שרון פוליאקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון פוליאקין
Sharon Poliakine 016.JPG
לידה 19 במאי 1964 (בת 58)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה ציור, הדפס
פרסים והוקרה פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית (1992)
פרס רפפורט (2010)
פרס פינס לגרפיקה ישראלית (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרון פוליאקין (נולדה ב-19 במאי 1964) היא ציירת ואמנית הדפס ישראלית, פרופסור לאמנות באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון פוליאקין נולדה בחיפה בשנת 1964 למירון ונירה פוליאקין. לשרון שלושה אחים. בשנת 1989 סיימה לימודים במחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל". בין השנים 1987–2005 עבדה כדפסית-אמנית בסדנת ההדפס ירושלים ולצד עבודתה כאמנית שימשה גם כדפס-אמן עבור אמנים שונים. בין השאר יצרה הדפסים עבור משה גרשוני, שוש קורמוש, יחיאל שמי ורבים אחרים. בשנת 1998 שהתה באנגליה ולימדה הדפס במחלקה לאמנות של אוניברסיטת לנקסטר. בין השנים 2008–2012 הקימה וריכזה את מסלול לימודי ההדפס במחלקה הרב תחומית לאמנות בבית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב "שנקר".

החל משנת 2002 היא מלמדת ציור והדפס באוניברסיטת חיפה. בין השנים 2007–2012 כיהנה כראש החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. החל משנת 2013 ועד היום היא עומדת בראש בית הספר לאמנויות של אוניברסיטת חיפה, הכולל את החוגים מוזיקה, תיאטרון ואמנות.

מאז גירושיה, היא חיה עם בת זוגה בתל אביב-יפו.

פוליאקין מיוצגת על ידי גלריה גורדון.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליאקין משלבת מדיומים שוני של ציור, פיסול והדפס. ביצירותיה מופיעים דימויים רבים סביב עבודת ההדפס, דימויים של מפות עתיקות, צמחים, ציורים ורישומים של אובייקטים שיצרה פוליאקין עצמה. עבודת הגמר שלה במחלקה בבצלאל נוצרה בהשראת מספר שירים של יונה וולך, כשלכל שיר יצרה פסל והדפס. בעקבות עבודה זו הוזמנה להציג את תערוכת היחיד הראשונה שלה ב-1992 בגלריית לוחמי הגטאות.

ב-2002 תיאר גדעון עפרת את פוליאקין כיורשת של הציירים המופשטים הישראלים, בקטלוג תערוכת היחיד שלה בסדנת ההדפס בירושלים[1]. בעבודות שיצרה בשנים שלאחר מכן ניתן לזהות שינוי ביצירותיה של פוליאקין. לצד המופשט החלה פוליאקין לשלב צורות פיגורטיביות. בסדרה של של ציורי קרבות היא מתייחסת למסורת הציור האירופאית וההדפס, הציור והאובייקט הפיסולי מפסיקים להיות מופרדים ומתערבבים זה בזה. בתקופה זו החלה לשלב את דימוי הרקפת ביצירותיה[2], דימוי המזוהה עם יצירתו של משה גרשוני, אך אצל פוליאקין ברבות מיצירותיה הרקפות מופיעות כשהן נבולות[3].

בקיץ 2006, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, יצרה פוליאקין עבודות גדולות ממדים ובהן מוטיבים מציורי מלחמה שונים. יערה שחורי הגדירה את השימוש במוטיבים השונים בעבודות כיצירת "סדר במקום של אי סדר"[4] העבודות הוצגו בשנת 2007 בתערוכה "באופן אישי" בגלריה בינט.

בשנת 2011, בעקבות זכיתה בפרס רפפורט לאמן בכיר, הציגה תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. בתערוכה, הוצגו עבודות בפורמט גדול המציגות דימויים של רקפות ודימויים אחרים מן הצומח. האוצרת טלי תמיר כתבה כי "שדה בוּר", אחד הדימויים המרכזיים בתערוכה, יצר הקשרים בין עבודת האמן לבין פועלי הייצור בתקופת המהפכה התעשייתית ובין משטח הציור כ"חלקת אדמה בתולית" לבין אתוס העבודה בשדה[5].

