שריאל שליו

שריאל שליו

לידה	3 ביולי 1952 (בן 71) תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב המכללה האקדמית בית ברל אוניברסיטת חיפה

שריאל שליו (נולד ב-3 ביולי 1952) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. שימש מנהל המעבדה הארכאולוגית של חומרים וטכנולוגיות עתיקות ומסורתיות. במחקריו מתמקד פרופ' שליו בכימיה ופיזיקה של פריטים וסדימנטים ארכאולוגיים, כאשר בעזרת אנליזות כימיות ופיזיקליות משוחזרים מקורות חומרי הגלם, תהליכי הייצור, התפוצה ועוד. כיום עורך פרופ' שליו מחקרים בעיקר על מתכות עתיקות, כלי חרס, זכוכית וסדימנטים ארכאולוגיים.

קריירה אקדמית

שליו, יליד תל אביב, החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בה השלים בשנת 1979 תואר ראשון בארכאולוגיה ולימודי המזרח הקדום, ותואר שני באותם התחומים - בשנת 1986. בשנת 1993 הוענק לו תואר דוקטור לארכאולוגיה מטעם אוניברסיטת תל אביב על מחקר תעשיית המתכת בארץ ישראל בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הקדומה ותרומתה להבנת המבנה החברתי. החל משנת 1978 לימד פרופ' שליו באוניברסיטת תל אביב ומכללת בית-ברל, ובשנת 1992 החל ללמד כמרצה בכיר באוניברסיטת חיפה ובשנת 2007 מונה לפרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ובחוג לציוויליזציה ימית באוניברסיטת חיפה. בין הקורסים שמנחה פרופ' שליו: מבוא לארכאולוגיה ימית, ארכאומטלורגיה, טכנולוגיות עתיקות, ויישומים מדעיים בארכאולוגיה. בין תפקידיו האקדמאיים שימש חבר סנאט באוניברסיטת חיפה, אחראי קשרי מחקר מול אוניברסיטת סורבון בפריז, ומשנת 2011 משמש ראש החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

פרויקטים נבחרים

1. בין השנים 2003 – 2006, שימש פרופ' שליו המנהל התשיעי של המרכז האקדמי הישראלי בקהיר, מצרים. מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במהלך שנים אלו, חי במצרים ויצר קשרים בין חוקרים מצריים וישראלים, סיפק מידע אקדמי לסטודנטים מצריים, ניהל 5 ספריות ומרכז תרבות אשר בו התארחו מרצים שונים, הוקרנו סרטים ישראליים והתנהלו מפגשי תרבות ואומנות.
2. בשנת 2004 יצא לאור ספרו "Swords and Daggers in Late Bronze Age Canaan" במסגרת סדרת ספרים גרמנית (PBF) אשר מוציאה קטלוגים של חפצי ברונזה באירופה ובעולם. הספר הוזמן על ידי עורכי הסדרה ומשמש תשתית טיפולוגית להבנת השינויים הצורניים והקשר שלהם לשינויים בתכונות חומרי הגלם המשמשים לייצורם.
3. החל משנת 2009, משמש פרופ' שליו חבר ונציג אוניברסיטת חיפה בוועדה הבין-סנאטית של אוניברסיטאות המחקר בארץ.
4. מחקרו מאז הדוקטורט ועד היום מתמקד בעיקר במטלורגיה עתיקה, החל מראשית המתכת בעולם ועד התקופה העות'מאנית. בין מחקריו הבולטים נמצא מחקר על סוג חומרי הגלם ששימשו לייצור מטמון נחל משמר ושחזור אפשרי של שיטות הייצור על פי המטלוגרפיה והמטלורגיה של אותם פריטים והקבלות אתנו-טכנולוגיות. על בסיס הידע הנוסף והחדש בוצעו עדכונים ותיקונים של אנליזות כימיות קודמות של המטמון והוצע שחזור הכלכלה והסחר של אותה התקופה. בנוסף, תרם פרופ' שליו ליצירת מודלים מודרניים להבנת משמעויות של מחקר מדעי בארכאולוגיה כגון אנליזות של מטבע האירו מהשנים האחרונות כמודל להבנת המשמעות והמגבלות של אנליזות כימיות בארכאולוגיה. בנוסף, עוסק פרופ' שליו באנליזות כימיות של פעמונים מתוארכים בכתובות חרוטות עליהם התלויים בפגודות במיאנמר, בעזרתם הוא משחזר את והשינויים בתהליכי הייצור, חומרי הגלם והתרכובות ששימשו לייצור פעמונים אלו במשך 600 השנים האחרונות.
5. משנת 2011 ועד היום מתמקד פרופ' שליו במחקריו גם באנליזות כימיות בשטח, במהלך חפירות של סדימנטים ארכאולוגיים, קרמיקה, תכשיטים חפצים העשויים מצדף, עצם או מינרלים. בחפירות ברחבי הארץ, בצפון יוון, בטג'יקיסטן ועוד. המחקר עוקב אחרי ה"המתכון" של הקדרים בתקופות ומקומות שונים ובכך מסייע להבנה טובה יותר של זמני ייצור, סחר, ייבוא, ייצוא, כלכלה, ועוד. בנוסף, חוקר פרופ' שליו תהליכי ייצור של זכוכית וחומרים נוספים ששימשו את החברות האנושיות עד המהפכה התעשייתית והמדעית במאות השנים האחרונות.
6. מחקריו של פרופ' שליו הנוגעים לסדימנטים באתרים ארכאולוגיים מתייחסים לאתר הארכאולוגי כאל אתר גאולוגי מעשה ידי אדם. כלומר, מחקריו מתמקדים בלימוד האתר על ידי חישה מרחוק ומיפוי תלת־ממדי של המתפלגים השונים והשינויים בהרכבים ובריכוזים הכימיים של השכבות השונות כבסיס לשחזור תולדות האדם במקום. שיטות מדעיות אלו מאפשרות להגיע בשטח לאינפורמציה ארכאולוגית ללא צורך בחפירה קונבנציונלית שעיקרה הפרדת חומרים מכנית ברזולוציית עיין ובעזרת מכוש וטוריה. ניסוי שדה בשיטה זו בוצע בעין יהב, אתר הפקת נחושת בארץ מסוף האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס.
7. החל משנת 2012 משמש פרופ' שליו יו"ר מועצת המנהלים של סינמטק ראש-פינה, במסגרת השתתפות ואחריות לקהילה שמחוץ לכותלי האוניברסיטה.

