שקיעה במונטמז'ור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
וינסנט ואן גוך  |
| תאריך יצירה |
4 ביולי 1888 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
73.3 סנטימטר |
| גובה |
93.3 סנטימטר |
  | |
שקיעה במונטמז'ור הוא ציור נוף שמן על בד שצויר על ידי האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך ב-4 ביולי 1888.[1][2] [3] הציור צויר בזמן שהותו של ואן גוך בארל, צרפת, שם יצר יצירות נוספות כמו החמניות, חדר שינה בארל, והבית הצהוב.
הציור מתאר בצורה אקספרסיוניסטית נוף של גאריג (אנ') (שטח פתוח עם צמחייה ושיחים נמוכים הנפוץ באזור אגן הים התיכון) עם חורבותיו של מנזר מונטמז'ור ברקע.[1] הציור בגודל 93.3 ס"מ על 73.3 ס"מ.
במשך למעלה מ-100 שנה, הוא שכן באוסף פרטי של תעשיין נורווגי והניחו בטעות שהוא מזויף, לפני שנבדק מחדש, אומת ונמכר לבעליו הפרטי הנוכחי. הציור הוצג באופן זמני בין ה-24 בספטמבר 2013 ל-12 בינואר 2014 כחלק מתערוכה במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.
האותנטיות שלה הוטלה בספק מספר פעמים לפני שאושרה כיצירה אמיתית של ואן גוך בשנת 2013. זהו הציור הראשון בגודל מלא של ואן גוך שאושר לאחרונה מאז 1928.[1][4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור נכלל באוסף עבודותיו של אחיו תיאו ואן גוך בשנת 1890.[5] הוא נמכר בשנת 1901 על ידי אלמנתו, יוהנה ואן גוך-בונגר, לסוחר אמנות בפריז.[6]
בשנת 1908 רכש את הציור תעשיין נורווגי בשם כריסטיאן ניקולאי מוסטאד, שהאמין שמדובר ביציריה מקורית של ואן גוך,[2] על פי משפחתו של מוסטאד, שגריר צרפת בשוודיה, ביקר בביתו של מוסטאד, וטען כי הציור אינו של ואן גוך.[1] בעקבות כך הסיר אותו מוסטאד מהתצוגה. הציור נותר מאוחסן בעליית הגג שלו עד מותו.[7]
אימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 הוצג הציור לצוות במוזיאון ואן גוך, אך הוא נדחה משום שלא היה חתום.[1] בשנת 2011 עם התפתחותן של טכניקות בדיקה משופרות, פתח המוזיאון בבדיקה בת שנתיים כדי לבחון את האותנטיות האפשרית של הציור.[8] הציור עבר בדיקה מדוקדקת של סגנון וחומרים, והתגלה כי הוא צויר באותו מגוון צבעים המופיע בעבודותיו של ואן גוך באותה תקופה,[1] ראיות נוספות שאישרו את האותנטיות של הציור היה מכתב שכתב וינסנט ואן גוך לאחיו תיאו ב-5 ביולי 1888, ובו תיאר נוף שצייר יום קודם לכן:
אתמול, בשעת שקיעה, הייתי באחו סלעי שבו גדלים עצי אלון קטנים ומעוותים, וברקע חורבה על גבעה, ושדות חיטה בעמק. זה היה רומנטי, לא ייתכן רומנטי מזה, בסגנון של מונטיצ'לי. השמש שפכה את קרניה הצהובות מאוד על השיחים והאדמה, ממש מטר של זהב. וכל הקווים היו יפים, כל המראה היה בעל אצילות מקסימה. לא היית מתפלא כלל לראות לפתע אבירים וגברות מופיעים, חוזרים מציד עם בזים, או לשמוע את קולו של טרובדור פרובנסי זקן. השדות נראו סגולים, המרחקים כחולים. גם הבאתי איתי סקיצה של המקום, אבל היא רחוקה מאוד ממה שרציתי להשיג.
ב-9 בספטמבר 2013, הודיע המוזיאון כי היצירה אושרה כציור מקורי של ואן גוך.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 "New Vincent Van Gogh painting identified". BBC News.
- 1 2 "Long-lost Van Gogh painting unveiled in Amsterdam". AFP. 9 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2013.
- ↑ "New Van Gogh Painting Unveiled in Amsterdam". NY Times.
- ↑ Sapa-AFP (10 בספטמבר 2013). "Long lost Van Gogh discovered". Sunday Times.
- ↑ "Van Gogh Museum discovers new painting by Vincent van Gogh: Sunset at Montmajour". Van Gogh Museum. 9 בספטמבר 2013.
- ↑ Siegal, Nina (2013-09-09). "A van Gogh's Trip From the Attic to the Museum". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Memmott, Mark (9 בספטמבר 2013). "'New' Van Gogh Painting Identified; Was in a Norwegian Attic". NPR.
- ↑ Siegal, Nina (9 בספטמבר 2013). "Museum Identifies New Van Gogh Painting in Amsterdam". New York Times.
- ↑ "Newly discovered Van Gogh painting kept in attic for years". The Guardian.
- ↑ "Letter 636: To Theo van Gogh. Arles, Thursday, 5 July 1888". Vincent van Gogh: The Letters. מוזיאון ואן גוך.
- ↑ "Van Gogh's Sunset at Montmajour: 'a major addition to the oeuvre'". Daily Telegraph UK. 10 בספטמבר 2013.
