שקילות כוזבת

שקילות כוזבת (מכונה גם שוויון שקרי; בכינוי עממי: השוואת תפוחים ותפוזים) היא כשל לוגי בלתי פורמלי, שבו נטענת שקילות בין פריטים על סמך דמיון חלקי או בלתי-רלוונטי. הכשל מתרחש כאשר תכונה משותפת אחת, או מספר מצומצם של תכונות, מוצגות כבסיס לקביעה כי שני פריטים שקולים זה לזה, תוך התעלמות מתכונות אחרות, מהותיות יותר, המבדילות בין שני הפריטים. שקילות כוזבת נפוצה בהשוואות רטוריות ובשיח הציבורי והתקשורתי, והיא עלולה ליצור מצג שווא של שוויון בין תופעות או טענות שאינן שוות ערך.

הגדרה

בכשל השקילות הכוזבת מוסקת מסקנה של שוויון או שקילות בין שני דברים שונים, אף שהדמיון ביניהם מוגבל או שאינו רלוונטי למסקנה הנגזרת. ההסקה השגויה נובעת מההענקת משקל מכריע למאפיין משותף אחד, או למספר מצומצם של מאפיינים, תוך התעלמות מהבדלים מהותיים הקיימים בין הדברים המושווים. כך, למשל, הטענה שתפוחים ותפוזים הם זהים משום ששניהם פירות ובשניהם יש זרעים, מתעלמת מהבדלים מהותיים ביניהם מבחינת מבנה, טעם ושימוש.

לעיתים ההשוואה אינה מתבססת על אותו מאפיין ממש, אלא על דמיון כללי בין מאפיינים שונים הנתפסים כדומים, אף שאין ביניהם זהות מושגית או תפקודית. לדוגמה, הטענה שאין הבדל מהותי בין בין החזקת חתול מחמד לבין החזקת נמר, משום ששניהם טורפים ממשפחת החתוליים, נשענת על דמיון לשוני וכללי בלבד, שאינו מצדיק הסקת שוויון מבחינת הסיכון או ההתאמה לחיי אדם.

הכשל אינו נובע מעצם קיומה של השוואה בין דברים, אלא מן האופן שבו ההשוואה משמשת להסקת מסקנות החורגות ממה שניתן להצדיק על בסיס הנתונים וההקשר הרלוונטי.

מאפיינים

כשל השקילות הכוזבת מתאפיין בכמה דפוסים, העשויים להופיע בנפרד או בשילוב זה עם זה:

• הסתמכות על מאפיין משותף יחיד – קביעה של שקילות בין שני דברים על בסיס תכונה משותפת אחת בלבד, מבלי לבחון אם תכונה זו רלוונטית למסקנה או מספיקה להצדקתה.
• התעלמות מהבדלים מהותיים – הזנחת פערים משמעותיים בין הדברים המושווים, כגון הבדלים בטיב, בהיקף, בהקשר, בתפקוד או במשמעות המעשית.
• פישוט יתר של תופעות מורכבות – צמצום תופעות רב-ממדיות להשוואה שטחית, תוך התעלמות מתכונות נוספות העשויות להשפיע על המסקנה הכוללת.
• טשטוש סדרי גודל או הסתברויות – הצגת תופעות שונות כאילו הן שקולות, אף שהן נבדלות באופן משמעותי בכמות, בעוצמה, בהשפעה או בסבירות ההתרחשות שלהן.
• שימוש בדמיון לשוני או חזותי – הסתמכות על מונחים זהים, קטגוריות כלליות או מאפיינים חיצוניים כבסיס להשוואה, אף שאין בכך די כדי להעיד על זהות מהותית.
• הצגת ההשוואה כאובייקטיבית או מובנת מאליה – ניסוח הטענה באופן שמסתיר את ההנחות הסמויות העומדות בבסיסה, ומקשה על זיהוי הכשל.

דוגמאות נפוצות

שקילות כוזבת

אלברט איינשטיין

אדולף היטלר

שתי הדמויות הן בעלות שפם, אך דבר זה לא הופך אותן לזהות מבחינת השקפותיהן או משמעותן ההיסטורית.

ההצהרות הבאות הן דוגמאות לשקילות כוזבת:

"דליפת הנפט של Deepwater Horizon אינה מזיקה יותר מאשר כאשר השכן שלך מטפטף מעט שמן על הקרקע בעת החלפת שמן המכונית שלו."

השקילות הכוזבת במקרה זה היא ההשוואה בין דברים הנבדלים בסדרי גודל רבים: "אסדת Deepwater Horizon" שפכה כ-790 מיליון ליטר נפט; השכן עלול לשפוך אולי חצי ליטר שמן.

"שניהם חתוליים, יונקים בסדרת הטורפים, ולכן יש הבדל קטן בין החזקת חתול מחמד לבין החזקת יגואר מחמד."

השקילות הכוזבת היא בפשטות יתר של הגורמים שהופכים בעל חיים לחיית מחמד מתאימה.

"צריכת מריחואנה עלולה להוביל לצריכה ויצירת תלות בהרואין בשלב מאוחר יותר בחיים על ידי כך שהיא פועלת כסם שער, ולכן נטילת מריחואנה היא כמו נטילת הרואין."

השקילות הכוזבת במקרה זה אינה לוקחת בחשבון את ההבדל בסבירות. צריכת הרואין היא בעלת סיכוי גבוה יותר לגרור תלות עתידית בהרואין מאשר נטילת מריחואנה, אפילו בהתחשב בהנחה שמי שמתחיל להשתמש במריחואנה נוטה יותר בשלב מאוחר יותר לנסות הרואין, מאשר מי שמעולם לא השתמש במריחואנה.

סיבות שליליות

טיעוני שקילות כוזבים משמשים לעיתים קרובות בעיתונאות ובפוליטיקה, שם ניתן להשוות פגמים של פוליטיקאי אחד לפגמים של פוליטיקאי אחר, אף שהם שונים לגמרי בטיבם.

תומאס פטרסון ממרכז שורנשטיין לתקשורת, פוליטיקה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד כתב על השקילות הכוזבת ששימשה את התקשורת במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016: שקילות כוזבות מתפתחות בממדי ענק כתוצאה מחדשות שליליות חסרות רחמים. אם כל דבר וכל אחד מתוארים בצורה שלילית, יש אפקט משטח שפותח את הדלת לשרלטנים. באופן היסטורי העיתונות סייעה לאזרחים לזהות את ההבדלים בין פוליטיקאי כנה לבין מתחזה. כיסוי החדשות כיום מטשטש הבחנה כזו.

ראו גם

• אישור הסוגר
• אפופניה
• שפה מעורפלת (דו משמעות)
• Whataboutism

קישורים חיצוניים

• Wunderlich, Annelise (2019-06-13). "False Equivalence: Why It's So Dangerous". KQED.
• Sarkis, Stephanie (2019-05-19). "This Is Not Equal To That: How False Equivalence Clouds Our Judgment". Forbes.