שרי אריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרי אריסון
לידה 9 בספטמבר 1957 (בת 66)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ישראלישראל ישראל
www.shariarison.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שָׁרי אריסון (נולדה ב־9 בספטמבר 1957) היא אשת עסקים ופילנתרופית ישראלית-אמריקאית, הבעלים של קבוצת אריסון. בשנת 1999 ירשה חלק נכבד מרכושו של אביה, דבר אשר הפך אותה למיליארדרית, ולפרקים שונים לאדם העשיר ביותר בישראל ובמזרח התיכון. נודעה בעיקר כבעלת בנק הפועלים, אך עיקר הונה מקורו בהחזקותיה בחברת קרניבל קרוז ליין. בשנת 2023 העריך המגזין פורבס את הונה בכ-4.4 מיליארד דולר[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסון נולדה בניו יורק בשם שרון-רוז[2] בניו יורק שבארצות הברית למינה לבית וסרמן ולתד אריסון, ישראלי-אמריקני שעשה את הונו בחברת קרניבל קרוז ליין, חברה המפעילה אוניות לשיט תענוגות, אותה ייסד בשנת 1972. אמה עלתה מרומניה ב-1943, ואביה שנולד וגדל בתל אביב לחם במלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות. בתחילת שנות ה־50 היגרו הוריה לארצות הברית עם בנם מיקי (יליד 1949), ואביה פנה לעבודה ביוזמה פרטית. בתחילה לא זכה להצלחה רבה בעסקיו, אך בשלב מאוחר יותר התעשר בזכות הצלחתה של חברה המפעילה אוניות נופש שייסד בשנת 1972, בשם "קרניבל קרוז ליין".

בשנת 1966 נפרדו הוריה של שרי אריסון והיא עברה להתגורר עם אמה בישראל (שני הוריה נישאו בשנית לאחר מכן). שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 12, שבה לארצות הברית ועברה לגור עם אביה ועם אחיה הבכור. היא שבה לישראל בגיל 17 על מנת ללמוד לבחינות הבגרות ולהתגייס לצה"ל. אריסון גויסה לחיל הים, לאחר שחרורה היא עברה להתגורר במיאמי לצד אביה. אריסון למדה ניהול בתי מלון ומסעדות במכללת "מיאמי דייד". עם זאת נהגה לבקר בישראל בקביעות ואף רכשה ב-1988 דירה במגדל גן העיר בתל אביב[3], שהושלם באותה עת והיה מגדל מגורי היוקרה הראשון שנבנה בישראל[4].

המעבר לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונייה בצי של "קרניבל קרוז". חברת הספנות היא מקור הונה של משפחת אריסון

בשנת 1991 החליט תד אריסון לעלות לישראל, ובנו הבכור מיקי, שנשאר בארצות הברית, לקח את הפיקוד על עסקי הספנות (הבן כיהן למעשה כמנכ"ל חברת "קרניבל קרוז" כבר מגיל צעיר). אל תד אריסון הצטרפו בתו שרי ומשפחתה, שעברו גם הם לישראל[5]. תד אריסון הקים את חברת "אריסון השקעות" - חברת השקעות פרטית, וביצע רכישות גדולות במהלך שנות התשעים. בספטמבר 1997, במסגרת תהליך מכירת נכסי הבנקים, הוביל תד אריסון את מהלך רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים מהממשלה, מהלך שהיווה עסקת ענק בשווי של כ-1.4 מיליארד דולר. בסמוך למועד עלייתו לישראל הקימה שרי אריסון את "הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון", קרן פרטית משפחתית התורמת במגוון תחומים. על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים - כיום (2022) תורמת הקרן על פי פרסומים שונים כ-25 מיליון דולר מדי שנה[6]. תשואת הקרן נתרמת מידי משפחת אריסון למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, המחקר, האמנות, ספורט מוגבלויות וחינוך. שרי אריסון, שהקימה את הקרן בישראל, פנתה גם ליוזמה פרטית במקביל לתפקידה כראש הקרן; בשנת 1996 הקימה את חברת "שרגד אורחנים" - העוסקת בהקמת קומפלקסים לצד כבישי ישראל, ונכסים מניבים - ביחד עם נצבא (בזמנו, חברה-בת של "אגד") ועם מספר קיבוצים. המיזם זכה להצלחה, אך נקלע לקשיים עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.

