שרון אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרון אלכסנדר
Sharon Alexander in Mafti as Baruch.JPG
אלכסנדר בתפקיד ברוך בסרט מפטיר
לידה 21 במאי 1962 (בן 55)
ישראל
פרסים פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרון אלכסנדר (נולד כשרון אלכסנדר הכהן[1] ב-21 במאי 1962) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי. זוכה פרס אופיר על משחקו בסרט של אסי דיין "החיים על פי אגפא".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 שיחק לראשונה בסרט הקולנוע "פצעי בגרות" של הבמאי זאב רווח. ב-1987 סיים את לימודי המשחק שלו בבית הספר למשחק בית צבי וכבר באותה שנה השתתף בסרט "אהבה אסורה". בשנת 1989 השתתף בסרט "אחד משלנו", לצד אלון אבוטבול ודן תורן, ועל משחקו זכה בפרס אופיר.

בשנת 1990 השתתף בסרט "נשיקה במצ"ח" בבימויו של שמוליק פירסטנברג והפקתו של יהודה ברקן.

בשנת 1991 השתתף בסרט "שרה אהרונסון" של הבמאית אורנה בן-דור, וכן בסרט "גמר גביע" לצד משה איבגי. השתתף בהצגות בתיאטרון באר שבע; "אילוף הסוררת", "מנפיסטו", "ברווז הפרא", "מסיבת יום ההולדת של ישראל שפי", "מותו של סוכן", "קומדיה של טעויות" ו"מהומה רבה על לא דבר".

בשנת 1992 זכה בפרס אופיר שני על משחקו בסרט של אסי דיין, "החיים על פי אגפא", בו שיחק לצד גילה אלמגור ושולי רנד. כמו כן השתתף ב-"סיפורי תל אביב" לצד יעל אבקסיס וענת וקסמן ו"חסד מופלא" של עמוס גוטמן לצד אקי אבני ורבקה מיכאלי.

השתתף בסדרת הטלוויזיה "רצח למהדרין". ב-1993 שיחק ב"אישה זרה" לצד גידי גוב, ב"אור אחר" ו"רצח בים המלח", ובהצגת היחיד "נחש", אותה ביימה דליה שימקו. בין השנים 1994 ו-1996 שיחק בתיאטרון הספרייה ב"בנו כופתא בוכתא" ו"ההבטחה", ובתיאטרון הבימה, השתתף בהצגות "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הדה גבלר", "מלינקי", "לב טוב", "ציד המכשפות" ו"הבחורים בדלת ממול". שיחק בהקאמרי ב"אלמה" ו"מעין הגפרית" ובתיאטרון בית ליסין ב"המים זוכרים"

בשנת 1995, השתתף בסרטו של רפי בוקאי "מרקו פולו: הפרק האחרון" לצד אביטל דיקר וב"לילה לבן" לצד שמיל בן-ארי שזכה בפרס מיוחד בפסטיבל קאן. עד 1998 שיחק בתיאטרון הסימטה ב"אשתי הנצחית לשעבר" ו"מלחמת טרויה לא תהייה" וביים את ההצגה "בשר".

הצלחתו והמשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 החל ללמד משחק בבית הספר שפתח, וגם ללמד במספר קורסים, ביניהם בבית הספר קמרה אובסקורה. משנת 2011 הוא מלמד ומביים באקדמיה לאמנויות המופע, תל אביב. בשנת 1997 שיחק ב"אופציה" ובסדרת הטלוויזיה "קפה פריז" של אמנון רובינשטיין. ב-1998 שחק ב"כרוניקה של אהבה" וב"משחקי ילדים". בשנת 1999 שיחק ב"סיבת הרצח מוות" של ערן ריקליס וב"קשר עיר" לצד דפנה רכטר. בשנת 2000 השתתף ב"שקרים לבנים" לצד אריה אליאס. באותה שנה נמנה עם מייסדי שח"ם - איגוד שחקני המסך. ב-2001 שיחק ב"חמש דקות בהליכה" לצד נועה תשבי וב"חיה מוגנת".

