לדלג לתוכן

שפרה ורבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפרה ורבר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במרץ 1908
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1997 (בגיל 89)
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, עיתונאית ועורכת יידית
בן זוג אבוש ורבר
מספר ילדים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שפרה ורבר, מתוך לעקסיקאָן פֿון דער נײַער ייִדישער ליטעראַטור

סופיה שפרה וֶרבֶּרכתיב יידי: שפרה ווערבער; 31 במרץ 1908,[1] וילנה15 בספטמבר 1997,[2] תל אביב) הייתה משוררת עיתונאית ועורכת יידית בלגית-ישראלית.

סופיה[2] שפרה בת שלום טרוצקי[3] נולדה ב-1908 בווילנה. למדה בגימנסיה הריאלית בעירה. עוד כתלמידה החלה לפרסם שירי ילדים ביידיש. השתתפה ביסוד ועריכת עיתוני ילדים ביידיש, ובהם פרסמה משיריה הראשונים.

בשנת 1926 היגרה עם משפחתה לבלגיה והשתקעה בבירה בריסל. היא השלימה את לימודיה באוניברסיטה של בריסל, ובד בבד הייתה פעילה ויוזמת במוסדות תרבות יהודיים ביידיש. עם הכיבוש הגרמני, ובטרם הספיקה לסיים את לימודיה, הוכרחה לרדת למחתרת ולהסתתר. ב-1945, עם תום המלחמה, הצטרפה למצילי הילדים היהודים, אספה אותם ממקומות המסתור שבהם שרדו, והייתה בין מקימי רשת חינוכית יהודית בשביל הניצולים.

בשנת 1948 השתתפה בוועידת היסוד של "האיגוד העולמי לסופרי יידיש". בשנת 1954 עלתה לישראל עם משפחתה. ספריה ביידיש, שיצאו לאור בבריסל ובפריז, עוררו עניין אצל משוררים ומתרגמים בארץ, ושניים מהם, המספרים את סיפור הילדים היהודים בבלגיה והצלתם מידי הנאצים ועוזריהם, גם תורגמו לעברית.

ורבר הייתה נשואה לאבוש ורבר, שהיה מראשי פועלי ציון שמאל בבלגיה ובישראל, עד מותו ב-1975.[4]

הקריאה שני שירים בסרט הטלוויזיה "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר" של חוה אלברשטיין ובעלה נדב לוויתן שביים.[5]

שפרה ורבר נפטרה ב-1997, בגיל 89. נטמנה בבית העלמין קריית שאול לצד בעלה.[2] הותירה בן, משה (מישל) ורבר, ונכדים.

ארכיונה האישי נמצא במכון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב-יפו. הארכיון מכיל, בין היתר, תרגומים של יצירתה לשפות שונות, שלא יצאו לאור.[6][א].

  • ניסעלעס טרער; צייכענונגען: בען, בריסל: געז שול און דערציונג, 1950. (שירה לילדים)
  • ווונד אין בלי: לידער, תל אביב: י"ל פרץ, תשכ"ט 1968. (שירים)
  • אויף גראז און ליים: לידער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ו.
  • זכרון אין שפיגל: לידער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשמ"ד 1984.

ספריה שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דמעתו של איציק; מאידיש: י[עקב] אורלנד, תל אביב: י"ל פרץ 1963.[7] (התוכן: דמעתו של איציק. סופו הטוב של דֻבּי-דב.)
  • נס נחשולי: מבחר שירים; תירגם מיידיש: ק. א. ברתיני, תל אביב: רשפים, תשמ"ט 1989.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. לקראת יום השואה 2026, פרסם מכון גנזים קטע מספרה "דמעתו של איציק" (הוצאת י.ל. פרץ, תל-אביב, 1963), שתורגם מיידיש לעברית על ידי יעקב אורלנד. לצפייה בפרסום ראו כאן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אולם לפי מאגר הזהויות של הספרייה הלאומית, נולדה ב-3 במרץ.
  2. 1 2 3 סופיה שפרה ורבר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  3. פאולינה טרוצקי, מעריב, מודעת אבל, 26 בנובמבר 1978.
  4. מת אבוש וורבר, דבר, 25 בנובמבר 1975.
  5. חוה אלברשטיין ונדב לויתן - מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר, יוטיוב
  6. ארכיון ורבר, שפרה, באתר הקטלוג המקוון של גנזים
  7. מרים פלג, "כאשר יגדלו ויתחילו לשאול"...: שני ספרי שואה – לנוער ולילדים, מעריב, טור 3, 3 בינואר 1964.