אריסון סיפרה מספר פעמים לעיתונות שאביה מעולם לא ייעד לה קריירה בעולם העסקים ושחשב, כדבריה, שמקומה של אישה הוא לשבת בבית ולגדל ילדים, תפיסה שגרמה לשרי אריסון עצב ותסכול. תד ייעד את בנו, מיקי אריסון להיות מנהל עסקיו. זה האחרון זכה במשרה ניהולית בכירה בקרניבל קרוז ליינס כבר בגיל צעיר. בעת שהותה במיאמי עבדה אריסון לפרקים בעסקיו של אביה, אך בתפקידי ביניים בלבד. שרי אריסון סירבה להשלים עם תפיסתו של אביה ודרשה את חלקה בירושה. נראה שאריסון התרכך לעת זקנה, שכן הוא ציווה לבתו ירושה משמעותית בצוואתו.

באוקטובר 1999 נפטר תד אריסון. עיקר רכושו התחלק בין שני ילדיו. גם אשתו השנייה, לין אריסון, וגם שלמה נחמה מנהל עסקיו, זכו לנתחים מירושת המיליארדים. בנו מיקי המשיך בתפקידו כנשיא "קרניבל קרוז" במיאמי; הוא הוביל אותה להצלחה רבה, וכבר בשנת 2007 הייתה החברה המובילה בתחומה בעולם. שרי אריסון מונתה לתפקיד יו"ר "אריסון השקעות".

ביקורת תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי אריסון

ב-17 בדצמבר 2002 הודיעה הנהלת בנק הפועלים על פיטוריהם של כ-900 עובדים, שהיוו עשרה אחוזים מעובדי הבנק, וזאת כצעד של ייעול. בנק הפועלים הציג רווחים גבוהים באותה תקופה; כוונת הבנק לפטר מאות עובדים בתקופה של מיתון, למרות הרווחים, ספגה ביקורת קשה. את החלטת הבנק גיבתה במסיבת עיתונאים שרי אריסון, יו"ר "אריסון השקעות" ובעלת המניות העיקרית בבנק. אריסון הייתה כמעט אלמונית באותה עת, ומסיבת העיתונאים לא הייתה צפויה; אריסון סיפרה לעיתונאים ולציבור על ההחלטה על הפיטורים, שנבעה לדבריה מאחריות כלכלית לעתיד הבנק. היא טענה כי לעובדים המפוטרים הוצעו תנאי פרישה משופרים, מתוך דאגה כנה לעתידם.

הביקורת לא איחרה לבוא: אריסון הוצגה על ידי רבים כנציגת העשירים האטומה שמפטרת עובדים בתקופה קשה, למרות רווחים גבוהים של הבנק שבבעלותה. לואי רוט, יו"ר ועד העובדים של בנק לאומי באותה עת, אמר לעיתונות: "לא ציפיתי לתגובה אחרת ממי שנולדה לא עם כפית זהב, אלא עם מצקת זהב". ההסתדרות החדשה, בהנהגתו של עמיר פרץ, יצאה למאבק בפיטורים הצפויים (שהופחתו לבסוף לכ-800 עובדים). ההסתדרות יזמה קמפיין שבמהלכו נתלו שלטי חוצות, שבהם נכתב: "שרי אריסון צוחקת, 900 משפחות בוכות". כתוצאה מכך איימו פרקליטיה של אריסון בתביעה על סך עשרה מיליון דולר נגד חברת "פוסטר מדיה"[7], ודרשו את הסרת המודעות לאלתר. השלטים הוסרו לבסוף.

