שקית (משחק ילדים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שקית, או שני כלבים ועצם, הוא משחק ילדים המיועד לשתי קבוצות. הקבוצות מסודרות על שני קווים, במרחק של כעשרה מטרים זו מזו, כאשר השחקנים בכל קבוצה ממוספרים לפי מיקומם בשורה. במרכז המגרש מונחת שקית (המלאה בחומר כבד, במשקל של כמה מאות גרמים), ולידה עומד מנהל המשחק.

בכל סיבוב, מנהל המשחק קורא מספר. שני השחקנים הממוספרים במספר זה, אחד מכל קבוצה, מזנקים לעבר השקית. השחקן הראשון אשר נוגע בשקית מוגדר כבורח, והשני כרודף. ברגע שנגע הראשון בשקית, עליו לקחתה אל מעבר לקו של קבוצתו. הצליח הראשון להימלט, ניצח בסיבוב. נתפס - ניצחה הקבוצה השנייה.

במקרים בהם הראשון מגיע לשקית בהפרש גדול מן השני, המשחק מהיר ומלא פעילות. עם זאת, המשחק עלול להפוך לחסר חיים כאשר המתחרים מגיעים בערך באותו הזמן אל השקית, ונכנסים למצב יציב של חוסר מעש: ידיהם שלוחות אל השקית, אך אינן נוגעות בה. הראשון שייגע בשקית יוגדר כבורח, ומיד ייגע בו השני, מכיוון שידו מונחת מעל וממתינה.

בגרסה אחרת של המשחק, מנהל המשחק מחזיק בידו מטפחת בד, שאותה שחקני כל קבוצה ינסו להעביר לצד שלהם. הוא יכול לקרוא למספר שחקנים בו זמנית. כאשר המשחק נתקע הוא יכול להחזיר את השחקנים שבמגרש, ולנקוב במספרים חדשים.

דוגמה להתנהלות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנהל המשחק מכריז: "מספר שלוש". שחקן מספר שלוש יוצא מכל קבוצה.
  • המשחק נתקע ללא הכרעה.
  • "מספר אחת להצטרף". שחקן מספר אחת מכל קבוצה - מצטרף.
  • המשחק שוב ללא הכרעה.
  • "אחת ושלוש לחזור, מספרי שבע להגיע".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]