לדלג לתוכן

שריל דאניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שריל דאניה
Cheryl Dunye
לידה 13 במאי 1966 (בת 58)
ליבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1989
מקום לימודים
יצירות בולטות The Watermelon Woman
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שריל דאניה אנגלית: Cheryl Dunye, נולדה ב-13 במאי 1966) היא במאית, מפיקה, תסריטאית, עורכת ושחקנית קולנוע. דאניה, שהיא אפריקאית במוצאה ולסבית,[1] עוסקת רבות בעבודתה בנושאים של גזע, מיניות, מגדר, ובעיקר בנושאים הנוגעים ללסביות שחורות.

דאניה נולדה בליבריה, וגדלה בפילדלפיה. היא סיימה את התואר הראשון שלה באוניברסיטת טמפל, ואת תואר ה-MFA באוניברסיטת ראטגרס.[2] היא לימדה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, מכללת פיצר, אוניברסיטת קלרמונט, מכללת פומונה, מכון קליפורניה לאמנויות, בית הספר החדש של מחקר חברתי, המכון לאמנות של שיקגו ובסן פרנסיסקו סטייט.[3]

קריירה בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאניה החלה את הקריירה שלה עם שישה סרטים קצרים, שיצאו מאוחר ביותר ב-DVD כאוסף, The Early Works of Cheryl Dunye.[4][5] רוב הסרטים משתמשים במדיה מעורבת, מאופיינים בטשטוש בין הבדיוני למציאות, וחקר נושאים הקשורים לחוויותיה כלסבית שחורה.

The Watermelon Woman ‏(1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט הבכורה באורך מלא של דאניה הוא The Watermelon Woman (1996), סרט אשר חקר את ההיסטוריה של נשים שחורות לסביות בימים המוקדמים של הקולנוע.[6] הסרט רכש את מקומו בהיסטוריה הקולנועית בתור הסרט הראשון שבוים ונכתב על ידי לסבית שחורה, ועל לסביות שחורות."[7] ב-1993, דאניה עסקה במחקר עבור לימודיה על נשים שחורות בתחילת ימי הקולנוע, וגילתה שנשים שחורות הוגבלו לתפקידים משניים וסטריאוטיפיים, ושפעמים רבות הושמטו לגמרי מרשימת הקרדיטים. היא החליטה להשתמש בעבודה זו כדי ליצור סיפור על נשים שחורות בתחילת הקולנוע. כותרת הסרט הוא משחק מילים על סרטו של מלווין ואן פיבלס, The Watermelon Man (1970).

בסרט, הגיבורה שריל, בגילומה של דאניה, היא לסבית שחורה צעירה ושאפתנית, שרוצה לייצר סרטים שיביאו לקדמת הבמה את ההיסטוריה של לסביות שחורות בהיסטוריה הקולנוע, כי "הסיפורים שלנו מעולם לא סופרו."[8] הסיפור בוחן את קשיי הניווט במקורות ארכיוניים אשר מתעלמים או מדירים בכוונה תחילה נשים קוויריות שחורות בהוליווד,[9] ובאופן ספציפי בוחן את סיפורה של השחקנית הבדיונית, פיי ריצ'רדס, שהיא דמות הנושא של הסרט.

Stranger Inside ‏(2001)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט העלילתי השני של דאניה, Stranger Inside, הופק על ידי HBO, ומתאר את החוויות של לסביות אפריקאיות-אמריקאי בכלא.[10] לסרט היה תקציב של 2 מיליון דולר, ויצא לאקרנים בבתי הקולנוע, כמו גם ברשת הכבלים.[11]

הסרט עוסק באישה צעירה במוסד לעבריינים צעירים, בשם טרז'ר (אוצר, בגילומה של יולנדה רוס), אשר מבקשת לבנות מערכת יחסים עם אמה, ממנה היא מנוכרת, בכך שהיא מועברת לאותו מתקן כליאה בו נמצאת האם, ברגע שהיא מגיעה לגיל בגרות חוקית.

Black is Blue ‏(2014)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Black is Blue (2014) הוא סרט קצר, אשר הוקרן ביותר מ-35 פסטיבלים. הסרט זכה בשבחים והכרה, אשר הובילו למימון מצד מכון טרייבקה לקולנוע, כדי לעבד ולהרחיב אותו לכדי סרט באורך מלא.[12] Black is Blue, הדומה בסגנונו ל"שדרות סאנסט", מתואר כ"מותחן-מדע בדיוני-טרנסי-אירוטי" המתרחש באוקלנד העתידית.