האופן המהיר בו הוסרו שלטי החוצות עורר ביקורת קשה מצד העיתונאית שלי יחימוביץ'. יחימוביץ' תקפה את אריסון בפינתה בתוכנית אולפן שישי בערוץ 2, ביום שישי ה-17 בינואר 2003. היא לעגה לאריסון ש"עלבונה שווה עשרה מיליון דולר". דוברה של אריסון, רני רהב, מיהר לשלוח ליחימוביץ' מכתב שבו הוא מאשים אותה בשנאת עשירים. המכתב שהתחיל במילים "שלי רעה" נכתב באופן שנתפס כילדותי וזועם. רהב שלח עותקים של המכתב למאות מראשי המשק, ולעיתונאים רבים; המכתב זכה לכותרות בעיתונים, ולתגובות מעורבות באתרי חדשות באינטרנט.

נדבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל האשפוז ע"ש תד אריסון במרכז הרפואי תל אביב. נבנה מכספיה של קרן אריסון
שלט הוקרה לשרי אריסון במרכז הרפואי תל אביב

ב-1991, עת הגעתה לישראל, הקימה שרי את הקרן המשפחתית על שם תד אריסון. כיום מכהן ג'ייסון אריסון, בנה של שרי אריסון, כיו"ר פעיל של הקרן. בשנת 2011 נבחרה על ידי מגזין TheMarker כתורמת הגדולה בישראל בערכים מוחלטים. על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים - כיום תורמת הקרן על פי פרסומים שונים כ-30 מיליון דולר מדי שנה[8]. את התשואה של הקרן תורמת משפחת אריסון למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, המחקר, האמנות, ספורט מוגבלויות וחינוך. הקרן מפעילה שלושה ארגונים: "מהות החיים", "רוח טובה" ו"כולנו אחד".

הקרן המשפחתית הרימה את תרומתה הגדולה ביותר למרכז הרפואי תל אביב. המבנה המרכזי במרכז הרפואי הוא מגדל האשפוז על שם תד אריסון, שהוא המשוכלל והמודרני בישראל. המגדל נבנה בתרומתה של שרי אריסון בסך של למעלה מ-66 מיליון דולר, תרומה פורצת דרך למערכת הבריאות אשר העלתה את סטנדרט האישפוז.[9] המגדל בן 13 קומות, בהן 8 קומות אשפוז, קומה טכנית, קומת ספרייה ומנחת מסוקים.

תרומה בולטת נוספת היא הקמת אודיטוריום ואגף עיוני בבית הספר לאומנויות בתל אביב על שם תד אריסון.

יוזמת יום מעשים טובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 יזמה שרי אריסון "יום מעשים טובים" באמצעות עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון. ב"יום מעשים טובים" שהתקיים במרץ 2018 התנדבו למעלה מ-2 מיליון ישראלים לעשות מעשה טוב למען הזולת, ועוד מיליונים ב-100 מדינות בעולם[10]. ביום מעשים טובים שהתקיים בשנת 2023 השתתפו מליוני בני אדם ב-109 מדינות בעולם[11].

עיסוק ברוחניות וארגון "מהות החיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסון ידועה גם בשל עיסוקהּ ברוחניות. היא סיפרה בעבר על מפגשיה עם ד"ר בריאן וייס העוסק בגלגול נשמות, ועל השפעת החיפוש הפנימי על חייה. ב-2001 ייסדה את ארגון "מהות החיים", ארגון שמטרתו, על-פי הפרסומים, "לעורר באנשים מודעות על יכולתו של כל אחד ואחת להגיע לשלום פנימי ולהעניק כלים להתפתחות אישית ולקיחת אחריות על אושרנו ושלוותנו". הארגון מפעיל אתר אינטרנט, רדיו אינטרנטי, מקיים סדנאות ברחבי הארץ, ואף פתח מרכז מבקרים בתל אביב - מהותי[12].

