שקיעת החמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דקות ספורות לפני שקיעת החמה.
חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות.

שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן ביניים הנקרא בין השמשות, שנחשב לזמן מעבר בין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים.

קביעת זמן שקיעת החמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם המחשיבים את שקיעת החמה ברגע שבו גלגל החמה שוקע מתחת לאופק, והשמש מתכסה לחלוטין. דעה זו מקורה במהר"ם אלשקר בשם הגאונים, ונפסקה להלכה על ידי השולחן ערוך הרב והגר"א, וכיום היא הדעה המקובלת.

בחישוב זמנה המדויק של שקיעה זו, נחלקו הפוסקים האם השקיעה הנראית היא הקובעת (ולכך במקומות גבוהים השקיעה מתאחרת). או שהשקיעה האסטרונומית שאינה מתחשבת בנתונים הטופוגרפיים של האזור היא הקובעת (ולפיה מחשיבים את כל כדור הארץ כאילו היה בגובה פני הים). רוב הפוסקים סוברים שהשקיעה הנראית היא הקובעת, והרב איסר זלמן מלצר חשש לשקיעה האסטרונומית.

גם על פי השיטה של "השקיעה הנראית", אם ישנם הרים סמוכים שמסתירים את האופק - מנכים אותם. ורק אם ישנם הרים רחוקים - מתחשבים בהם. אם כי לא ברור לחלוטין מה נחשב קרוב לעניין זה.

ישנה עוד דעה של רבנו תם שאומרת שיש שתי שקיעות, כשהשקיעה ההלכתית היא "שקיעת האור" שהיא 58.5 דקות לאחר השקיעה של גלגל החמה. בדעה זו נקטו רוב הראשונים כהרמב"ן, הרשב"א והרא"ש, וכן פסק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך[1]. מחלוקת זו, היא מחלוקת ארוכה בעלת השלכות רבות והיא נתונה בפולמוס. כיום רק קבוצות מסוימות בעיקר בחוץ לארץחסידות סאטמר ועוד) נוהגות כדעת ר"ת גם להקל, ואילו רוב הציבור הדתי והחרדי נוהג כשיטת הגאונים, חלקם גם לקולא וחלקם רק לחומרא.

דיני שקיעת החמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן שקיעת החמה הוא הזמן בו מסתיימות קיום מצוות היום, כמו הנחת תפילין, נטילת ארבעת המינים ועוד, ואחריו מתחיל זמן בין השמשות, שהוא ספק יום ספק לילה.

כמו כן, זמן השקיעה קובע את סוף הזמן בו אפשר להתפלל תפילת מנחה, וגם למנהגים אחרים לא נופלים אפיים (תפילת תחנון) לאחר שקיעת החמה. הרב בעל התניא בסידורו כתב שאין למנוע מלהתפלל תפילת מנחה עד זמן השקיעה לפי ר"ת.

אבל לעניין תפלת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר...

זמן השקיעה קובע גם לכניסת השבת, חגים ויום כיפור (מלבד תוספת זמן הנהוגה בכל מקום לפני מנהגו, בין 20 ל-40 דקות) וכן זמנים נוספים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלכות שבת רסא ס' ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.