שרה ב"ק

שרה ב"ק
	שרה ב"ק, 2022
לידה	19 בספטמבר 1975 (בת 48); קריית ארבע, ישראל
שם לידה	שרה אינדור
מדינה	ישראל
השכלה	מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות
תקופת הפעילות	מ-2002
מעסיק	ישראל היום, עכשיו 14, מעריב השבוע
בן זוג	אפרים ב"ק
צאצאים	6
קישורים חיצוניים
פייסבוק	sara.beck.9847
טוויטר	sarabeck75
	www.sarabeck.co.il

שרה ב"ק (נולדה ב-19 בספטמבר 1975) היא אשת תקשורת, עיתונאית, מגישת טלוויזיה ורדיו, פובליציסטית, מנחת אירועים וזמרת ישראלית. הייתה מועמדת לכנסת ה-23 מטעם מפלגת אח"י ברשימת "ימינה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם שרה אינדור וגדלה בירושלים. בתו של מאיר אינדור, יו"ר אלמגור - ארגון נפגעי טרור ונכדתו של הרב אברהם חזן, הרב הראשי של משטרת ישראל והשב"ס. בנעוריה למדה באולפנת צביה ירושלים ולאחר סיום לימודיה שירתה במסגרת השירות הלאומי כקומונרית בסניף בני עקיבא בחצור הגלילית ובמדרשה בקריית שמונה, שם הכירה את הרב אפרים ב"ק, לו נישאה בשנת 1994.

בעלת תואר ראשון במשפטים ממכללת שערי משפט ותואר שני במדיניות ציבורית מתכנית המנהלים של ביה"ס למדיניות ציבורית פדרמן של האוניברסיטה העברית בירושלים. למדה בימוי והפקה בבית הספר הדתי לקולנוע "מעלה" בין השנים 1996–2000. עבודת הגמר שלה, הסרט "תפילה זכה", שודר בערוץ 2 והוקרן בפסטיבלי דתות בגרמניה, באיטליה, ברוסיה ובקליפורניה.^[1]

בשנת 1999 השתתפה במסע הג'יפים האתגרי מלכת המדבר, וזכתה בו במקום השלישי.

בשנת 2000 נסעו בני הזוג ב"ק לשליחות בקראקס, ונצואלה, במסגרת כולל תורה מציון שם לימדה עברית וסייעה בענייני גיור.

בשנת 2002 החלה לעבוד בעולם התקשורת. בשנים 2002–2011 הייתה כתבת לענייני חינוך וקליטה בחברת החדשות של ערוץ 2. לאחר מכן עבדה בתוכנית התחקירים "360" של רשת^[2] והגישה את "ערב חדש" בערוץ הראשון^[3] ואת "ערב חדש לילדים", בערוץ חינוכית 23.^[4] הגישה את תוכנית האקטואליה "עצם העניין" בגלי ישראל,^[5] את תוכנית "עונג שבת" ברדיו אקו 99 FM^[6] והייתה בעלת טור שבועי בעיתון "מעריב סופהשבוע".

במרץ 2020 עברה ב"ק לערוץ 20 (לימים עכשיו 14) בו היא מגישה תוכניות אקטואליה, ובהן "חדשות הלילה", תוכנית ראיונות אישיים - 24 דקות, ולעתים גם את "המהדורה המוקדמת" ו"הסיפור המרכזי".^[7]

ב"ק היא גם זמרת. בנעוריה שרה במסגרת צוות הווי בני עקיבא. ב-2012 העלתה מופע משותף עם אריאל הורוביץ ואחד השירים מהמופע "שעשאך כרצונו" נכלל באלבומו של הורוביץ, "הגיבורים שלי".^[8] ב"ק הופיעה עם התזמורת האנדלוסית הישראלית^[9] ועם סימפונט רעננה, יחד עם שלומית אהרון וחזנים.^[10] היא מופיעה גם עם הרכב נשים בשם "שירי".^[11]

ב"ק הנחתה את טקס פרסי ישראל^[12] ואת טקס יום השואה ביד ושם.^[13]

ב-2017 השיקה, יחד עם ד"ר זאב קיציס את "זושא - מגלים את הסיפור החסידי",^[14] פרויקט שמציג סיפורים חסידיים ומבאר אותם על מנת להנגיש אותם לחברה הישראלית.^[15] ב-2018 הקימה עם החכם ד"ר חזי כהן את מיזם "חכימא"^[16] - מאגר הסיפורים של חכמי המזרח.^[17] היא עומדת בראש שני המיזמים, במסגרת המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

הייתה חברה במליאת מועצת העיתונות ובהנהלת ארגון העיתונאים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 שוריינה במקום השני ברשימת מפלגת הבית היהודי המאוחד^[18] ולבסוף הוצבה במקום השמיני ברשימת ימינה, שאיחדה את הבית היהודי, הימין החדש והאיחוד הלאומי – תקומה, כנציגת מפלגת אח"י. הרשימה קיבלה שישה מנדטים, ועקב מיקומה של ב"ק היא לא נכנסה לכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לרב אפרים ב"ק, ואם לשישה ילדים.^[19]

מתגוררת בקיבוץ כפר עציון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שרה ב"ק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שרה ב"ק