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באפריל 2010 נבחרה על ידי מגזין פורבס העולמי למקום השני ברשימת המיליארדרים הירוקים בעולם, בשל מסעה "להצלת כדור הארץ".
  • באוקטובר 2010 הוענק לה פרס הליגה לידידות אמריקה-ישראל, על תרומתה לקידום הכלכלה בארה״ב ובישראל.
  • באוגוסט 2011 אריסון דורגה במקום 57 על ידי מגזין פורבס העולמי ברשימת הנשים החזקות בעולם. אריסון היא הישראלית היחידה שהצליחה להתברג לדירוג היוקרתי של העיתון[13].
  • בשנת 2016 זכתה בעיטור האור בכנס ישראל על תרומתה ותרומת הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון למען ניצולי שואה ועל פעילותה של אריסון למען החברה הישראלת[14].
  • רחבת כניסה על שמה כהוקרה על תרומתה למרכז הרפואי תל אביב.

עסקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסון פועלת באמצעות קבוצת אריסון[15] לה יש שתי זרועות:

בספטמבר 2017 הודיעה אריסון על כוונתה למכור מחצית מהחזקותיה באריסון החזקות, דרכה היא מחזיקה ב-20% ממניות בנק הפועלים, לחברת השקעות וגופים מוסדיים מצפון אמריקה תמורת כ-3.25 מיליארד שקל[17].

בחודש אוגוסט 2018 מכרה אריסון את השליטה בחברת שיכון ובינוי שבבעלות אריסון השקעות לאיש העסקים נתי סיידוף בעבור 1.1 מיליארד ש"ח. בתחילת ספטמבר 2018 הודיעה אריסון כי אריסון השקעות תמכור את מניותיה בבורסה בתוך ארבע שנים. משמעות המכירה, שקיבלה את אישורה של המפקחת על הבנקים, היא כי אריסון כבר איננה בעלת שליטה בבנק הפועלים[18].

בשנת 2019 מכרה אריסון את חברת מלח הארץ לקרן פורטיסימו קפיטל[19], ואת חברת המים שהקימה, מיה, לקרן הבינלאומית ברידג׳פוינט[20]. מאז אריסון ממשיכה ליצור השקעות מבוססות-ערכים ולפתח את הפורטפוליו של הזרוע העסקית, אריסון השקעות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסון נישאה שלוש פעמים, והיא אם לארבעה ילדים. היא נישאה לקצין שעבד באחת האוניות של אביה, חוזה אנטוניו סווארס, אמריקני ממוצא קובני. לאחר שש שנות נישואים ולידת שלושה ילדים התגרשו השניים[21]. בעת ביקור בישראל פגשה אריסון את מיקי דורסמן, אז סטודנט במכון וינגייט הצעיר ממנה בשבע שנים. השניים נישאו בשנת 1988 בטקס במיאמי ונולד להם בן. הם התגוררו ביחד עם שלושת ילדיה של אריסון מנישואיה הקודמים באי היוקרתי "בל הרבור", בסמוך לביתו של תד אריסון. הם שבו לישראל בשנת 1991[5]. בעת שהותם של בני הזוג במיאמי, עסק דורסמן באימון כדורסל. בהמשך יזם השקת בושם, שהופץ באוניות השעשועים של קרניבל קרוז והמיזם זכה להצלחה.

