמן, של קרבנות שעל פי רוב לא היו מוכרים לו לפני כן. רוצחים סדרתיים פועלים לרוב מתוך דחף מיני סוטה או סדיסטי, או מתוך צורך להתגבר על רגשי נחיתות על ידי הוכחת עליונותם על הקורבן, על המשטרה ועל מוסכמות החברה.

רצח סדרתי, כעיקרון, הוא פעולה נדירה - הרוצח הסדרתי צריך להיות אדם בעל דחף לעשות מעשים שהחברה רואה אותם כחמורים ביותר, וכן מסוגל להסתיר את פעולותיו מהסביבה לאורך זמן.

רצח המוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח המוני

רצח המוניאנגלית: Mass Murder) הוא מעשה רצח בו אדם או בני אדם הורגים ארבעה אנשים, או יותר, באירוע אחד ובמקום אחד, ללא פרק זמן מובחן בין הרציחות[12]. לעיתים מתאבדים הרוצחים, דבר המונע התחקות מדויקת אחר הסיבות הישירות והמצב הנפשי שהניע אותם לפעול כפי שפעלו. רוצחי המונים שנתפסו טענו לעיתים כי לא זכרו בבירור את האירוע.

המונח רצח המוני לרוב מתייחס לאירוע בודד, ולכן משטר הרוצח אזרחים באופן שגרתי לא יואשם ברצח המוני. אם אותו המשטר הרג הרבה אנשים באירוע אחד, הדבר כן ייחשב לרצח המוני.

מעשי הטבח והרציחות ההמוניות הגדולות בהיסטוריה היו הניסיונות להשמיד קבוצות אוכלוסייה שלמות או קהילות של אנשים, בדרך כלל על בסיס השתייכותם האתנית או הדתית - חלק מהרציחות ההמוניות הללו נחשבים לרצח עם ואחרים לפשעים נגד האנושות, אך לעיתים קרובות פשעים מסוג זה הובילו להרשעות אחדות או לשום הרשעות.

רצח והתאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח והתאבדות

רצח והתאבדות הוא מעשה שבו אדם הורג אדם אחד אחר או יותר, לפני או באותו הזמן שהוא הורג את עצמו. השילוב של רצח והתאבדות יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות.

רצח פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח פוליטי

רצח פוליטי - התנקשות - הוא רצח של דמות מדינית או פוליטית בכירה: נשיא, ראש ממשלה, שר, מועמד לתפקידים אלה, מנהיג של מפלגה יריבה לשלטון, או דמות פופולרית עם שאיפות שלטוניות. מבחינת החוק הפלילי עבירת הרצח הפוליטי היא עבירת רצח גרידא, אך מבחינה לאומית והיסטורית יש לה משמעות כבדה והיא יכולה לשנות גורל עמים ומדינות. מעשי רצח פוליטי שזורים לאורך ההיסטוריה, ועם הנרצחים מסיבה זו נמנים גדליהו בן אחיקם, יוליוס קיסר, אברהם לינקולן, הארכידוכס פרנץ פרדיננד, מהטמה גנדי, ג'ון פיצג'רלד קנדי, מרטין לותר קינג, אנואר סאדאת, אינדירה גנדי, אולוף פלמה, יצחק רבין, בנזיר בהוטו, רחבעם זאבי, הרב כהנא ועוד.

רצח נשים על ידי בני משפחותיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רצח על חילול כבוד המשפחה

רצח נשים על ידי בני משפחותיהן הוא מעשה רצח של נשים שביצעו מעשה המערער על שליטת אב המשפחה או גברי דומיננטי אחר במשפחה. מרבית מקרי רצח הנשים בישראל התרחשו בקרב אוכלוסייה מוסלמית. לרוב, מתורץ מעשה רצח כזה בטענה שהאישה קיימה קשר רומנטי או מיני שלא על דעתם או בהסכמתם של בני משפחתה, או שאורחות חייה אינם נושאים חן בעיניהם. רוצחי נשים מסוג זה מגדירים מעשים כאלו כ"חילול כבוד המשפחה" ואינם רואים במעשה רצח אלא "שמירה על כבוד המשפחה." להלכה, מתייחס הדין הפלילי בישראל למעשים כאלו כמעשי רצח לכל דבר. בפועל, נוהגים לעיתים בתי המשפט להקל בעונשם של רוצחים אלו.

