שריה דבליצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שריה דבליצקי
הרב שריה דבליצקי
לידה 30 בינואר 1926
ט"ו בשבט ה'תרפ"ו
ריגה, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 2018 (בגיל 92)
ב' באב תשע"ח
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה, מנהג, דקדוק עברי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק

הרב שְׂרָיָה דַבְּלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 - ב' באב תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בריגה שבלטביה לדבורה ולבצלאל יעקב, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהתגורר בבויסק.[1] בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב, שם ייסד אביו מפעל לייצור ממתקים בשם "צ.ד" (ראשי תיבות של צלאל דבליצקי).[2] בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לרב דוד בהר"ן ולרב יעקב משה חרל"פ. הוא התפתח כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה[דרושה הבהרה], כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי גם אצל מקובלים בני עדות המזרח בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה.

בהיותו כבן 20 נישא לחיה (נפטרה בט' אדר תשנ"ד[3]), בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי שהיה רב אגודת הכורמים.[4] התגורר בתל אביב ובהמשך עבר לרמת גן. החל להתקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ (בעל החזון אי"ש), ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.

בהיותו כבן 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון אי"ש. בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילת שחרית כותיקין בזמן הנץ החמה הנראה.[5] מאז ועד לפטירתו הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו.

לרב דבליצקי בן ושתי בנות. בנו, דוד, ההדיר כמה מספרי ראשוני אשכנז: הראבי"ה, הראב"ן ושערי דורא.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה, ונפטר בליל שבת ב' באב תשע"ח, בגיל 92. נטמן בבית העלמין קריית שאול.

מהנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דבליצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, כי בניגוד למקובל לעיתים קרובות לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד. דוגמה לכך היא הימנעותו מאכילת מאכלי "פת הבאה בכיסנין", משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכה מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. מכיוון שאם יאכל כמות מעטה הוא יהיה בספק אם לברך ברכת בורא נפשות או ברכת מעין שלוש, ואם יאכל כמות מרובה יהיה בספק אם לברך ברכת מעין שלוש או ברכת המזון, הריהו נמנע ולא אוכל כלל מיני מאפה מעין אלו, למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.

מנהג ייחודי נוסף שלו היה להתפלל שחרית בדיוק בזמן הנץ החמה הנראה בפועל. בעקבותיו החלו רבים לנהוג כך (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים".[6])

הנהגה אחרת שלו היא לקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי הרב דבליצקי היה מנחה את תלמידיו שלא לנהוג כמותו בנושא זה [דרוש מקור].

הרב דבליצקי נהג להטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית גדול.[7] היה נוהג להניח תפילין לאורך כל היום.

הרב דבליצקי היה מקפיד על כך שבנוסח התפילה לא יהיה דבר שקר. למשל, בשיר הייחוד ליום ראשון היה אומר "ואנחנו על אדמה טהורה" תחת "אדמה טמאה", משום שהוא נמצא בארץ ישראל, וביקום פורקן מחליף את המילים "די בבבל" ב"די בכל אתר ואתר", כי כיום אין תלמידי חכמים בבבל.[8]

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[9] אולם לבסוף חזר בו וציין שהדברים היו נכונים לשעתם.[10]

לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת".[11]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
  • פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק תשכ"ז.
  • קונטרס אם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.
  • סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק תשל"ב.
  • קונטרס מתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק תשל"ד.
  • חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז, בהתחלתו באו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בוידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק תשל"ה
  • שובע שמחות: כל דיני שבע ברכות, בני ברק תשלה.
  • קונטרס ארי במסתרים: תולדות לשיטת רבי שלמה אלישיב, יצא לקראת יום הזיכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו
  • י"ג מאמרות, בני ברק תשל"ז.
  • זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר ר' בצלאל יעקב דבליצקי, בני ברק תשל"ז.
  • ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עיניים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
  • מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
  • משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית, בני ברק תשמ"ג.
  • זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה : ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
  • ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלוה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
  • דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
  • תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה, בני ברק תשמ"ו.
  • קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
  • דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
  • ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
  • קונטרס מצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמ"ט.
  • מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנו שלום שרעבי, ירושלים תשנ"ב.
  • ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
  • האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
  • פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
  • פורים משולש: דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות, בני ברק תשס"ה.
  • בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות מגדולי ישראל, ותקנות ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
  • פתח עיניים החדש: ביאור בלשון קלה על כוונות האריז"ל שבסידור הרש"ש, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סידור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברק תשס"ח-תש"ע
  • קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
  • תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ועוד ודברי התעוררות, בני ברק תשס"ו.
  • לנפש תדרשנו, דרשות על ימים נוראים, חנוכה, שובבי"ם, על התורה, והספדים, שני חלקים.
  • וזרח השמש מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בני ברק.
  • אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים.

מלבד ספריו פרסם הרב דבליצקי מאמרים רבים במגוון נושאים בכתבי עת העוסקים במקצועות היהדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר, בצלאל יעקב צבליצקי, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד, עמ' 4510-4511; הרב שריה דבליצקי, זיכרון בצלאל, בני ברק תשס"ט, עמ' 4.
  2. ^ אורי אביטל, משוט במיפעלי החרושת, על המשמר, 20 באוגוסט 1954, עמ' 4. האב תמך כלכלית ברב שלמה גורן הצעיר ומשפחתו (גורונצ'יק), בתיווכו של ידידו חיים נחמן ביאליק (יחיאל פריש וידידיה הכהן, האי"ש על העדה: סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן, חיפה תשע"ג, עמ' 55 הע' 66; שלמה גורן, בעוז ותעצומות, (אבי רט - עורך), הוצאת ידיעות אחרונות 2013, עמ' 72-72).
  3. ^ תמונת מצבתה בבית העלמין קריית שאול
  4. ^ 'זיכרון להולכים: הרה"ג ר' ח. ע. ינובסקי ז"ל', שערים, 26 בנובמבר 1958, עמ' 3.
  5. ^ במניין זה הנהיג מנהגים ייחודיים. מנהגי המניין קובצו בספר "וזרח השמש".
  6. ^ הרב שריה דבליצקי בפורום באתר בחדרי חרדים
  7. ^ התכלת בימינו
  8. ^ לעניין שיר הייחוד ולעניין יקום פורקן בפורום אוצר החכמה.
  9. ^ קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים, מאמר הרב דבליצקי
  10. ^ שומע ומוסיף - בין פסח לעצרת (אסופת מכתבים ותשובות מהג"ר שריה דבליצקי במהדורה פנימית) עמ' יד.
  11. ^ הגר"ש דבליצקי על חוק הגיוס: "ברוך דיין האמת", בחדרי חרדים