שפת פור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזור התפוצה העיקרי של שפת הפור (בכתום). השטח הבהיר מייצג את מפת סודאן

שפת פֿוּר, או "פורית", היא שפתו של עם הפור היושב בדארפור. זוהי שפה נילו-סהארית אחידה[1]. לרוב הפורים היא מהווה שפת אם. דוברים אותה כ-900,000 איש (מעודכן לשנת 2014[2]). היא נכתבת באותיות לטיניות או באותיות ערביות.

  • דוגמאות: אווילאקואה - בוקר טוב; אווילאקונו - ערב טוב.[3]

התנועות נהגות כמו בעברית (אהו"י).

בפורית שלושה זמנים: הווה, הווה מתמשך ועתיד.

רוב שמות התואר בנויים משתי הברות, והעיצור האמצעי מוכפל. לדוגמה, "לקקה" – מתוק.

את שמות העצם המופשטים יוצרים על ידי השמטת התנועה המסיימת של שם התואר ועל ידי הוספת הסיומת "אין". לדוגמה, "דירו" – כבד, "דירין" – כבדות.

שלילה נעשית בתוספת "א-...-בה" סביב הפועל. לדוגמה, "באי" - הוא שותה. "אבאיבה" - הוא לא שותה.

הפונמות בפורית
עיצורים דו-שפתיים (אנ') מכתשיים חכיים וילוניים וילוניים-שפתיים (אנ') סדקיים
סותמים p b t d ɟ k g
חוככים f s h
אפיים m n ɲ ŋ
מקורבים j w
צדיים l
רוטטים r

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ללא דיאלקטים.
  2. ^ Fur at Ethnologue (18th ed., 2015)
  3. ^ Fur people
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.