שפי מרציאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפי מרציאנו
שפי מרציאנו
שפי מרציאנו
לידה 7 בינואר 1989 (בן 35)
רמלה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אריאל שפיק מרציאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון
מקום לימודים סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שפי מרציאנו (אריאל שפיק מרציאנו, נולד ב-7 בינואר 1989) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרציאנו נולד וגדל ברמלה כבן יחיד. למד בתיכון "רמלוד" במגמות תיאטרון וכימיה, ושירת בחיל המודיעין בשנים 2007 - 2010. הוא למד משחק בסטודיו של יורם לווינשטיין וסיים את הלימודים ב-2013. הופיע בהצגת הסטודיו "מופע הקולנוע של רוקי"[1], ובתפקיד ראשי בהצגת המחזור של הסטודיו "הנאהבים והנעימים" על פי יצחק בשביס-זינגר[2]. מנהלת המחלקה האמנותית של תיאטרון הבימה, רותי טון-מנדלסון, צפתה בהצגה והזמינה אותו לאודישן לתפקיד נעים, המוסכניק הערבי ב"המאהב" על פי א. ב. יהושע. הוא התקבל, וכעבור שנה זכה על תפקיד זה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח[3].

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 השתתף בהצגת "הכיתה המעופפת" על פי אריך קסטנר שעלתה בתיאטרון המדיטק בשיתוף עם יורם לוינשטיין. ב-2014 הופיע במחזה טופלה טוטוריטו בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[4]. ב-2015 הופיע בפסטיבל עכו במחזה התעוררות האביב בבימויו של ברק בן דוד. ב-2016 גילם את דמותו של יהורם גאון במחזמר "אני ירושלמי" של ירון כפכפי בתיאטרון גושן.

בתיאטרון הבימה גילם לרוב תפקידים דרמטיים. בין יתר תפקידיו:

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 - זכייה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בפסטיבל בינלאומי “ITSelF” בוורשה על ה”נאהבים והנעימים”[17].
  • 2014 - זוכה פרס השחקן הצעיר מהקרן על שם אהלה הלוי על הופעתו ב“המאהב” בהבימה
  • 2015 - זוכה פרס התיאטרון הישראלי “השחקן המבטיח לשנת 2015[18].
  • 2017 - זכייה בפרס על שם אלה דן לשחקנים מצטיינים על גילום הירשל ב"סיפור פשוט" בתיאטרון הבימה[19].

סרטוני טיקטוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 התיאטראות בישראל נסגרו בהשפעת מגפת הקורונה ושחקנים היו בחופשה ללא תשלום ארוכה. מרציאנו התחיל להעלות סרטוני ליפ סינק קצרצרים לאפליקציית טיקטוק, שהפכו ויראליים. עוד קודם נהג להקליט סרטוני טיקטוק עם חבריו טל קלאי ("טלולה בונט") ואור סולטני, וחברים אחרים מאחורי הקלעים של תיאטרון הבימה. הוא הקליט ליפ סינק עם אודיו מסרטונים שהורים צילמו בהם את ילדיהם בשיחות משעשעות. הסרטונים הופצו בקבוצת הפייסבוק מאמאצחיק ובאמצעותן קיבל חשיפה ברשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפי מרציאנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מופע האימים של רוקי – מאת ריצ'רד אובריאן – מחזור 2013
  2. ^ הנאהבים והנעימים – מאת מוטי לרנר וישראל זמיר – מחזור 2013
  3. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, הרשו לנו להציג: שחקני התיאטרון המבטיחים של השנה הקרובה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016
  4. ^ טופלה טוטוריטו - מחזה מוזיקלי, באתר תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער
  5. ^ מאיה נחום שחל, ביקורת תיאטרון: "המאהב", הבימה, באתר כלכליסט, 14 במאי 2014
  6. ^ מאיה נחום שחל, ביקורת הצגה: "חיזור גורלי", תיאטרון הבימה, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2015
  7. ^ ביקורת: "יחסים מסוכנים" - תיאטרון הבימה
  8. ^ שי בר-יעקב, "סיפור פשוט": מחברים את עגנון למציאות העכשווית, באתר ynet, 9 באוקטובר 2016
  9. ^ Love Love Love בתיאטרון הבימה
  10. ^ חור בעלילה: "התקווה" לא מממשת את הציפיות
  11. ^ דוד רוזנטל‏, גם ב"מאחורי הגדר", ליא קניג מוכיחה שוב שהיא הגדולה מכולן, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2019
  12. ^ גבעת חלפון אינה עונה באתר תיאטרון הבימה
  13. ^ "אביב מתעורר" באתר הבימה
  14. ^ בוסתן ספרדי 2021 באתר תיאטרון הבימה
  15. ^ המלט 2021 באתר הבימה
  16. ^ אתר למנויים בלבד מאי פלטי, אלימות היא קודם כל שפה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2018
  17. ^ אתר פסטיבל ITSelF
  18. ^ רון שוורץ, ‏סיכום טקס פרסי התיאטרון: "פרס השחקנית" הולך ל...מירי רגב, באתר גלובס, 21 ביוני 2015
  19. ^ פרסי הבימה לשחקנים, יוצרים ולעובדים מצטיינים