לדלג לתוכן

שרון דרוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון דרוקר
לידה 26 ביולי 1967 (בן 57)
ישראל
קבוצות כשחקן
1985–1990
1990–1993
1993–1994
מכבי פתח תקווה
הפועל אילת
מכבי קריית מוצקין
קבוצות כמאמן
1995–1999
1999–2002
2002–2003
2003–2005
2005–2006
2006
2006–2008
2008–2010
2010–2011
2011
2012–2013
2013–2014
2014–2016
2017
2017–2019
2019
2020–2021
2021–
2022–
2023
2023–2024
2024–
מכבי עירוני רעננה (ע. מאמן)
מכבי עירוני רעננה
הפועל גליל עליון
הפועל ירושלים
אוראל גרייט
ריטאס וילנה
אוסטנדה
מכבי תל אביב (ע. מאמן)
אריס סלוניקי
סוטור מונטגרנרו
הפועל ירושלים
הפועל גלבוע גליל
מכבי ראשון לציון
אקדמיק סופיה
הפועל אילת
הפועל חולון
בני הרצליה
נבחרת ישראל נשים
נבחרת ישראל גברים (ע. מאמן) הפועל חיפה
מכבי ראשון לציון (מנהל מקצועי)
מכבי ראשון לציון

שרון דרוקר (נולד ב-26 ביולי 1967) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל ישראלי, המאמן את נבחרת ישראל בכדורסל נשים, בנוסף משמש כעוזר המאמן של נבחרת ישראל בכדורסל וכמאמנה של מכבי ראשון לציון מהליגה הלאומית.[1]

דרוקר גדל בקבוצת מכבי פתח תקווה תחת המאמן ישראל לב. לאחר מכן שיחק בהפועל אילת ובהמשך שיחק במכבי קריית מוצקין. בעונת 1990/1991 עלה עם הפועל אילת לליגת העל, ובעונת 1993/1994 התמודד עם מכבי קריית מוצקין על העלייה.[2] בגיל 28 החליט לפרוש ממשחק פעיל עקב פציעה בברך.

דרוקר החל את קריירת האימון שלו בשנת 1995 כעוזר מאמן של אריק שיבק במכבי עירוני רעננה. בעונת 1999/2000 התמנה דרוקר למאמנה הראשי של הקבוצה ונשאר בתפקיד עד עונת 2001/2002. בעונתו הראשונה בקבוצה העפיל דרוקר לגמר הפלייאוף הישראלי ושם הפסיד למכבי תל אביב 3:1. בקיץ 2002 חתם בקבוצת הפועל גליל עליון ואימן אותה במשך עונה אחת. בשנים 2003-2005 שימש כמאמנה של הפועל ירושלים. בעונת 2003/2004 זכה עם הקבוצה בגביע יול"ב לאחר ניצחון בגמר על ריאל מדריד.

בעונת 2005/2006 אימן את קבוצת אוראל גרייט הרוסית. וזכה עמה ביורוקאפ צ'לנג'. את עונת 2006/2007 החל כמאמנה של קבוצת ריטאס וילנה הליטאית, אך פוטר (כשבמאזנו 13 ניצחונות ו-2 הפסדים) על ידי נשיא המועדון, יונאס וינאוסקאס, שידוע ביחסיו העכורים עם מאמנים. הסיבה הרשמית לפיטוריו הייתה: "אי שיתוף שחקני בית".[3] בשנים 2006-2008 שימש כמאמנה של אוסטנדה הבלגית. בשנתו הראשונה בקבוצה זכה עמה באליפות ובשנתו השנייה בגביע. בקיץ 2008 חתם דרוקר בפורטיטודו בולוניה האיטלקית ל-3 שנים, אך חוזהו הופר תוך זמן קצר. המאמן החליט לתבוע את המועדון וחזר לאוסטנדה שהזעיקה אותו כשהיא ממוקמת במקום האחרון בטבלה.

מנובמבר 2008 ועד יוני 2010 שימש דרוקר כעוזר מאמן של פיני גרשון בקבוצת מכבי תל אביב.[4] בשנתו הראשונה בקבוצה כעוזר מאמן זכה באליפות המדינה בכדורסל. ביוני 2010 שוחרר ממכבי בעקבות הפסד האליפות להפועל גלבוע גליל.

ב-18 ביוני 2013 חתם דרוקר בקבוצת הפועל גלבוע גליל מליגת העל, אותה אימן במהלך עונת 2013–2014 והוביל למקום ה-8 בליגת העל.

ב-17 ביוני 2014 חתם דרוקר בקבוצת מכבי ראשון לציון מליגת העל.

ב-26 בינואר 2016 מונה למאמן נבחרת בולגריה, אך חודש לאחר מכן ויתר על המשרה לטענתו מסיבות אישיות.

ב-14 באפריל 2016 פוטר דרוקר ממכבי ראשון לציון.

ב-12 ביולי 2017 מונה למאמן קבוצת אקדמיק סופיה הבולגרית[5]

ב-18 בנובמבר 2017, מונה למאמן הפועל אילת באותו זמן היה המאמן השני של האילתים שגם שיחק בעבר בקבוצה ועזב את אקדמיק סופיה.[6]

ביוני 2019 חתם לשתי עונות כמאמן הפועל חולון[7] ב-5 בדצמבר פוטר מתפקידו.

ביוני 2020 חתם לשנתיים כמאמן בני הרצליה, בסיום עונת 2020/21 עזב את הרצליה לאחר שהקבוצה סיימה במקום ה-11. ומונה למאמן נבחרת ישראל בכדורסל נשים

ביוני 2022 מונה למאמן הפועל חיפה מליגת העל, באפריל 2023 פוטר לאחר 14 הפסדים רצופים כאשר הקבוצה במקום ה-11.

בעונת 2024/25 מונה בחזרה להיות מאמנה של מכבי ראשון לציון בליגה הלאומית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון הוא אחיו של העיתונאי רביב דרוקר.

אב לבן ובת מנישואיו הראשונים להדס דרוקר (במקור זוסמן), ובן מהיוצרת הדוקומנטרית ציפי קרליק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרון דרוקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]