גאולת הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נקמת דם

נקמת דם הוא רצח הנעשה על ידי קרוביו של נרצח, כפעולת גמול על רציחתו של קרובם. קרוביו של הנרצח רוצחים את רוצח קרובים או מישהו ממשפחתו. נקמת דם עלולה להתפתח לשרשרת דמים של מעשי רצח.

כבוד המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג רצח נוסף כתוצאה מנקמת דם הוא רצח על כבוד המשפחה, סוג רצח זה כבר נזכר במקרא במעשה שמעון ולוי אחי דינה שרצחו את שכם בן חמור ובני עירו לאחר שטימא את דינה אחותם, כך גם אבשלום בן דוד אחי תמר רצח את אמנון לאחר שאנס את תמר אחותו.

עיר מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עיר מקלט

על פי המקרא, הורג בשוגג ניתנה לו האפשרות להימלט לעיר מקלט. השהייה בעיר המקלט נתנה להורג הגנה מפני גאולת דם.

קטל תינוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטל תינוקות (infanticide) נהוג בחברות רבות כפתרון בלית-ברירה להולדת צאצא שלא ניתן לקיימו או שעצם קיומו פוגע קשות בהוריו. בחברות ציידים-לקטים רבות קטל תינוקות אינו מן הנמנע, מאחר שחיי הנדודים שהם הכרח קיומי לציידים/לקטנים אינם אפשריים עם יותר מתינוק אחד למשפחה בכל זמן נתון. מנגד, חברות פטריארכליות מסוימות נוקטות בהחבא, קטל תינוקות ממין נקבה, שכן בעוד שצאצא זכר נחשב ליורש ראוי, הבנות נתפשות כנטל וכפחיתות כבוד[דרוש מקור]. בחברות רבות קטל תינוקות הוא גורלם של תינוקות לא רצויים שהולדתם מקורה באונס או בקשר פסול חברתית. יש הרואים גם בהפלה מלאכותית של עוברים רצח, בתלות במידת התפתחותם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Homicides - Our World In Data
  2. ^ בלשון התלמוד נאמר שדמו של אדם אחד אינו סמוק (אדום) מדמו של אדם אחר.
  3. ^ מסכת מכות א י
  4. ^ להמחשה גרפית ומקורות, ראו דף ההיסטוריה של שיעורי הרצח באתר של מקס רוזר Our World in Data
  5. ^ חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019
  6. ^ אופיר סטרשנוב ומתן עמוס, רפורמת עבירות ההמתה, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-19
  7. ^ המתת חסד: שלוש מדינות מתירות, אחרות מעלימות עין - וואלה! חדשות
  8. ^ מה יהיה בסופנו ? על הזכות למות בכבוד. הטרקלין.(הקישור אינו פעיל, 30.11.2019)
  9. ^ איתי גל, הכנסת דחתה - לא תהיה המתת חסד בישראל
  10. ^ החוקר רודולף ראמל שהקדיש את חייו למחקר זה נקב במספר מעל 174,000,000 נרצחים ברציחות המונים במאה העשרים. ראה: STATISTICS OF DEMOCIDE: Genocide and Mass Murder Since 1900, R.J. Rummel, Charlottesville, Virginia, Center for National Security Law, School of Law, University of Virginia, 1997 החוקר דניאל גולדהגן נקב במספר 125,000,000-175,000,000. ראה: Worse Than War: Genocide, Eliminationism, and the Ongoing Assault on Humanity, Daniel Jonah Goldhagen, 2009
  11. ^ השואה המיוחד והאוניברסלי, יהודה באואר, יד ושם
  12. ^ "Serial Murder – Multi-Disciplinary Perspectives for Investigators" (PDF). Federal Bureau of Investigation. 2005. נבדק ב-17 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)