שרון דנון
![]() | |
לידה |
22 בספטמבר 1979 (בת 43) ראשון לציון, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
תקופת הפעילות | 1999–הווה (כ־24 שנים) |
עיסוק | שחקנית |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |



שרון דנון (נולדה ב-22 בספטמבר 1979) היא שחקנית, במאית ותסריטאית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרון דנון נולדה וגדלה בראשון לציון, מכיתה ז' עד שהתגייסה לצבא הייתה בחוג לתיאטרון של נועם בן אז״ר. בצה"ל שירתה בתיאטרון חיל האוויר, במסגרתו שיחקה את אבישג בהצגה "החקירה", שאילן חצור עיבד וביים. בזמן הצבא השתתפה בסדנת משחק של רחל שור. ההצגה הראשונה בה שיחקה בתיאטרון הרפרטוארי הייתה "פרויקט מקבת'" במסגרת התיאטרון הקאמרי.
דנון בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב (2003-2000), בין חבריה לכיתה היו לוסי דובינצ'יק, רועי אסף, אודי רוטשילד וליאת אזר. במהלך לימודיה זכתה במלגת קרן שרת אמריקה ישראל. הצגת הסיום שלה בסטודיו הייתה "מחזמר", פרי עטם של משה נאור ומעיין בלום, בבימויו של נאור, שהמשיכה ורצה אחר-כך בצוותא. בתום לימודיה שיחקה בהצגה "מיתוס", במסגרת אנסמבל עיתים של רנה ירושלמי, וטסה עם ההצגה לפסטיבלים שונים ברחבי תבל. בהמשך גם למדה במגמת קולנוע בבית הספר לאומנויות "מנשר לאמנות" ולמדה צילום ב"צילום בעם", בית ספר לצילום.
בשנים 2004–2012 שיחקה שרון דנון בתיאטרון אורנה פורת בתפקיד הראשי של עדי, בהצגה "העדי של עדי"[1]. היא שיחקה במדיטק בתפקיד הראשי של חנה'לה בהצגה "קרישנדו ואני" על פי ספרה של דבורה עומר. היא גם קריינה את הספר בסדרת ספרי שמע שניתן להוריד בתשלום מרשת האינטרנט ובנוסף לכך קריינה את הספרים "בקבוק הבושם של אמא" מאת יונה טפר, "קירות שלא רואים" מאת עפרה גלברט-אבני ו"אילן והדבר שנעלם" מאת מירה סביר.
ב-2005 שיחקה בהצגה "הדוכסית של אמלפי" מאת ג'ון וובסטר, בבימויו של גדי רול, בתיאטרון חיפה. היא גילמה את דמותה של קריולה, אשת סודה והמלווה של הדוכסית של אמלפי (רותי גולדברג-רוזן). בהצגה שיחקו גם יוסף אבו ורדה, ג'וליאנו מר ודורון תבורי[2].
בין השנים 2006 ל-2013 הייתה דנון שחקנית התיאטרון הקאמרי. היא שיחקה בקומדיה "יתוש בראש"[3], פרי עטו של ז'ורז' פדו, בתפקיד אז'ני, חדרנית בבית מלון והייתה מועמדת על כך לפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המבטיחה לשנת 2006[4]. היא זכתה במלגה ע"ש עדנה פלידל לשחקנים צעירים מטעם הקאמרי ב-2007. בהצגה "היה או לא היה" גילמה את דמותה של בלה, אשתו של אלכסנדר פן[5]. בשנים 2010–2012 שיחקה בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי" של ברכט בבימויו של אודי בן-משה[6].
ב-2004 הייתה לה תוכנית קיץ יומית "סברס" בטלוויזיה החינוכית, ששודרה בחופש הגדול.
בשנים 2005–2006 דנון הנחתה ושיחקה ב"שוונג", תוכנית נוער של מערכונים וראיונות בטלוויזיה החינוכית.
