שרולטה שטיינברגר
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1875 וילוק, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1966 (בגיל 91) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| ענף מדעי |
גינקולוגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1900) |
  | |
שרולטה שטיינברגר (בהונגרית: Steinberger Sarolta; 12 בספטמבר 1875 – 24 בנובמבר 1966) הייתה רופאת נשים יהודייה-הונגרייה, הרופאה הראשונה שסיימה את לימודיה והוסמכה באוניברסיטת בודפשט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרולטה ויינברגר נולדה בטִיסַהאוּילַאק אז בשטח אוסטרו-הונגריה (כיום הכפר וילוק(אנ') באוקראינה על גבול הונגריה). היא הייתה השביעית בין ילדי המשפחה היהודית האמידה. היא סיימה את בית הספר התיכון באופן פרטי ואת בחינות הבגרות עברה בגימנסיה הקלוויניסטית בקלוז' (כיום ברומניה). על פי ההחלטה משנת 1895 של הקיסר פרנץ יוזף, מלך הונגריה, ניתן היתר על ידי שר החינוך והדתות ההונגרי לאפשר כניסתן של נשים לקורסים הרפואיים, הפילוסופיים והפרמצבטיים באוניברסיטאות בהונגריה[1][2][3]. הצו פתח את הדרך גם לשטיינברגר, שהוסמכה ב -3 בנובמבר 1900 כרופאה הראשונה שסיימה את לימודיה באוניברסיטת בודפשט. היא המשיכה את התמחותה בגינקולוגיה בחו"ל.
ב-1902 פרסמה דר' שטיינברגר מאמר בשבועון הרפואי של הונגריה בשם "תולדות הרופאות". בחזרתה הביתה מההתמחות בשווייץ התחילה לעבוד בקליניקת טאופר. הקליניקה, על שם מייסדה, וילמוש טאופר, החלה את פעילותה עוד בשנת 1881. דר' שטיינברגר מונתה בשנת 1928 כראש המחלקה הרפואית בביטוח לאומי בהונגריה[4] (OTI) וכיהנה בתפקיד עד 1944. בשנה זו נאלצה לפרוש בשל החוקים שאסרו העסקת יהודים במוסדות הממשל הממלכתי והעירוני. היא פרשה לביתה ב-Pesthidegkút, בודפשט עד מותה ב-24 בנובמבר 1966.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייתכן ששטיינברגר הייתה יכולה לעזוב את הונגריה בשנת 1938, לאחר שהנאצים סיפחו את אוסטריה. המקרה של ד"ר שטיינברגר שימש דוגמה בארצות הברית לסופרז'יסטית המובילה קארי צ'פמן קאט, שביקשה מהממשל להקל על הגירת יהודים לתוך ארצות הברית לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה. כלת פרס השלום העולמי, רוזיקה שווימר (יהודייה ממוצא הונגרי), פנתה לקאט כדי שתחתום על מכתב התומך ביוג'ניה מלר(אנ') ובשרולטה שטיינברגר[5] להגר לארצות הברית, אך קאט סירבה לחתום על המכתב.