במאי 2003 נישאה אריסון בשלישית לאיש העסקים האילתי עופר גלזר. חודשים ספורים לאחר נישואיהם הועלו האשמות נגד גלזר על הטרדה מינית. ההאשמות פורסמו באמצעי התקשורת וזכו לכותרות. גלזר הכחיש בתוקף את ההאשמות וטען שהן עלילות שווא; אריסון תמכה בו[22]. בספטמבר אותה שנה עזבו אריסון וגלזר את ישראל, ביחד עם ילדיה של אריסון, ועברו להתגורר במיאמי[23]. מקורבים לאריסון מסרו לתקשורת שאריסון "שָבעה" מההתייחסות אליה בישראל. לתקשורת נמסר כי אריסון מתכוונת לסגור את קרן אריסון; רני רהב שלח מכתב נוסף לשלי יחימוביץ' ובו הטיח בה כי היא "ניצחה" והצליחה להרחיק את אריסון ממדינת ישראל. רבים ניסו לשכנע את אריסון לשוב לישראל: אהוד אולמרט, שר התמ"ת באותה עת, נפגש עם אריסון במיאמי וניסה לשכנעה לשוב[24]. כאשר עזבה אריסון את ישראל היא לקחה עמה גם את בנה הצעיר, בנם המשותף שלה ושל דורסמן[25]. דורסמן פנה לבית משפט פדרלי במיאמי ודרש שבנו יוחזר לישראל; התנהל משפט, ובמהלכו אמרה אריסון לשופט כי ישנה סכנה לירושת ילדיה אם יעזבו את ארצות הברית[26]. הפרשה הגיעה לסיומה לאחר שאריסון בישרה כי תשוב עם משפחתה לישראל לאחר שבנה הצעיר יסיים את שנת הלימודים בקיץ אותה שנה, וכך אכן קרה.

באוקטובר 2004 הוגש נגד גלזר כתב אישום על הטרדה מינית ומעשים מגונים. ביולי 2005 הורשע גלזר בביצוע מעשים מגונים בשתי נשים ובאותה שנה נגזר עליו עונש של חצי שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וכן קנס ופיצוי המתלוננות נגדו[27]. גלזר ערער לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, אך ערעוריו נדחו. בפברואר 2007 התייצב גלזר לרצות את עונשו בבית הסוהר מעשיהו[28]. הוא שוחרר ארבעה חודשים לאחר מכן, לאחר שוועדת שחרורים ניכתה לו שליש בגין התנהגות טובה[29].

במאי 2009 התגרשו אריסון וגלזר[30].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי אריסון פרסמה את הספרים הבאים בישראל ומחוצה לה: "לידה: כשהרוח והחומר נפגשים", "לממש את הטוב שבך", "חומר למחשבה", "מודל עשיית הטוב", "מי אני באמת", וספרי הילדים: "יום של מעשים טובים", "המסע של אור"' ו״מסע בארץ האור״.