The Wonder of All Things

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאניה הודיעה שהיא מעבדת את הרומן The Wonder of All Things, מאת ג'ייסון מוט לסרט מטעם Lionsgate.[13]

עבודות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאניה ביימה את הסרט My Baby's Daddy בכיכובם של אדי גריפין, מייקל אימפריולי, ואנתוני אנדרסון בשנת 2004. סרט זה לא מתמקד בחוויות של לסביות שחורות כמו סרטיה המוקדמים, אך עדיין יש בה דמות לסבית.[14]

היא ביימה את הסרט The Owls, אשר נכתב במשותף עם הסופרת שרה שולמן, והוקרן בבכורתו בבברלין פסטיבל הסרטים הבינלאומי. הסרט הוא על קבוצה של "לסביות בוגרות ונבונות יותר"(אשר באנגלית, מייצרים את ראשי התיבות OWL כשם הסרט) אשר הורגות בטעות אישה צעירה, ומנסות לכסות על כך.[15] השחקניות כוללות את גווינביר טרנר ואת וי. אס. ברודי, שהופיעו יחד בסרט הלסבי משנת 1994 Go Fish וכן ב-The Watermelon Woman, יחד עם דאניה, ליסה גורניק, סקיילר קופר, ודיק אבגניקוס.

דאניה החלה לעבוד על סרט בשם Adventures in the 419, שגם הוא נכתב במשותף עם שולמן, ואשר נבחר כעבודה לקידום של מכון הקולנוע טרייבקה במהלך פסטיבל הסרטים טרייבקה ב-2010.[16][17] הסרט מתרחש באמסטרדם וסובב את נושא העוקץ הניגרי בקרב קהילת מהגרים.

Dunye הביעה עניין בעיבוד כמה יצירות ספרותיות של אוקטביה באטלר ואודרי לורד.

דאניה מונה השפעות רבות שתרמו לגוף עבודתה, כולל את שנטל אקרמן, וודי אלן, ספייק לי, וז'אן-לוק גודאר, אך מציינת כ הסרט  David Holzman’s Diary ‏(1967) של ג'ים מקברייד, ו-‏Killer of Sheep‏ (1977) של צ'ארלס ברנט הם מהשפעותיה החזקות ביותר.[18]

הווידאו הראשון שלה, Wild Thing, היה עיבוד ניסיוני לקריאת שירתה על ידי המשוררת והסופרת הלסבית השחורה ספייר. דמויות ספרותיות נוספות שדאניה מונה כמשפיעות כוללות את הרייט ג'ייקובס, טוני מוריסון, אודרי לורד ופאני הרסט. על סרטה Stranger Inside, דאניה אמרה שגם העיבודים של הרומן Imitation of Life וגם הרומן עצמו השפיעו רבות על האווירה הסרט.

תמות שחוזרות על עצמן או שנחקרו בצורה מכוונת בסרטיה של דאניה כוללים אמהות ויחסי אם/בת; היסטוריה/יצירת ההיסטוריה; זיכרון לסביות שחורה, קוויריות; הצטלביות; יחסי גזע; פוליטיקה של זהויות ובדיקה של העצמי.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה יצירה תפקיד (ים) הערות
1989 Wild Thing: A Poem by Sapphire במאית וידאו
1990 Janine במאית וידאו ניסיוני דוקומנטרי
1991 She Don't Fade במאית, שחקנית, תסריטאית, עורכת וידאו ניסיוני דוקומנטרי
1992 Vanilla Sex במאית
1993 An Untitled Portrait במאית וידאו מונטאז'
The Potluck and the Passion במאית וידאו ניסיוני עלילתי
Strange Weather שחקנית
1994 Greetings from Africa במאית סרט קצר, שחור לבן
1996 The Watermelon Woman במאית, שחקנית, עורכת, תסריטאית בתפקיד שריל
2000 The New Women שחקנית בתפקיד פיידרה
2001 Stranger Inside במאית, תסריטאית
2002 Turnaround תסריטאית
2004 My Baby's Daddy במאית
2005 Inclinations מפיקה בפועל סרט קצר
2010 The Owls במאית, שחקנית, מפיקה בתפקיד Carol
2012 Mommy Is Coming במאית, תסריטאית, שחקנית, מפיקה בתפקיד Cabbie
2013 Valencia במאית
La Bamba 2: Hell Is a Drag מפיקה בפועל
Anarkali Blossoms מפיקה בפועל סרט קצר
2014 Black Is Blue במאית, תסריטאית, מפיקה סרט קצר
Brother from Another Time במאית, תסריטאית סרט קצר
2017 Queen Sugar במאית סדרת דרמה, פרק "To Usward"
2018 Claws במאית סדרת דרמה, פרק "Russian Navy"
Love Is במאית סדרת דרמה, פרק "(His) Answers"
משפחת פוסטר במאית סדרת דרמה, פרק "Line in the Sand"
Star במאית סדרת דרמה, פרק אחד
Dropping Penny שחקנית בתפקיד Alpha Donna
Black Is Blue במאית, תסריטאית
2021 Delilah במאית 2 פרקים
2024 בלשי הרפאים במאית פרק
שנה ארגון פרס מועמד/זוכה תוצאה
1991 TV 12 WHYY Fine Cut Winner Independent Images שריל דאניה זכייה
1995 Film Video Arts Artist Mentor Residency Award שריל דאניה זכייה
הקרן הלאומית לאמנויות Media Production Award שריל דאניה זכייה
פסטיבל הסרטים הלהט"בי Vito Russo Filmmaker Award שריל דאניה זכייה
פסטיבל הסרטים הלהט"בי בהמבורג Ursula Award שריל דאניה זכייה
1996 Outfest לוס אנג'לס פרס הקהל לסרט העלילתי הטוב ביותר The Watermelon Woman זכייה
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין פרס טדי לסרט העלילתי הטוב ביותר The Watermelon Woman זכייה
פסטיבל קולנוע נשים הבינלאומי בקרטייל פרס הקהל The Watermelon Woman זכייה
פסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי בטורינו פרס הקהל The Watermelon Woman זכייה
1997 מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית פרס ביאנל "Anonymous Was A Woman" שריל דאניה זכייה
2000 Girlfriends (מגזין) הבמאית הטובה ביותר שריל דאניה זכייה
2001 Outfest לוס אנג'לס פרס הקהל Stranger Inside זכייה
פסטיבל הסרטים בפילדלפיה פרס הקהל Stranger Inside זכייה
פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן פרנסיסקו פרס הקהל Stranger Inside זכייה
פסטיבל הקולנוע הגאה במיאמי פרס שופטים מיוחד Stranger Inside זכייה
פרס הקהל לסרט העלילתי הטוב ביותר Stranger Inside זכייה
2002 פסטיבל קולנוע נשים הבינלאומי בקרטייל פרס הקהל Stranger Inside זכייה
ציון לשבח Stranger Inside זכייה
פסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי בלונדון הסרט העלילתי הטוב ביותר Stranger Inside זכייה
Independent Spirit Awards פרס הבימוי הטוב ביותר שריל דאניה מועמדות
Black Reel Awards פרס הבימוי הטוב ביותר שריל דאניה מועמדות
התסריט הטוב ביותר Stranger Inside מועמדות
Girlfriends (מגזין) פרס מפעל חיים שריל דאניה זכייה
2004 National Center for Lesbian Rights Community Vision Award שריל דאניה זכייה
2018 Black Reel Awards for Television בימוי בסדרת דרמה שריל דאניה (Queen Sugar) מועמדות

