שריאל רוזנברג

**שריאל רוזנברג**
	הרב שריאל רוזנברג. אוקטובר 2019
	הרב שריאל רוזנברג. אוקטובר 2019
לידה	16 בינואר 1951 (בן 73); ט' בשבט ה'תשי"א; ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבות בריסק; ישיבת היישוב החדש; ישיבת באר יעקב ;
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	רב ואב בית דין
תפקידים נוספים	אב בית דין
רבותיו	חמיו הרב ניסים קרליץ

הרב שריאל רוזנברג (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא ראש בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ (מכונה 'גאב"ד') ורב שכונת "רמת דוד" בבני ברק. משמש במקביל כאב בית דין בבית הדין "הישר והטוב" בירושלים.

הרב רוזנברג משמש גם כראש "ועדת הרבנים לענייני תקשורת שע"י בד"צ בני ברק" הפוסקת בעניינים של כשרות ניידים והיתרי שימוש מיוחדים, למכשירים שנחשבים אסורים לשימוש בציבור החרדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנברג נולד בתל אביב, ליצחק יעקב וטובה לאה הר-שושנים. אביו עסק בההדרת ספרי ראשונים, ובראשם "ספר הסמ"ק מצוריך". למד בישיבת היישוב החדש, ולאחר מכן בישיבת באר יעקב ובישיבת בריסק. נישא לצפורה, בתו של הרב נסים קרליץ, שהייתה גננת וסופרת ילדים, שהוציאה את סדרות הספרים הפופולריות "מעגל השנה", בה שירים וסיפורים על חגי ישראל, ו"עונג שבת" על סדר פרשת השבוע.

לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש. בגיל 28 מונה לר"מ בישיבת "כנסת בית אהרון" בחיפה, בראשות הרב אפרים זורייבין. לאחר מספר שנים מונה לדיין בבית הדין של חמיו בבני ברק. במקביל שימש שנים רבות כר"מ בישיבת באר יעקב בה למד בבחרותו.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 התמנה לרב שכונת רמת דוד בבני ברק.

בשנת 2012, לאחר פרישת חותנו לשעבר הרב נסים קרליץ, מונה לראש בית הדין במקומו.

הרב רוזנברג משמש כראש כולל שבת בכוללים של יומם ולילה בבני ברק.

פסיקה בולטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020-2019 ישב בראש הרב בית דין מיוחד בעניין הרב אליעזר ברלנד. במאי 2020 פרסם הרכב בית הדין פסק שבו נכתב שהרב ברלנד "אינו שומר על דברים שהם מג' חמורות ואביזרייהו, שומר נפשו ירחק ממנו".^[1] שורה של רבנים הצטרפו לפסק הדין. בהמשך כתב הרב רוזנברג מכתב לרב שביקש פירוט כיצד נולד פסק הדין, ובו כתב "לא היה ספק בדבר שהוא (ברלנד) נוהג לחבק ולנשק נשים ובתולות ולשלוח ידיו מתחת בגדיהן, והיו על כך עדויות שלא הוכחשו כלל".^[2]

הקים כשרות מיוחדת לפאות נוכריות בשם 'עטרת ראשה', לפיקוח על כך שמקור השיער אינו תספורות במקדשים שנחשבים עבודה זרה.

בשנת 2023 היה בין הרבנים שהתירו שימוש במעלית שבת מסוג חדש. בהמשך פרסם יחד עם עמיתיו מכתב שבו הם מבטלים דעתם בנושא מפני הדעה האוסרת של הרב גרשון אדלשטיין והרב דוב לנדו.^[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ואב ל-15 ילדים. בשנת 1998 נפטרה רעייתו ציפורה וכעבור זמן נישא בשנית. בנו הרב נחום מאיר, אף הוא דיין בבית הדין וראש כולל 'חושן משפט' בכוללי "מורשה ודעת". בעבר כיהן כר"מ בישיבת אדרת אליהו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי שר על מסכת יבמות, כתובות ועל פרק איזהו נשך. בספר מופיעות הסכמות מהרב שמואל רוזובסקי ומהסטייפלר.
דבר למשפט על דיני ממונות (2 חלקים)
שיעורי תורה שביעית

בנוסף פרסם חוברות שונות על ענייני אגדה והלכה, סדרת חוברות "וקראת לשבת עונג" על השבת, סדרת חוברות "תורת אמך" על עניינים בתורה, "בן יכבד אב" על עניינים שונים, חוברת ביאורי שטרות מכירת חמץ.