שריר הצדע
 | |
| שיוך |
שרירי הלעיסה  |
|---|---|
| אספקה עורקית |
deep temporal arteries |
| עצבוב | העצב המשולש |
| שריר נגדי |
platysma muscle |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
m. temporalis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A04.1.04.005 |
| TA2 (2019) |
2108 |
| FMA |
49006 |
| קוד MeSH |
A02.633.567.600.850 |
| מזהה MeSH |
D013703 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0039487 |
  | |
שריר הצדע מוכר גם כשריר הטמפורלי, הוא אחד משרירי הלעיסה. זהו שריר רחב בצורת מניפה הנמצא בשני צידי הראש. השריר ממלא את הגומה הטמפורלית, מעל לקשת הזיגומטית, ומכסה חלק ניכר מהעצם הרקה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצל בני אדם, שריר הצדע מתחיל מהגומה הטמפורלית ומהחלק העמוק של הפאשיה הטמפורלית באזור תחל רחב מאוד.[1] הוא עובר מדיאלית לקשת הזיגומטית ויוצר גיד החודר לעטרה של הלסת התחתונה, כאשר חדרתו משתרעת לתוך הגומה הרטרומולרית retromolar fossa האחורית אל הטוחנת הדיסטלית בלסת התחתונה. אצל יונקים אחרים, השריר בדרך כלל נמצא על פני החלק הגבי של הגולגולת עד לקו המדיאלי. שם, הוא עשוי להיות מחובר לציצית סגיטלית, כפי שניתן לראות אצל הומינים מוקדמים כמו Paranthropus aethiopicus.
שריר הצדע עטוף בפאשיה הטמפורלית, המכונה גם אפונאורוזיס טמפורלית. פאשיה זו משמשת בדרך כלל בניתוח טימפנופלסטיה tympanoplasty, או שחזור כירורגי של עור התוף.
ניתן לראות את שריר הטמפורליס ברקות ולחוש אותו מתכווץ בזמן שהלסת מתכווצת ומתרחקת.
אספקה דמית ועצבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספקת הדם לשריר היא מהעורקים הטמפורליים העמוקים המתחברים עם העורק הטמפורלי האמצעי.
האספקה העצבית, כמו לשאר שרירי הלעיסה, מגיעה מהענף השלישי של העצב המשולש-הטריגמינל, באופן ספציפי, השריר מקבל הזנה עצבית מהעצבים הטמפורליים העמוקים.[2]
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתפתחות שריר הצדע נגזר מקשת הלוע הראשונה.
שונות אנטומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שרירי הלעיסה
לשריר הצדע מבנה מורכב.[1] לסרקומרים יש אורך אחיד, אך סיבי שריר גדולים יותר משתנים באורכם בתוך השריר ובין אנשים שונים.[1]
גדילת יתר של שרירי הלעיסה יכולה לגרום לתבנית פנים מרובעת (פנים רחבות). אם הגדילה היא חד צדדית תיווצר אסימטריה בפנים ואם הגדילה דו צדדת ייווצר מראה של פנים מרובעות. סיבת התופעה אינה ידועה, אך כאשר התופעה סימטרית מקובל לחשוב כי אין מדובר בהפרעה אלא במופע שהוא בגדר הנורמה.
פונקציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריר הצדע הוא שריר רב עוצמה וחשיבות במפרק לסתי-רקתי- הטמפורומנדיבולרי. ניתן לחלק את שריר הצדע לשני חלקים פונקציונליים: קדמי ואחורי. החלק הקדמי עובר אנכית, והתכווצותו גורמת להרמת הלסת התחתונה וסגירת הפה. בחלק האחורי יש סיבים הנמשכים אופקית והתכווצותם גורמת לנסיגת הלסת התחתונה. החלק האמצעי, בו סיבים עוברים בכיוון אלכסוני לכיוון הלסת התחתונה והקדמית, משמש הן להרמה והן לנסיגת הלסת התחתונה, ובכיווץ חד-צדדי הן מעוררות תנועה צידית של הלסת התחתונה.[2] יחידות מוטוריות של השריר מגויסות בצורה טובה יותר כאשר יש להן זווית יישום טובה, למינוף מרבי. כאשר מותקנות תותבות תחתונות, הן לא צריכות להיכנס לתוך הגומה הרטרומולרית כדי למנוע טראומה של הרירית עקב בעת התכווצות של שריר הצדע.[3]
משמעות קלינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שריר הצדע ככל הנראה מעורב בכאבי לסת וכאבי ראש.[4] כיווץ יתר של שריר הצדע יכול לגרום לכאב באזור הרקה. סיבות נפוצות לכיווץ כוללות: חוסר יישור של השיניים והלסתות, טראומה, קיבוע ממושך (למשל לאחר שבר בלסת התחתונה), חריקת שיניים-ברוקסיזם קבועה בדרך כלל בזמן שינה, והידוק הלסת בזמן לחץ, יכולים להוביל לפעילות יתר של שריר הצדע ולגרום לכאב. התערבות דנטלית שבמהלכה היה על האדם להיות עם פה פתוח למשך זמן רב.[5]
מבחינה קלינית, חשוב לשלול דלקת של העורק הטמפורלי השטחי, העובר לפני האוזן לאורך הקשת הזיגומטית אל האזור הטמפורלי. מחלות כלי דם, כגון דלקת עורקי התאים הענקיים, מופיעות לעיתים קרובות בעורק הטמפורלי השטחי וגורמות לנפיחות וכאב מסיבי באזור הטמפורלי. ניתן לאשר את האבחנה על ידי ביופסיה של עורק הטמפורלי.[6][7]
נתק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרע מיוטנדיני myotendinous של שריר הצדע יכול להגרם במהלך התקף אפילפטי בעקבות הידוק קיצוני של הלסת. בהתקף, שריר הצדע הנגדי יכול להיכנס למצב ספסטי, במקרים קיצוניים הידוק זה יכול לגרום לקרע ספציפי בחיבור השריר בזיז העטרה coronoid process של הלסת התחתונה.[4]
הפרעות שמקורן בשרירי הלעיסה:
שרירי הלעיסה מתחברים ללסת התחתונה, ללסת העליונה, לצוואר ולגולגולת ומאפשרים ביצוע פעולות יומיומיות, כמו אכילה, דיבור, פיהוק ועוד. בכל צד, ישנם ארבעה שרירי לעיסה פותחים וארבעה שרירי לעיסה סוגרים, שמאפשרים את תנועות פתיחת הפה וסגירתו, ועוד מספר שרירי הבעה. הפרעות בשרירי הלעיסה יכולות להתבטא בכאב, בתפקוד לקוי, הפרעות בדיבור ובליעה ואף בשינוי במראה הפנים. אלה ההפרעות השכיחות: תסמונת כאב מיופציאלי, היפרטרופיה שרירית, התכווצות שרירית חריפה, מיוספאזם, דלקת שרירית חריפה, מיוזיטיס, התכווצות וקשחת של שרירי הלעיסה[8]
כירורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריר הצדע משמש בניתוחי שחזור של הפה.[4]
במהלך ניתוח קראניוטומיה פטריונלית, החתכים נבחרים לעיתים על סמך קלות חיבור מחדש של שריר הצדע לאחר החזרת שבר העצם.[4]
תמונות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרירי הראש והצוואר
שריר טמפורלי (אדום).
שריר טמפורלי. דיסקציה עמוקה. תהליך חניטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Eijden, Theo M. G. J. van; Koolstra, Jan Harm; Brugman, Peter (1996). "Three-dimensional structure of the human temporalis muscle". The Anatomical Record. 246 (4): 565–572. doi:10.1002/(SICI)1097-0185(199612)246:4<565::AID-AR17>3.0.CO;2-M. ISSN 1097-0185. PMID 8955797.
- 1 2 Blanksma, N.G.; Van Eijden, T.M.G.J. (1990-10-01). "Electromyographic Heterogeneity in the Human Temporalis Muscle". Journal of Dental Research. 69 (10): 1686–1690. doi:10.1177/00220345900690101101. ISSN 0022-0345. PMID 2212214.
- ↑ Temporalis, Physiopedia
- 1 2 3 4 Scheid, R. C., Woelfel, J. B., & Woelfel, J. B. (2007). Woelfel's dental anatomy: Its relevance to dentistry. Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pg 41.
- ↑ Symptoms of Temporal Tendonitis | Symptoms of Occipital Neuralgia, tmj-facialpain.com
- ↑ Temporalis muscle, Kenhub
- ↑ Christos D. Katsetos, Michael A. Bianchi, Fizza Jaffery, Sirma Koutzaki, Mark Zarella, Robert Slater, Painful unilateral temporalis muscle enlargement: reactive masticatory muscle hypertrophy, Head and Neck Pathology 8, 2014-06, עמ' 187–193 doi: 10.1007/s12105-013-0480-x
- ↑ ד"ר וסים עבוד, הפרעות במפרק הלסת, שרירי הלעיסה והמבנים הסמוכים: גורמים, תסמינים, טיפולים, באתר שיבא – תל השומר