ב-2014 נערכה בגלריה גורדון תערוכה משותפת של פוליאקין עם הציירת ליליאן קלאפיש, בה הציגה ציורי שמן על בד ורישומים ואובייקטים המשלבים ציורים, בסגנון העוסק בגבול שבין המופשט לפיגורטיבי, עם דימויי רקפת, קיקיון, עיניים, אביר בקסדה, מדורה בוערת, בית, הר, חוטים, צורה מובחנת כגון X או O שמתערבבים עם כתמי צבע מופשטים[6].

בשנת 2017 הזמינה סדנת ההדפס בירושלים, סדרת עבודות שהוצגה בתערוכה "הנביאים פינת שבטי ישראל". בתערוכה הוצגו כ-100 עבודות חדשות של פוליאקין המשלבות תחריט, הדפס רשת, הדפס דיגיטלי, רישום וציור. לצד מייצבים ואובייקטים הוצגו בתערוכה סדרות של הדפסים, רישומים וציורים. ביצירות חוזרים דימויים וותיקים של פוליאקין: ההדפס, הצמחים, אובייקטים מהסטודיו שלה, וגם מפות עתיקות, הדפסים עתיקים ומבנים[7].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - גלריית לוחמי הגיטאות, קיבוץ לוחמי הגיטאות
  • 1992 - בית האמנים בירושלים
  • 1993 - "תחריטים, 1993", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1994 - גלריית לוחמי הגיטאות, קיבוץ לוחמי הגיטאות
  • 1995 - גלריה ג'ולי מ., תל אביב
  • 1999 - "מקומות של שקט", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2001 - "בכל זאת לאהוב", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - הדפסים", סדנת ההדפס, ירושלים
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - הדפסים ורישומים", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2002 - "מעלות השחר עד הנץ החמה - סדרת הדפסים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
  • 2003 - "חצר אחורית", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2005 - "הפקעה" (כחלק מ-"פינה רכה", קבוצת תערוכות יחיד), המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד
  • 2005 - "כוחו של פרפר", גלריה בינט, תל אביב-יפו
  • 2007 - "באופן אישי", גלריה בינט, תל אביב
  • 2007 - גלריית קיבוץ לוחמי הגטאות
  • 2008 - "עת", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2009 - גלריה גורדון, תל אביב
  • 2011 - "שדה בור", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
  • 2011 - "מקרה מבחן", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2012 - "שרון פוליאקין: שמונה שיעורי רישום", מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד
  • 2013 - "טול קורה", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2017 - "הנביאים פינת שבטי ישראל", סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים
  • 2018 - "סוס טרויאני", גלריה גורדון, תל אביב-יפו
  • 2021 - לאסו, גלריה גורדון, תל אביב-יפו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרון פוליאקין: מעלות השחר עד הנץ החמה, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2002
  • שרון פוליאקין: הנביאים פינת שבטי ישראל, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופרת, גדעון, “בריאה מכלה", מתוך מעלות השחר עד הנץ החמה (קטלוג תערוכה), אוצרות:אירנה גורדון ואריק קילמניק, ירושלים: סדנת ההדפס ירושלים, 2002
  2. ^ צוקרמן רכטר, אסנת, "למה שרון פוליאקין היא לא אמנית הדפס" מתוך ניקול (קטלוג תערוכה), אוצרות: אמון יריב, תל אביב-יפו: גלריה גורדון, 2009
  3. ^ פוליאקין, שרון, בראיון לתוכנית "מעצבים תרבות", 25.5.2014
  4. ^ יערה שחורי, "ואלה המלחמות של שרון פוליאקין", טקסט לתערוכה "באופן אישי" בגלריה בינט.
  5. ^ טלי תמיר, "שדות הדלעות, הרפסודות והספרים - על העבודות החדשות של שרון פוליאקין", שדה בור (קטלוג תערוכה), מוזיאון תל אביב 2011, עמ' 71-57.
  6. ^ יוסיף-און, הדס, בנייה מהרסת והריסה בונה, ערב רב, 25.4.2014
  7. ^ גורדון, אירנה, הנביאים פינת שבטי ישראל (קטלוג תערוכה), אוצרות: אירנה גורדון, ירושלים: סדנת ההדפס, 2017
  8. ^ הציירים שרון פוליאקין ואורן אליאב זכו בפרס רפפורט - וואלה! תרבות, וואלה!, ‏2010-03-22