שרה פאיאנס-גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

שרה פָאיַאנְס-גְליק (190020 בינואר 1976) הייתה מחנכת לגיל הרך, המפקחת על גני הילדים בארץ מטעם מחלקת החינוך משנת 1936 והמפקחת הראשונה מטעם משרד החינוך והתרבות, כלת פרס החינוך של עיריית תל אביב לשנת 1969.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1900 בעיר ביאליסטוק, בתם של הרב דוד פאיאנס, ראב"ד ביאליסטוק וחבר הוועד המרכזי של "המזרחי", והרבנית מרים (מצד אמה נכדתו של ראב"ד ביאליסטוק הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין ונינתו של אביו, הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (1816–1879), רבה הנודע של ביאליסטוק, מחבר הספר "עונג יום טוב").

קיבלה חינוך עברי מסורתי, ולמדה בבית ספר תיכון. לאחר שסיימה את לימודיה נסעה ללמוד פדגוגיה במכון הפסיכולוגי שעל יד אוניברסיטת ברלין, והתמחתה בפסיכולוגיה אקספרימנטלית של גיל הילדות. נישאה לד"ר שמואל אליעזר גליק, רופא גינקולוג.[1]

בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל. לימדה פסיכולוגיה בסמינרים למורות וגננות בתל אביב ובירושלים.

בשנת תרצ"ו-1935 התמנתה על ידי הוועד הלאומי כמפקחת על גני הילדים בארץ. לאחר קום המדינה ב-1948 הייתה למפקחת הראשית הראשונה מטעם משרד החינוך והתרבות. היא החזיקה במשרתה עד 1967.[2]

פרסמה ספרים ומאמרים בתחומה בעברית ובגרמנית, מהם רבים בירחון "הד הגן". בשנים תש"ז עד תשי"ז ערכה את "אוּשיות", כתב עת לענייני החינוך שלפני בית הספר.

בשנת 1969 זכתה בפרס לעובדים בתחום החינוך העברי מטעם עיריית תל אביב, על פועלה הספרותי-חינוכי הענף בתחום החינוך לגיל הרך. [3]

נפטרה ב-1976, בגיל 75. נקברה בבית העלמין קריית שאול לצד בעלה, שנפטר חמש שנים קודם לכן, ב-1971.[4]

אחיה הגדול אריה לייב פאיאנס היה עורך ובלשן עברי, ובנו דוד פאיאנס משורר, סופר ועורך.

אביה התכונן לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בטרם הספיק.[5] אמה ואחותה הגדולה מינה קפלן עלו לארץ אף הן.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילד וסביבתו הפסיכולוגית: ממשנת הפסיכולוגיה של הילד האכספרימנטלית החדישה, תל אביב: ארץ, תרצ"ה.
  • "המשחק והיצירה בגיל שלפני בית הספר", תל אביב: מרכז התאחדות הגננות בארץ ישראל, [1936?]. (חוברת)
  • הפסיכולוגיה התבניתית (Gestaltpsychologie), תל אביב: (דפוס הפועל הצעיר), תרצ"ט.
  • החינוך בגיל הרך: בעיות ודרכים, תל אביב: יבנה, תשכ"ח. (ממאמריה על בעיות החינוך שלפני בית הספר, שהתפרסמו בכתבי עת פדגוגיים שונים בארץ)

בעריכתה:

  • שרה פאיאנס-גליק, יוסף שקד (עורכים), מדריך לתוכנית העבודה בכיתה א פעלתנית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי, תשכ"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'ד"ר שרה פאיאנס-גליק', בתוך: האשה העבריה בחזון הדורות; סִדר וערך ל’ חזן, תל אביב: י’ שמעוני, תשי"ד, עמ' 84.
  • ישעיהו פרישמן, 'ד"ר שרה פאינס-גליק ז"ל', אושיות (ביטאון למחנכים בגיל הרך) 1 (תשל"ח), 4–8.
  • שושנה צחורי, 'לזכרה של ד"ר ש' פאיאנס-גליק', אושיות 2 (תש"מ), 51–53.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו עליו אצל: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948, מהדורה מעודכנת ומורחבת ליובל המאה להסתדרות הרפואית בישראל, 1912–2012, זכרון יעקב: איתי בחור – הוצאה לאור, 2012.
  2. ^ צפורה שחורי-רובין, כור היתוך במגרש המשחקים, פנים: הקרן לקידום מקצועי 42 (אביב 2008), באתר הסתדרות המורים.
  3. ^ פרס החינוך של עת"א יוענק לשרה פאיאנס־גליק ולש. לוין, דבר, 6 ביוני 1969; "פרס החינוך" של עת"א הוענק בסימן "יום המורה", דבר, 19 ביוני 1969.
  4. ^ שרה גליק באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  5. ^ נפטר רבה של ביאליסטוק, הרה"ג דוד פאיאנס, דואר היום, 25 במרץ 1935.