דנון שיחקה במיני-סדרה "חברות הכי טובות" ב-HOT, בתפקיד סופי[7]. הסדרה מספרת על שלוש נשים בצעירותן ובבגרותן. ענת וקסמן שיחקה את סופי בבגרותה. היא שיחקה בתפקידי אורח בסדרות הטלוויזיה "אדומות", "שירות חדרים", "פרשת השבוע" ו"הבורר".
ב-2013 דנון כתבה וביימה את הסרט הקצר "עקומה מעל גיל שלושים", שהוצג בסינמטק חיפה, במסגרת פסטיבל סרטים קצרים. בסרט היא מביאה את נקודת המבט הצינית שלה על המושג רומנטיקה[8].
תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה
שנה | תוכנית | תפקיד | ערוץ | במאי |
---|---|---|---|---|
2003 | שברים פשוטים (סרט קצר) | אחות בבית חולים | ערוץ הילדים | קובי פז |
2003 | אדומות | תפקיד אורח (רוני) | ערוץ הילדים | ליאורה קמינצקי ויובל גרנות |
2006-2005 | שוונג | הנחיה, משחק ושירה בתוכנית שבועית | הטלוויזיה החינוכית | שאול גורודסקי |
2006 | חברות הכי טובות | סופי הצעירה | HOT3 | עדנה מזי"א |
2008 | שירות חדרים | כלה | ערוץ 2, רשת | איתן ענר ורוני גרובר |
2008 | פרשת השבוע | תפקיד אורח | HOT | רני בלייר |
2010 | הבורר, עונה 3 | תפקיד אורח | HOT | שי כנות |
2013 | ישראל | מלצרית | ערוץ 10 | רועי פלורנטין |
2017 | נופלות על הרגליים | רינת | ערוץ 2, קשת | איילת מנחמי |
2017 | כדברא | לורי | ניקלודיאון | עודד רז |
2019 | נבסו | מורה | ערוץ 2, רשת | שי בן עטר |
2019 | הנערים | כתבת טלוויזיה | HBO, ערוץ 2, קשת | יוסף סידר וחגי לוי |
2020 | מצולמים 2 | אחות טיפת חלב | HOT3 | אורי כץ |
קולנוע
סרט | במאי | תפקיד | שנה | פרסים ופסטיבלים |
---|---|---|---|---|
חסימות (22 דקות, סרט קצר, בי"ס מעלה) | גולן רייז | קטי | 2011 | השתתף בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בתל אביב, בפסטיבל הסרטים הקצרים בגליל, זכה פרס בפסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי שנערך במינכן, גרמניה. |
על חבל דק (סרט קצר) | גולן רייז | טלי | 2013 | |
עקומה מעל גיל שלושים | שרון דנון | שירי | 2013 | השתתף בפסטיבל חיפה קצר ומצחיק וזכה במקום שני בפרס חביב הקהל של אתר ynet, היה לסרט הנצפה ביותר בסינמטקים לשנת 2014 (במסגרת פרויקט מנה ראשונה של גרין פרודקשנס.) |
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|---|
1999 | פרויקט מקבת' | הקאמרי | ויליאם שייקספיר | נועם בן אז״ר | |
2003 | מחזמר | אביבה | צוותא, התחילה כהצגת סיום בסטודיו למשחק ניסן נתיב | משה נאור ומעיין בלום | משה נאור |
2003 | מיתוס - אנסמבל עיתים | הקאמרי | רנה ירושלמי | רנה ירושלמי | |
2012-2004 | העדי של עדי | עדי | תיאטרון אורנה פורת | נאוה מקמל-עתיר (על פי ספרה) | דדי ברון |
2004 | בעלת הארמון | לנה | התיאטרון העברי | לאה גולדברג | גדי צדקה |
2004 | הגולם | בת הרב | פסטיבל עכו | דני וסרמן | רוני סיני |
2005 | הדוכסית של אמלפי | קריולה | תיאטרון חיפה | ג'ון וובסטר | גדי רול |
2006 | עיר הנפט | זונה | קופרודוקציה של תיאטראות חיפה והקאמרי | הלל מיטלפונקט | הלל מיטלפונקט |
2006 | יתוש בראש | אז'ני | הקאמרי | ז'ורז' פדו | עמרי ניצן |
2007 | היה או לא היה | בלה | הקאמרי | עדנה מזי"א | עמרי ניצן |
