לדלג לתוכן

שרון שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ד"ר שרון שלום
לידה 13 באוגוסט 1973 (בן 52)
אתיופיה
מדינה ישראל
מקום מגורים קריית גת
השכלה ישיבת הר עציון, מכללה ירושלים
בת זוג אביטל
מספר ילדים 5
תפקידים נוספים
  • רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת
  • ראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו

הרב ד"ר שרון (זאודה) שלוםאנגלית: Sharon Z. Shalom; נולד ב-13 באוגוסט 1973) הוא ד"ר לפילוסופיה, רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, ראש הקתדרה ללימודי יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו[1], מרצה סגל פנים בקריה האקדמית אונו, ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.

שלום נולד בשם זאודה (כתר) טספאי, בכפר קטן בצפון אתיופיה, למשפחה חקלאית בעלת שדות חיטה ותירס, הבכור מבין חמישה ילדים[2]. את המסע לישראל החל בשנת 1981, אז באישון ליל העירו אותו ואת משפחתו והחלה התארגנות מהירה, שקטה וסודית לעלייה ארצה. במסע השתתפו נשים, גברים, זקנים וילדים שצעדו במשך כחודשיים עד אשר הגיעו למחנה הפליטים בסודן. בגלל צפיפות האוכלוסייה והתנאים הקשים בהם שהו בהמתנה לעלייה, אנשים רבים מתו ממחלות ורעב.

במחנה הפליטים הם נאלצו לשהות במשך כשנה, ובמהלכה עבד שלום במכירת שקיות בשוק ובכך סייע לפרנסת משפחתו. יום אחד הגיעה אל דודו ההוראה להמתין באמצע הלילה למשאית שתאסוף את משפחתו, אז החליטו הוריו של שלום לשלוח אותו יחד עם דודו והם נפרדו ממנו לשלום ונשארו מאחור[3]. את דרכו לארץ עשה דרך הים בספינת חיל הים, כחלק מ"מבצע אחים" בפיקוד דני לימור, שנמשך בין השנים 1977–1991.

בהגיעו לארץ התגורר בגבעת המורה ואחר כך הועבר אל פנימיית בית הילד בעפולה, שבה הודיעו לו כי הוריו נספו בסודן. מידע זה התברר כשגוי, משום שלאחר שנה הוריו הגיעו לארץ, תחילה אמו אחיותיו ואחיו ולאחר מכן אביו וסבתו[2]. בעקבות האיחוד המשפחתי עבר שלום לגור עם משפחתו באור עקיבא. בהמשך נדדו וקבעו את מקומם בקריית גת, שבה הוא מתגורר עד היום יחד עם אשתו אביטל ילידת שווייץ, וחמשת ילדיהם[2]. אשתו היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, הייתה מנהלת המדור לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים בקריית גת וכיום מנהלת האגף לשירותי רווחה קהילה וחברה במועצה האזורית חוף אשקלון.

שלום למד בכולל ישיבת "הר עציון" באלון שבות והיה תלמידם של הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל וראש הכולל הרב שלמה לוי. הוסמך לרבנות "יורה, יורה" על ידי הרבנות הראשית לישראל וקיבל אישור הסמכה לכהן כרב שכונה מהרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל[4].

ביקש לשמש רב של קהילה אתיופית בקריית גת, אך סורב. לאחר מכן, "עזבתי הכול והלכתי ללמוד תואר ראשון בייעוץ חינוכי ותואר שני בתלמוד ופילוסופיה יהודית ומשם המשכתי לדוקטורט, בעזרת מלגות מכובדות. בסופו של דבר קיבלתי הסמכה מאיגוד רבני צוהר ואני עומד היום בראש קהילה של ניצולי שואה.[2]"

כיום שלום עומד בראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, ומשמש רב קהילת "קדושי ישראל" בקריית גת, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטה וחבר בוועדת היגוי להרחבת הנגישות ליוצאי אתיופיה של מל"ג/ות"ת[5].

ספרו "מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה" ביקש לשלב ולגשר בין המסורת ההלכתית של קהילת ביתא ישראל ובין ההלכה הרבנית המקובלת. הספר קיבל הסכמות מהרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב יוסף הדנה, ורבנים נוספים, אך עם פרסומו עורר ביקורת רבה בעולם ההלכתי, בשל פסיקות המבוססות על מסורת בני העדה אך חורגות מן ההלכה האורתודוקסית. למשל, התר לנשק נשים כצורה של אמירת שלום, או היתר לטלטל בשבת כסף מזומן, שנחשב בהלכה מוקצה, כדי לתרום צדקה בבית הכנסת. הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לישראל, פרסם מכתב האוסר לנהוג על פי פסקי הספר, משום שהוא "מחרף ומגדף ומרים יד בתורת משה ומפלג את כל בני העדה בפילוג שאין כמותו". גם רבנים יוצאי אתיופיה הביעו התנגדות לספר, שמנציח, לדעתם, את הניתוק שהתקיים בין יהדות אתיופיה ליתר חלקי העם היהודי.[6]

  • שרון שלום, אברהם ונגרובר (ע), מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה ; כולל "שולחן האוּרית" : מדריך הלכתי לביתא ישראל, תל אביב: משכל, 2012, ספרי יהדות / בעריכת עמיחי ברהולץ. ידיעות ספרים, עמ' 375 (הספר בקטלוג ULI)
  • שרון שלום, אריאל הורוביץ (ע), שיחות על אהבה ופחד : הדיאלוג בין בת הרב לבן הקייס, ראשון לציון: משכל - הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2018, עמ' 207 (הספר בקטלוג ULI)
  • שרון שלום, גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, רעננה: למדא - האוניברסיטה הפתוחה, תשפ"ג (2022).

עיינו גם בפורטל

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]