פרסומים בולטים בספרות המדעית

דוקטורט

מטרולוגיה עתיקה בארץ ישראל ותרומתה להבנת המבנה החברתי, בהנחייתם של פרופ' ז. הרצוג ופרופ' א. גרינבאום, אוניברסיטת תל אביב, 1993

ספרי מחקר אקדמי

• Swords and Daggers in Late Bronze Age Canaan (Akademie der Wissenschaften und der Literatur, Mainz), 130 pp., 27 plates.

מאמרים

1. Shalev S., Caspi E.N., Shilstein S., Paradowska A.M., Kockelmann W., Kan-Zipor Miron T. and Levy Y. (2014) Middle Bronze Age II battle-axes from Rishon Le Zion, Israel: archaeology and metallurgy. Archaeometry 56,2: 279-295. Journal Impact Factor: 1.183.
2. Shalev S. and Northover J.P. (2012) (first published 1993), The Metallurgy of the Nahal Mishmar Hoard Reconsidered. Archaeometry special virtual issue: 50 Years of ISA (first published in vol. 35(1): 35-47). A selection of 25 past papers in the field of archaeometry. Journal Impact factor: 1.183.
3. Shalev S. and Shilstein S. (2011). Making sense out of cents: compositional variations in European coins as a control model for archaeometallurgy. Journal of Archaeological Science 38: 1690-1698. Scimago Journal Rank Indicator: 1.214.
4. Shalev S. (2009), Metals and society: Production and distribution of metal weapons in the Levant during the Middle Bronze Age II. In: Rosen S. and Roux V. (eds.) Techniques and People. Paris.pp. 69-80.
5. Shalev S. (2007). A brief outline of nonferrous archaeometallurgy in Israel. Israel Journal of Earth Sciences 56(2-4): 133-138.
6. Shalev S., Silshtein S. and Yekutieli Y. (2006), XRF study of archaeological and metallurgical material from an ancient copper smelting site near Ein Yahav, Israel. TALANTA 70: 909-913. Journal Impact Factor: 3.747.
7. Shalev S. (2003) (Ordered by the Editors) Early Bronze Age I copper production on the coast of Israel: archaeometallurgical analysis of finds from Ashkelon-Afridar. In: Potts, T., Roaf M., and Stein D. eds. Culture through Objects: Ancient Near Eastern Studies in Honour of P.R.S. Moorey. Griffith Institute, Oxford. Pp. 313-324.
8. Reich S., Leitus G. and Shalev S. (2003), Measurement of corrosion content of archaeological lead artifacts by their Meissner response in the superconducting state; a new dating method. New Journal of Physics 5, 99:S1367-2630. Journal Impact Factor: 3.849. (Reported after publication in: News and Views. Nature 424/21(2003): 898). Journal Impact Factor: 36.280.
9. Shalev S. and Freund M. (2002), The archaeology of Islamic metals and the anthropology of traditional metal casting in Cairo today. In: Otaway B. ed. Ancient metals and society. Oxford.
10. Shalev S., Kahanov Y. and Doherty C. (1999), Nails from 2,400 years old shipwreck: A study of copper in a marine archaeological environment. J.O.M. (Journal of Materials) 51,2: 14-20. Journal Impact Factor: 5.97.
11. Shalev S. (1996), Archaeometallurgy in Israel: The Impact of the Material on the Choice of Shape, Size and Colour of Ancient Products (refereed and accepted with 71 papers out of 200). In: Archaeometry 94, The Proceedings of the 29th International Symposium on Archaeometry. Tubitak, Ankara. 11-15.
12. Shalev S. (1994), The change in metal production from the Chalcolithic period to the Early Bronze age in Israel and Jordan. Antiquity 68: 630-637. Journal Impact Factor: 1.43.
13. Shalev S. (1993), The Earliest Gold Artifacts in the Southern Levant: Reconstruction of the Manufacturing Process. In: Eluere C. ed. Outils et et ateliers d’orfevres des temps anciens. Antiquites Nationales Memoire 2, Saint Germain en Laye. 9-12.
14. Shalev S. (1993), Metal Production and Society at Tel Dan. In: Biblical Archaeology Today (1990), Proceedings of the Second International Congress on Biblical Archaeology. Israel Exploration Society, Jerusalem. 57-65.
15. Shalev S. (1988), Redating the “Philistine Sword” at the British Museum: A Case Study in Typology and Technology. Oxford Journal of Archaeology 7(3): 303-311. Scimago Journal Rank Indicator: 0.377.

קישורים חיצוניים

• דף המרצה של שריאל שליו באתר אוניברסיטת חיפה
• שריאל שלו, דף שער בספרייה הלאומית