ביוני 2009 יצא לאור, בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ספרה של אריסון, "לידה", המשלב אוטוביוגרפיה ואת השקפותיה הרוחניות. אריסון כותבת בספר שזכתה לחזיונות נבואיים אודות העתיד, ושתפקידה לעזור ולהביא את הגאולה[31]. הספר תורגם לאנגלית ולשפות רבות נוספות[32]. בשנת 2013 יצא לאור ספרה "לממש את הטוב שבך", אשר הפך לרב מכר של הניו יורק טיימס, בו אריסון מציגה רצף של עשייה ערכית חיובית במהלך השנים במטרה להניע אנשים לחולל שינוי חיובי בעולם. הספר יצא לאור בלמעלה מ-17 שפות ב-40 ארצות. בשנת 2014 הוציאה אריסון לאור ספר אמנות בשם ״חומר למחשבה״. בשנת 2015 יצא לאור ספרה הרביעי של אריסון "מודל עשיית הטוב", שהפך מיד לרב מכר בארצות הברית ובישראל[33]. בשנת 2016 הוציאה לאור את ספר הילדים "יום של מעשים טובים", בשנת 2019 את ספר הילדים "המסע של אור", ובשנת מ-2021 את הספר "מי אני באמת?"[34].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shari Arison, Forbes (באנגלית)
  2. ^ מיכל גלנטי, ‏הלאונג': זיכרונות ילדות של שרי אריסון, באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2020
  3. ^ אלעזר לוין, מי מעל מי במגדל הלאומי, חדשות, 25 באוקטובר 1988
  4. ^ אלעזר לוין, אליהו הנביא?, חדשות, 6 בספטמבר 1988
  5. ^ 1 2 הארץ, שרי אריסון כבר לא צוחקת, באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2003
  6. ^ ע"פ "ynet" והפורבס
  7. ^ עידן גרינבאום, פוסטר מדיה חוששת מאריסון: קמפיין ההסתדרות הוסר, באתר ynet, 14 בינואר 2003
  8. ^ אורן מג'ר, עשרת הפילנתרופים המובילים בישראל: במקום הראשון - אבי נאור, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2011
  9. ^ שרי אריסון תרמה 11 מיליון דולר נוספים לאיכילוב, באתר ynet, 28 ביוני 2005
  10. ^ אורן רוזנשטיין, כולם ביחד, למען כולם: הצטרפו ליום מעשים טובים, באתר ynet, 2 בפברואר 2018
  11. ^ ליאת זנד, עושים טוב בכל העולם: תמונות מיום המעשים הטובים הבינלאומי, באתר ynet, 17 באפריל 2023
  12. ^ גלי פיאלקוב, מרכז מהותי: שרי אריסון תהפוך את הילדים שלכם לטובים יותר, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  13. ^ באתר פורבס
  14. ^ אות "עיטור האור" הוענק למובילים בעשייה למען ניצולי שואה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2016
  15. ^ דף הבית של הקבוצה
  16. ^ אריסון השקעות ב-dan's 100
  17. ^ גולן חזני ומיקי גרינפלד, שרי אריסון מוכרת מחצית ממניותיה בבנק הפועלים למשקיעים מצפון אמריקה - תמורת 3.25 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 24 בספטמבר 2017
  18. ^ גולן חזני, אריסון נפרדת מבנק הפועלים עם 1.7 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2018
  19. ^ שי שלו, ‏פורטיסימו רכשה את מלח הארץ מאריסון ב-160 מיליון ש' | בלעדי, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
  20. ^ גולן חזני, אריסון מכרה את חברת המים לקרן אירופית ב־200 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2019
  21. ^ ידיעות אחרונות, ג'ייסון אריסון, באתר ynet, 22 באפריל 2005
  22. ^ ורד לוביץ', בעלה של אריסון הואשם במעשים מגונים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2004
  23. ^ רוני זינגר ושלומי שפר, שרי אריסון עזבה את ישראל למיאמי, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2003
  24. ^ תני גולדשטיין, פורבס על שרי אריסון: "ילדה עשירה מסכנה", באתר ynet, 20 ביוני 2004
  25. ^ סוכנויות הידיעות, אריסון לבית המשפט: בעלי לשעבר הציע למכור לי את בננו המשותף בסכום של 100 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2004
  26. ^ סוכנויות הידיעות, שרי אריסון חוששת כי ילדיה ינושלו מהירושה המשפחתית אם תשוב לישראל, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
  27. ^ הילה רז, עופר גלזר יפצה ב-250 אלף שקל את האחות שהטריד מינית, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2011
  28. ^ יובל יועז, עופר גלזר הולך לכלא לחצי שנה - ערעורו של בעלה של שרי אריסון נדחה, באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2007
  29. ^ יהונתן ליס, עופר גלזר השתחרר מהכלא לאחר ארבעה חודשי מאסר לאחר שנוכה לו שליש בגין התנהגות טובה, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2007
  30. ^ מורן הרפז, שרי אריסון ועופר גלזר מתגרשים, באתר הארץ, 7 במאי 2009
  31. ^ רן רימון והדס מגן, ‏שרי אריסון: "ראיית העתיד שלי מפחידה; חודשיים לפני הצונאמי באסיה חזיתי גל אדיר שהורג אלפי אנשים; קיבלתי מסר - לא למכור את שיכון ובינוי - וכך עשיתי", באתר גלובס, 21 ביוני 2009
  32. ^ אחרי ישראל וארה"ב: ספרה של שרי אריסון יימכר גם באינדונזיה, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2010
  33. ^ שרי אריסון מציגה: מודל עשיית הטוב, באתר ynet, 24 באוגוסט 2015
  34. ^ פורבס ישראל, אשת העסקים שרי אריסון משיקה ספר שמיני – "מי אני באמת?", באתר פורבס, ‏03.03.2021