שרה שפירא

שרה שפירא (1866–1932?) הייתה משוררת עברייה שחייתה באימפריה הרוסית וברוסיה. ידועה בזכות שירה "ציון", שנודע לפי מילות הפתיחה שלו, "אל טל ואל מטר".^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא נולדה בשנת 1866. סבה, ישעיה מאיר שפירא, היה רב ואב בית דין בקהילת יהודי צ'ורטקוב שבגליציה.^[2] אביה, ד"ר דוד בנימין שפירא, היה רופא בעיר דינבורג שברוסיה (היום דאוגבפילס בלטביה), ופרסם מאמרים בעיתונות העברית. היא גדלה בדינבורג וכן אצל סבה בצ'ורטקוב.

פרסמה מאמרים^[3] ושירים בכתבי עת עבריים.

שירה "ציון", שנודע לפי מילות הפתיחה שלו, "אל טל ואל מטר" (שמקורן בקינת דוד), פורסם בשנת 1887, בכרך השני של השנתון "כנסת ישראל" שבעריכת שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר). ארבע שנים לאחר פרסום השיר הלחין אותו דוד קבונובסקי, מלחין יהודי-רוסי שפעל באודסה בסוף המאה ה-19. השיר התקבל בהתלהבות ביישוב,^[4] ונדפס בשירונים ציוניים רבים.

בשנת 1901 עבדה כמורה באודסה, והשתתפה בוועידת "חובבי ציון" שהתכנסה בעיר. קיימה קשר מכתבים עם המשורר יהודה לייב גורדון (יל"ג), שאף הקדיש לה ארבעה משיריו. גם המשוררים יצחק רבינוביץ ויהודה ליב גמזו כתבו לה שירי תהילה.

אחרי המהפכה הרוסית עברה להתגורר במוסקבה עם אביה. עבדה בקיטלוג ספרים עבריים במחלקה העברית-היהודית של ספריית לנין, והייתה עוזרתו של מנהל המחלקה, שמואל אייזנשטדט.