שרה ב"ק, ברשת החברתית פייסבוק
שרה ב"ק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שרה ב"ק, ברשת החברתית אינסטגרם
שרה ב"ק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שרה ב"ק, חדשות 2 באינטרנט
ירעם נתניהו, שליפות עם שרה בק, באתר nrg‏, 5 ביוני 2007
ריאיון עם שרה בק, באתר "ארגמן"
לי-אור אברבך, ‏שרה ב"ק: "בג"ץ לא היה צריך להעמיד עצמו במצב של 'הרבנים או אנחנו'", באתר גלובס, 25 ביוני 2010
דורון חלוץ וינאי יחיאל, ענייני פנים - שרה ב"ק, באתר הארץ, 12 במרץ 2011
הטובה לתקשורת, ראיון במקומון גושפנקה
יוני בינרט, שרה ב"ק: אישה לא קונבנציונלית, באתר Xnet‏, 22 באוקטובר 2011
קרני אלדד, ‏"זה שאני מראיינת לגיטימית ולא 'מתנחלת' - זאת מהפכה", באתר ‏מאקו‏, 12 ביוני 2017
רשימת הטורים של שרה ב"ק, באתר עיתון סופהשבוע
אמילי עמרוסי, "הגעתי לתקשורת כדי להשפיע, אבל כעיתונאית אני פרשנית בזמן שהמשחק מתנהל על המגרש", באתר ישראל היום, 30 בינואר 2020
ניצן קידר, "אני המקף המחבר בין התורניים לליברליים", באתר ערוץ 7, 6 בפברואר 2020

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ תפילה זכה, באתר מעלה
^ לי-אור אברבך, ‏העיתונאית שרה ב"ק עוזבת את חדשות ערוץ 2 לאחר 8 שנים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2010.
^ ערן סויסה, ב"ק, סגל וקוולר ל"ערב חדש", באתר nrg‏, 20 ביולי 2011.
^ אלכסנדר כץ, 'ערב חדש' - עכשיו גם בגרסה לילדים: החינוכית רוצה מהדורת חדשות לבני נוער, באתר אייס
^ אלכסנדר כץ, קאמב"ק: שרה ב"ק מצטרפת לגלי ישראל - תגיש אקטואליה בימי חמישי בבוקר, באתר אייס
^ הקלטות התוכנית באתר icast
^ שרה ב"ק באתר ערוץ 20
^ אסף נבו, ‏שרה ב"ק גם שרה: "שעשאך כרצונו", באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2012
^ באתר התזמורת האנדלוסית
^ בדף הפייסבוק של שרה ב"ק
^ בדף הפייסבוק של המינהל הקהילתי "רמות אלון"
^ טקס פרסי ישראל 2017
^ טקם יום השואה 2018
^ אתר מיזם "זושא"
^ אמילי עמרוסי, "אומה בלי סיפור לא יכולה להתקיים", באתר ישראל היום, 30 במרץ 2017
^ אתר מיזם "חכימא"
^ הודיה כריש חזוני, מאגר הסיפורים של חכמי המזרח יוצא לאור, 9 באוקטובר 2020], באתר מקור ראשון
^ שרה ב"ק במקום ה-3: זאת רשימת הבית היהודי, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2020
^ אמילי עמרוסי, "הגעתי לתקשורת כדי להשפיע, אבל כעיתונאית אני פרשנית בזמן שהמשחק מתנהל על המגרש", באתר ישראל היום, 30 בינואר 2020

[1] תפילה זכה, באתר מעלה

[2] לי-אור אברבך, ‏העיתונאית שרה ב"ק עוזבת את חדשות ערוץ 2 לאחר 8 שנים, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2010.

[3] ערן סויסה, ב"ק, סגל וקוולר ל"ערב חדש", באתר nrg‏, 20 ביולי 2011.

[4] אלכסנדר כץ, 'ערב חדש' - עכשיו גם בגרסה לילדים: החינוכית רוצה מהדורת חדשות לבני נוער, באתר אייס

[5] אלכסנדר כץ, קאמב"ק: שרה ב"ק מצטרפת לגלי ישראל - תגיש אקטואליה בימי חמישי בבוקר, באתר אייס

[6] הקלטות התוכנית באתר icast

[7] שרה ב"ק באתר ערוץ 20

[8] אסף נבו, ‏שרה ב"ק גם שרה: "שעשאך כרצונו", באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2012

[9] באתר התזמורת האנדלוסית

[10] בדף הפייסבוק של שרה ב"ק

[11] בדף הפייסבוק של המינהל הקהילתי "רמות אלון"

[12] טקס פרסי ישראל 2017

[13] טקם יום השואה 2018

[14] אתר מיזם "זושא"

[15] אמילי עמרוסי, "אומה בלי סיפור לא יכולה להתקיים", באתר ישראל היום, 30 במרץ 2017

[16] אתר מיזם "חכימא"

[17] הודיה כריש חזוני, מאגר הסיפורים של חכמי המזרח יוצא לאור, 9 באוקטובר 2020], באתר מקור ראשון

[18] שרה ב"ק במקום ה-3: זאת רשימת הבית היהודי, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2020

[19] אמילי עמרוסי, "הגעתי לתקשורת כדי להשפיע, אבל כעיתונאית אני פרשנית בזמן שהמשחק מתנהל על המגרש", באתר ישראל היום, 30 בינואר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]