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שריל דאניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Cheryl Dunye — Director, Screenwriter, Film & Media Maker". official website. Cheryl Dunye.
  2. ^ "Cheryl Dunye | School of Cinema". cinema.sfsu.edu (באנגלית).
  3. ^ "Cheryl Dunye". School of Cinema, San Francisco State University. San Francisco State University.
  4. ^ Hardy, Ernest (2009-05-07), "Cheryl Dunye: Return of the Watermelon Woman", LA Weekly
  5. ^ Dunye, Cheryl (1992), "Janine, (1990) & She Don't Fade (1991)", FELIX: A Journal of Media Arts and Communication (2)
  6. ^ Keough, Peter (1997-05-08), "Slice of life — The Watermelon Woman refreshes", The Phoenix, אורכב מ-המקור ב-2009-06-04, נבדק ב-2018-09-28
  7. ^ Richardson, Matt (2011). "Our Stories Have Never Been Told: Preliminary Thoughts on Black Lesbian Cultural Production as Historiography in The Watermelon Woman". Black Camera. doi:10.2979/blackcamera.2.2.100. JSTOR 10.2979/blackcamera.2.2.100.
  8. ^ Michel, Frann (Summer 2007). "Eating the (M)Other: Cheryl Dunye's Feature Films and Black Matrilineage". Rhizomes: Cultural Studies in Emerging Knowledge.
  9. ^ Bryan-Wilson, Julia, and Cheryl Dunye. “Imaginary Archives: A Dialogue.” Art Journal, vol. 72, no. 2, 2013, pp. 82–89., www.jstor.org/stable/43188602.
  10. ^ Marcus, Lydia (2001-07-03), "Cell Out", The Advocate: 54
  11. ^ St John, Maria (Summer 2004). "" 'Making Home/Making "Stranger': An Interview with Cheryl Dunye."". Feminist Studies.
  12. ^ "* Feature Film Version Now In Development *". אורכב מ-המקור ב-2018-10-06. נבדק ב-2018-09-28.
  13. ^ "Cheryl Dunye To Adapt & Direct Jason Mott Novel 'The Wonder Of All Things' For Lionsgate".
  14. ^ Harvey, Dennis (2004-01-11), "My Baby's Daddy", Variety
  15. ^ Felperin, Leslie (2010-02-21), "The Owls", Variety
  16. ^ Williams, Janette (2010-04-03), "Local filmmaker heading to Tribeca film fest", Pasadena Star-News, אורכב מ-המקור ב-2012-02-29, נבדק ב-2018-09-28
  17. ^ Knegt, Peter (2010-03-22), "Tribeca All Access Sets 24 Projects For Seventh Edition", indieWire
  18. ^ Juhasz, Alexandra (2001). Women of Vision: Histories in Feminist Film and Video. University of Minnesota Press. pp. 291–304.