2009 | קרשינדו ואני | חנה'לה | מדיטק | חגית רכבי ניקוליבסקי על פי ספרה של דבורה עומר | חגית רכבי ניקוליבסקי |
2012-2010 | מעגל הגיר הקווקזי | לודביקה והחותנת | הקאמרי | ברטולט ברכט | אודי בן-משה |
2013 | יצרים[9] | מרג'ורי, התפקיד הראשי | תיאטרון הסימטה | ויליאם מסטרוסימון | אודי רצין |
2013 | קיסר השכונה | תמר | פסטיבל חיפה להצגות ילדים | נאוה מקמל-עתיר | קארין סיגל |
2014 | התפקיד הראשי | אורה, התפקיד הראשי | תיאטרון אורנה פורת | גיל צרנוביץ | גיל צרנוביץ |
2015 | גליצו יוצא לנדוד בדרכים | גליצו, התפקיד הראשי | התיאטרון העירוני הרצליה | אפרים סידון | מורן ארביב |
2015 | קאי- הילד מהארגז | פלורה | העמותה לקידום תיאטרון השעה הישראלי | אורלי ישועה | תום שוורצברג |
2016 | למקרה שלא אהיה בסביבה[10] | יעל, התפקיד הראשי | הצגת יחיד, מרכז הבמה - פסטיבל ישראל | אביגיל גרץ ושרון דנון על פי כתביה של יעל שמחה פזואלו | אביגיל גרץ |
2017 | אקווריום | הניה | תיאטרון חיפה | רוני ברודצקי | רוני ברודצקי |
2017 | קרקס של יהודים[11] | בונה | תיאטרון חיפה | רוני ברודצקי ודניאל כהן לוי | רוני ברודצקי |
2022 | ברלין | דפנה | התיאטרון העברי | אילן חצור | אילן חצור |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרון דנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- שרון דנון, באתר התיאטרון הקאמרי
- שרון דנון, באתר אידיבי
- שרון דנון, באתר אישים
- הערוץ של שרון דנון ביו טיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רונית רוקאס, איך מסבירים שואה לילדים?, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
- ^ מיכאל הנדלזלץ, טעות, כמו שראיתי לא אחת בתיאטרון, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2005
ציפי שוחט, הדוכסית של אמלפי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2005 - ^ מיכאל הנדלזלץ, פארסה, קלאסיקה, קסם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2006
- ^ ציפי שוחט, הצגות חדשות, באתר הארץ, 16 ביולי 2006
- ^ ציפי שוחט, ובתפקיד אלכסנדר פן: יחזקאל לזרוב, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2007
- ^ מיכאל הנדלזלץ, מעגל הגיר הקווקזי, באתר הארץ
רון שוורץ, מעגל קסמים, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2010 - ^ עכבר העיר, חברות הכי טובות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2006
- ^ עידו קינן, יצירתיות- כשפת אם, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
- ^
אייל מלובן, עכבר העיר, אודי רצין: "לקחתי את ההצגה הזו לקרביים", באתר הארץ, 27 בינואר 2013
- ^ *רון שוורץ, ביקורת על הצגת היחיד של שרון דנון "למקרה שלא אהיה בסביבה", שפורסמה במגזין סוף השבוע של גלובס, 19 בינואר 2017
- ^ עכבר העיר, "קרקס של יהודים" - תיאטרון חיפה, באתר הארץ
- בוגרי תיאטרון חיל האוויר
- חיילות חיל האוויר הישראלי
- בוגרות הסטודיו למשחק ניסן נתיב
- בוגרי הסטודיו למשחק ניסן נתיב
- בוגרות בית ספר מנשר לאמנות
- בוגרי בית ספר מנשר לאמנות
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- ישראליות שנולדו ב-1979
- ישראלים שנולדו ב-1979