שרון קנטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון קנטור
Sharon Kantor.jpg
לידה 28 ביולי 1971 (בת 49)
ישראלישראל רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק אשת בידור, רדיו וטלוויזיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרון קנטור (נולדה ב-28 ביולי 1971) היא מוזיקאית, סופרת, אשת תקשורת, במאית, תסריטאית, שחקנית, עיתונאית ויוצרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטור נולדה בשנת 1971 ברמת השרון. כשהייתה בת שמונה עברה עם משפחתה לתל אביב.

תחילת הקריירה שלה הייתה בשנות התשעים בערוץ הילדים ובראשיתו של הערוץ השני.

עם השחרור מצה"ל, החלה לעבוד כמפיקה וכמגישה בערוץ הילדים בראשית דרכו. דרך חבר משותף הכירה את אברי גלעד, שצירף אותה לצוות המנחים בערוץ השני.

במקביל עבדה כעיתונאית[1].

בהמשך, ערכה קנטור והגישה תוכניות מוזיקה בטלוויזיה, ולקחה חלק במגוון תוכניות ששודרו בכבלים ובערוצי הטלוויזיה השונים בתפקידים שונים.

לתקופה מסוימת עזבה קנטור את ישראל ועברה לגור בניו יורק[2].

קנטור מתגוררת בכרכור. חיה בזוגיות עם התסריטאי אילן שפלר ואמא לשתי בנות.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטור ביימה קליפים רבים לאמנים כמו אביב גפן, רמי פורטיס, מופע הארנבות של ד"ר קספר, המגפה, קרם ברולה ועוד. כמו כן ביימה סרט תיעודי על אביב גפן. היא עבדה ועובדת כתקליטנית.

קנטור חברה בהרכב הרוק "The Girls" עם אדם שפלן, גיא שמי, רם אוריון, עידו בלאושטיין וחגי פרשטמן. ההרכב הוציא שני אלבומים. הראשון בשם "Talk to the Pervert" יצא בשנת 2005. האלבום השני "Sick of Seeking" יצא לרשת בשנת 2011. קנטור חברה גם בהרכב "Spinster Sister" עם אחותה אלינור שפועל בתל אביב ובברלין ומתמחה בקאנטרי גותי והוציא אלבום ואיפי. בנוסף ניגנה בעוד הרכבים כמו ממלושן, אלקטרו-חנן ו-fRed.

בשנת 2004 יצא האלבום "The Black & Whites Pop-Ups" של קנטור, הפועלת בשם "דה בלאק אנד וייטס". קנטור: "אמנים רבים, גם אם הם עובדים לבד, נוהגים להוציא את המוזיקה שלהם תחת שם של הרכב. במקרה זה, נתתי גם לסינתסייזר מקום של כבוד, והוא נחשב לחבר ב'בלאק אנד וייטס'". האלבום, שיצא בחברת אן-אם-סי, הוקלט כולו בטייפ ארבעה ערוצים ביתי במשך כמה שנים, וקנטור מנגנת בו בכל הכלים: מקלדות, גיטרה, בס ותופים. רוב האלבום מורכב מקטעים אינסטרומנטליים[3] ושני קליפים בוימו על ידי עמית איצקר לטראקים Play It Safe ול- I'm In The Kitchen.

בשנת 2020 יצרה את הפסקול לסדרת הטלוויזיה התעודית "ערות" של תמר מור סלע ועדי ארבל.

רדיו וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטור השתתפה בתוכניות רבות. בתחילת שנות התשעים הייתה מגישת טלוויזיה, בין היתר הנחתה בערוץ 2 לצד אברי גלעד את התוכנית "מהקליפיה באהבה". בנוסף הנחתה את התוכניות "הוגו" ו"לילות יפו" בערוץ הראשון.

הייתה חלק מצוות התוכנית "הקופסה" בערוץ 3. הנחתה את התוכנית "יציאת חירום" לצד דן תורן, איילת זורר ואחרים.

כתסריטאית הייתה קנטור חלק מצוות התוכניות "רד בנד", "ארץ נהדרת" "דאבל דייט" ועוד.

שיחקה את הדמות ימית הפנמית בסדרת הילדים גור ואוח בערוץ ג'טיקס

בערוץ הראשון הגישה את התוכנית היומית "בסביבה טובה" יחד עם אלון נוימן, תוכנית שהתמקדה בתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה[2].

החל מ-2015 קנטור היא חלק מצוות המגישים של התוכנית "משפחה גרעינית" בגלי צה"ל[4][5].

ב-2019 שיחקה את דמותה של פנינה בסדרה "שלטון הצללים".

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהייתה בת 22 במקביל לשאר עיסוקיה החלה לכתוב בעיתונות, בין השאר כתבה טור בעיתון זמן תל אביב בשם "בלי חזייה" על חוויותיה בעיר הגדולה[1].

במהלך הקריירה כתבה קנטור לעיתונים שונים ובפורמטים שונים, ובשנת 2014 הוציאה לאור את ספרה לילדים: "זהירות! פופיק" בהוצאת כנרת. הספר מתאר את מסעה של שוש השובבה במעמקי הפופיק של הענק העצלן צוציק. בקרקעית הפופיק היא מגלה יקום פעלתני בדמות צ'יטה שברחה מהספארי, פיל, אוהל סיירים ועטלף[6].

בשנת 2019 יצא ספרה הראשון למבוגרים, "זנב" בהוצאת לוקוס. את הסיפור על אלון אמיר, קופירייטר תל אביבי אשר יום אחד מגלה כי צמח זנב באחוריו, כתבה כבר בשנת 2001. הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט לסופרים בראשית דרכם, וגם הוצאת "לוקוס" זכתה בפרס השרה על הוצאת הספר.

בשנת 2020 פורסמו 5 שירים שלה בגיליון השלישי של "הסוס המעופף" מבית הליקון המוקדש לשירים לילדים. אחד מהשירים הללו, "הסנדלר הולך יחף", זכה לעיבוד מוזיקלי על ידי הצמד "חולצות של להקות" של יעל בירנבאום ועמית איצקר. באותה שנה יצא גם ספר ילדים חדש שכתבה בשם "שיבויה ושיקויה עפות למדבר" בהוצאת "דפוס בית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "זנב":

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יונתן אסתרקין, שיחת נפש: שרון קנטור על טלוויזיה, הורות וכדורים, nrg.co.il, ‏21 במרץ 2012
  2. ^ 1 2 ערן בר-און, שרון קנטור: "יש לנו טלוויזיה איומה", www.ynet.co.il, ‏29.02.12
  3. ^ שגיא בן נון, אלבום חדש לשרון קנטור, haaretz.co.il
  4. ^ יצחק טסלר, הזמרת שרון קנטור: "עיריית עכו, הגעלתם", mynet.co.il, ‏31 באוקטובר 2016 (ארכיון)
  5. ^ עדו בן פורת, צוות חדש לתכנית "המילה האחרונה", באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2015
  6. ^ טל מרמלשטיין, קצת גיטרה, הרבה אמא, israelhayom.co.il, ‏27 בנובמבר 2014