לדלג לתוכן

שקע קרמדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של שקע קרמדק ושקע טונגה, מצפון לניו זילנד, ליד פיג'י, טונגה וסמואה האמריקאית. מימין הלוח הפסיפי ומשמאל הלוח ההודי-אוסטרלי.

שקע קרמדקאנגלית: Kermadec Trench) הוא שקע אוקייני ליניארי בדרום האוקיינוס השקט. הוא משתרע על פני כ-1,000 ק"מ משרשרת הרי לואיוויל (אנ') התת-ימית בצפון (26°S) ועד לרמת היקורנגי (אנ') בדרום (37°S), צפונית-מזרחית לאי הצפוני של ניו זילנד[1]. יחד עם שקע טונגה בצפון, הם יוצרים את מערכת ההפחתה קרמדק-טונגה (אנ'), באורך 2,000 ק"מ, שגם היא כמעט ליניארית ושהחלה להתפתח באאוקן כאשר הלוח הפסיפי החל לסגת מתחת ללוח האוסטרלי (אנ'). קצב ההתכנסות לאורך מערכת ההפחתה הזו הוא מהמהירים ביותר על פני כדור הארץ, 80 מ"מ לשנה בממוצע בצפון ו-45 מ"מ לשנה בממוצע בדרום[2].

שקע קרמדק הוא אחד השקעים האוקייניים העמוקים ביותר בכדור הארץ, ומגיע לעומק של 10,047 מטרים[3]. הוא נוצר כתוצאה מתהליך הפחתה של הלוח הפסיפי שנוחת אל מתחת ללוח ההודו-אוסטרלי, ועובר במקביל לרכס קרמדק (אנ') וקשת האיים וממזרח לו. שקע טונגה מסמן את המשך ההפחתה צפונה.

לתעלת קרמדק יש המשך דרומי בשקע הִיקוּרָנְגִ'י (אנ') המלא במשקעי זרמי עכירות טורבולנטים, אך סדרה של הרים ימיים על הלוח האוסטרלי (אנ') משמשים כסכר ומונעים ממשקעי זרמי עכירות אלה להגיע לתעלת קרמדק הדלה בסדימנטים[4].

שני לוחות אוקייניים: הפסיפי וההודי-אוסטרלי, נפגשים בתעלת קרמדק, הממוקמת הרחק מכל יבשה גדולה יותר. מסיבה זו, הלוח הפסיפי, כמו גם השקע עצמו, מכוסים רק בכ-200 מטר של משקעים. השקע ישר כמעט לחלוטין והגאומטריה הפשוטה שלו היא תוצאה של אחידות הקרום הימי המופחת. קרום ימי זה נוצר בשקע אוסבורן (אנ'), הממוקם מצפון לשרשרת הרי הים של לואיוויל (אנ'). גבעות תהומיות על הקרום הימי המופחת מכוונות בניצב למרכז ההתפשטות העתיק, וקרום זה הוא בן 72–80 מיליון שנה ליד הרי הים של לואיוויל בקצה הצפוני, ויותר מ-100 מיליון שנה ליד רמת היקורנגי בקצה הדרומי. אין הרי ים על קרקעית הים ליד תעלת קרמדק, מלבד אחד היושב על מדרון התעלה ב-31.50°S 176.45°W שתוארך ל-54.8±1.9 מיליון שנה[1].

מאמצי המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014, ה"נראוס" (אנ'), צוללת מחקר בלתי מאוישת המופעלת על ידי המכון האוקיינוגרפי וודס הול (WHOI), התפוצצה עקב לחץ גבוה בעומק של 9,990 מטרים, בעת חקר תעלת קרמדק[5]. בדצמבר 2022, צוות מחקר מהאקדמיה הסינית למדעים (אנ') ומהמכון הלאומי לחקר מים ואטמוספירה של ניו זילנד (אנ'), הגיע לתחתית מעמק שול (הנקודה העמוקה ביותר בשקע קרמדק)[6], כמעט 10 ק"מ מתחת לפני השטח[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקע קרמדק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]