ב-2002 שיחק ב"תמונה קבוצתית עם אישה" לצד מיכל ינאי וב"פיתוי" לצד גיא מרוז ואורנה פיטוסי. ב-2003 שיחק ב"הביוגרפיה של בן", ב"סיפורו של בן-דן וולמן" ובתפקיד אורח בסדרה "שבתות וחגים". בשנת 2004 שיחק בסדרת הטלוויזיה "האדומות" ובטלנובלה "מיכאלה". בשנת 2005 שיחק ב"טלנובלה בע"מ" בתפקיד נפתלי אונגר שלמשך פרקים אחדים שיחק אותו טוביה צפיר. באותה שנה שיחק בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן". בשנת 2006 השתתף בסרט הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים, הסרט המוקומנטרי הקצר "סיפורו של ג. ג. אסלמונד", לצידם של גורי אלפי וגילה אלמגור. בשנת 2007 לוהק לעונה השנייה של הסדרה האלופה בתור זאביק. בסוף 2007 לוהק שרון לטלנובלה "בובות" בתור צלם מזדקן. בשנת 2008 השתתף בהצגה "אוגוסט: מחוז אוסייג'" בתיאטרון הבימה לצידם של גילה אלמגור, אריה מוסקונה, מרים גבריאלי, ליליאן ברטו ואחרים. ב-2009 שיחק שרון בסדרה "חצויה" אשר הועלתה יישירות ל-Hot V.O.D ואף שודרה בערוץ הילדים לאחר מכן.

ב-2010 שיחק אלכסנדר בעונה השנייה של סדרת הילדים והנוער "דאוס" המשודרת ב-yes. ב-2011 שיחק בסדרה ילדי ראש הממשלה בתור גנן ועובד בית וכן גילם את נוח ראש העיר בסדרת הילדים "החולמים" של HOT בערוץ הילדים. באותה שנה לוהק אלכסנדר לתפקיד בסדרת האקשן המשטרתית של ערוץ 10 "אחת אפס אפס" בתפקיד פקד גדעון ברקוביץ'. השתתף בסדרה של הוט "תנוחי", לצד ישי גולן, יעל גרובגלס, ואחרים. שיחק בסדרת הילדים "החממה" בתפקיד זאב נאמן, ראש לשכת ראש הממשלה והאיש הרע של הסדרה.

בין השנים 2008 ו-2010 יצר שרון את הסדרה האינטרנטית "חייו הנפלאים של הסלב" אותה כתב ובה כיכב (את הסדרה ביים אורי הוכמן) ובה סימן לראשונה את התרבות הסלבריטאית כמטרה סאטירית. המיזם התקשורתי הפרובוקטיבי והסדרה המצולמת, אשר מנתה 16 פרקים, שודרה באתר Nrg במשך שנה וחצי. הקמפיין התקשורתי שליווה אותה היה ייחודי ונמשך יותר משנתיים. בהם הופיע שרון באמצעי התקשרות כדמות הסלב הנלעג והמוקצן ויצר בלבול תקשורתי מכוון, אשר נועד לחדד את המסר. הסדרה זכתה להדים רבים ונחשבת כפורצת דרך.

בשנת 2011 כתב שיחק והפיק את ההצגה "החמור והשמנמונת" בה שיחק עם השחקנית קטיה זימבריס תחת הבימוי של יגאל זקס. ההצגה היא קומדיה קיצונית וסרקסטית החושפת את הריקנות, השקרים וחוסר התכלית בחיפוש אחרי אשליית האהבה הרומנטית. ההצגה קצרה שבחים ועדיין מציגה בתיאטרון הסמטה ביפו.

ב-2012 שיחק בסדרת האינטרנט "הרפתקאות מגה מופלא וילדון הפלא" לצד איציק לוי, הוא גילם גיבור על מזדקן בשם "מגה-מופלא" שהחליט לעשות קאמבק כדי להביס את אויבו ד"ר קפטן, אותו גילם דב גליקמן.

ב-2013 שיחק בסדרה "אניגמה".

ב-2015 שיחק את אמנון בסדרה החדש של עומרי גורדון ואת הרב בסרט הסטודנטים "שפסעלך" של דרור נובלמן.

משנת 2014 החל לשחק בהצגת היחיד "הנחש" בבימויה של דליה שימקו.

בשנת 2016 שיחק בסרט "שבוע ויום" שזכה בפרס של פסטיבל קאן. בשנת 2017 שיחק בתפקיד הראשי בסרטה של מיכל בת אדם "הדרך לאן".

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר היה נשוי לשחקנית סמדר קילצ'ינסקי ולהם שלושה ילדים. בתקופת נישואיהם ניהלו השניים בית ספר למשחק. לאחר גירושיו ניהל מערכת יחסים ארוכה עם השחקנית ענת עצמון.

מתגורר ברמת גן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרון אלכסנדר בוויקישיתוף


הקודם:
1988 - -
זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1989
שרון אלכסנדר ("אחד משלנו")
הבא:
1990 - משה איבגי
הקודם:
1991 - ששון גבאי
זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת
1992 - שרון אלכסנדר ("החיים על פי אגפא")
הבא:
1993 - אסטבן גוטפריד